בפסיקה תקדימית שניתנה ב-19 בפברואר 2025, בג"ץ הכריע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים, למעט במקרים בהם שני הצדדים מסכימים לכך או כאשר מדובר בתביעת השבה של הורה בגין הוצאותיו על מזונות הילדים. פסיקה זו מאששת את "הלכת שרגאי" משנת 1969, הקובעת כי מזונות ילדים אינם חלק אינטגרלי מסכסוך הגירושין ועל כן אינם בתחום סמכותו של בית הדין הרבני.
הרקע לפסיקה: הלכת שרגאי ושאלת הסמכות
הלכת שרגאי קובעת כי מזונות ילדים אינם יכולים להיכלל במסגרת תביעת גירושין הנידונה בבית הדין הרבני, אלא רק בתביעות השבה של הורה בגין הוצאותיו עבור הילד. למרות זאת, לאורך השנים, בתי הדין הרבניים המשיכו לפסוק מזונות ילדים, מה שגרם להבדלים מהותיים בין פסיקות בתי הדין הרבניים לבין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה, ולעיתים אף להעדפת נשים להגיש תביעות מזונות בבתי הדין הרבניים מתוך ציפייה לפסיקה בסכומים גבוהים יותר.
דעת הרוב: הבהרת סמכות בתי הדין הרבניים
כב' השופטות יעל וילנר ורות רונן, שכתבו את דעת הרוב, הדגישו:
- הלכת שרגאי עודנה תקפה ומחייבת.
- בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בענייני גירושין בלבד.
- מזונות ילדים אינם נכללים בתחום זה.
- החלטות בתי הדין הרבניים במקרים הנדונים ניתנו בחוסר סמכות ולכן בטלות.
דעת המיעוט: השופט סולברג מתנגד
השופט נעם סולברג הביע עמדה שונה, לפיה:
- הלכת שרגאי נועדה להגן על נשים בהליכי גירושין.
- בית הדין הרבני רשאי לדון במזונות ילדים, בכפוף לזכות הילד לתבוע מזונותיו בבית המשפט לענייני משפחה.
- אין צורך בהגדרה מפורשת של "תביעת השבה".
- מדובר בעתירות שמטרתן הפחתת דמי המזונות על חשבון רווחת הילדים.
השלכות מעשיות: סוף למרוץ הסמכויות?
פסיקה זו משנה את כללי המשחק ומגבילה את הסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים בענייני מזונות ילדים. כעת, אלא אם שני הצדדים יסכימו במפורש אחרת, תביעות מזונות ילדים יתבררו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה. תוצאה זו עשויה להקטין את תופעת "מרוץ הסמכויות", אך ייתכן כי בתי הדין הרבניים ומשרד הדתות יפעלו לשינוי חקיקה כדי להחזיר להם את הסמכות.
האם פסיקה זו תעמוד במבחן הזמן או שיוגשו בקשות לדיון נוסף? רק ימים יגידו.
- הכותבת היא עו"ד ליבנת גבסי, מתמחה בדיני משפחה וירושה, גישור ויישוב סכסוכים
