מי כרמל תשיב מאות אלפי שקלים בגין חיובים מוגזמים

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של שמן תעשיות בע"מ נגד תאגיד המים והביוב מי כרמל, והורה לתאגיד לתקן באופן רטרואקטיבי את חיובי הביוב ושפכי התעשייה שהוטלו על המפעל במפרץ חיפה, ולהשיב לחברה סכומים ששולמו ביתר במשך כארבע שנים. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת אביגיל זכריה, סגנית נשיא בית המשפט, כולל ביקורת חריפה על התנהלות התאגיד וקובע כי התאגיד פעל בניגוד להוראות החוק.

המחלוקת נסבה על התקופה שבין ספטמבר 2016 לספטמבר 2020, כאשר המפעל של שמן תעשיות פעל באזור התעשייה חוף שמן במפרץ חיפה. פעילות המפעל הסתיימה בשנת 2021, אך המחלוקת המשפטית נמשכה מאז 2019 כאשר הוגשה התביעה המקורית על סך 613,178 שקלים.

מהי המחלוקת המשפטית

על פי ההסדר החוקי בכללי תאגידי מים וביוב, מפעלי תעשייה המזרימים פחות שפכים למערכת הביוב הציבורית זכאים לפטור גבוה יותר מתעריפי הביוב. מדיניות זו נועדה לעודד מפעלים לטפל בשפכים בדרכים חלופיות ולהפחית את העומס והזיהום של מערכת הביוב העירונית. ככל שאחוז השפכים המועבר למערכת הביוב נמוך יותר, כך שיעור הפטור בגין חיובם גבוה יותר.

מכון התקנים הישראלי הוא הגוף המוסמך על פי חוק לקבוע את אחוז המים שאינם מוזרמים למערכת הביוב, וממנו נגזר שיעור הפטור. הכללים קובעים שני מתווים אפשריים לבדיקת הנתונים: תעודה של מכון התקנים או קביעה בהסכמה על פי מד מים ייעודי. במקרה זה, שני הצדדים פעלו על פי המתווה הראשון של בדיקות מכון התקנים.

במקרה של שמן תעשיות, מכון התקנים ערך שתי בדיקות עצמאיות במפעל. הבדיקה הראשונה בוצעה ביום 8 בספטמבר 2016 וקבעה כי 75% מכלל צריכת המים במפעל אינם מוזרמים למערכת הביוב. בהתאם לכללים, נתון זה אמור היה לזכות את החברה בפטור של 64.29% מתעריפי הביוב. הבדיקה השנייה בוצעה ביום 26 בספטמבר 2017, לאחר בקשת התאגיד לבדיקה חוזרת, וקבעה כי 72% מהמים אינם מוזרמים לביוב, המקנה פטור של 60%.

אולם מי כרמל לא פעל על פי ממצאי מכון התקנים. בספטמבר 2016 העמיד התאגיד את שיעור הפטור לשמן תעשיות על 42.4% בלבד, ובאוקטובר 2018 אף הפחית אותו ל-39.6%, באופן רטרואקטיבי החל מאפריל 2018. הפחתה זו יצרה חובות נוספים עבור החברה והשפיעה גם על החיובים העתידיים.

עמדת התאגיד והביקורת עליה

התאגיד ניסה להצדיק את החלטתו באמצעות חוות דעת פרטית שהזמין מהמהנדס ארנון מאיר, מנכ"ל ובעלים של חברת מיטרא הנדסה ייעוץ וסביבה. חוות הדעת התבססה על סיור שנערך במפעל באוקטובר 2016 ופגישה בדצמבר 2017. על פי חוות הדעת, 42.3% מצריכת המים של המפעל מוזרמת למערכת הביוב, ולכן שיעור הפטור צריך לעמוד על 39.6% בלבד.

התאגיד טען כי יש לו שיקול דעת בעניין ואינו חייב לקבל את דוח מכון התקנים, וכי הבדיקות של מכון התקנים לא נערכו בנוכחות נציג התאגיד. כמו כן טען התאגיד כי במכון התקנים לא לקחו בחשבון חיבור מים משני של כ-136 מטרים מעוקבים, ושהמידע שעליו התבסס מכון התקנים לא היה מדויק.

השופטת זכריה דחתה את כל הטענות הללו באופן מוחלט. בפסק הדין היא קבעה כי הכללים קובעים בבירור שאישור מכון התקנים הוא המחייב, וכי לתאגיד אין סמכות לערער על ממצאיו באמצעות חוות דעת פרטית. היא כתבה: "המחוקק מצא כי מכון התקנים הוא הגוף המקצועי והאובייקטיבי המתאים לקביעת הנתון המבוקש ולא נדרש לבדיקות של צד כזה או אחר".

השופטת הוסיפה ביקורת חריפה על התנהלות התאגיד: "עצם הצגת חוות דעת פרטית מטעם התאגיד אינה מוצאת ביטוי בהסדר החוקי. התאגיד הינו גוף ציבורי שאמור ליישם את הוראות הדין לטובת כלל הציבור. התובעת מהווה גם היא חלק מאותו ציבור".

לגבי הטענה שהבדיקות נעשו ללא נוכחות נציג התאגיד, השופטת קבעה: "לא הוכחה כל חובה חוקית המחייבת נוכחות נציג התאגיד בעת ביצוע בדיקת מכון התקנים. בהעדר מקור חוקי המחייב נוכחותו, היעדרו של נציג כאמור בעת הבדיקה אינו מעלה ואינו מוריד". היא הוסיפה כי הנוהג הנטען בעניין זה לא הוכח על ידי התאגיד.

בעיות בחוות הדעת של התאגיד

השופטת זכריה מצאה כי חוות הדעת מטעם התאגיד סובלת מבעיות מהותיות. המהנדס ארנון מאיר הודה בחקירתו בבית המשפט כי "חוות הדעת הזו בשונה מחוות דעת שאני מגיש לתאגיד במשך שנים הייתה שונה מהותית כיוון שהיא נסמכה על דברים שנאמרו על ידי מהנדסי המפעל. במקרה הזה לא ניתנה לי האפשרות לבצע ביקור במפעל לאשר ולאמת את הממצאים".

המהנדס הסכים בחקירתו כי אם יימצא שהנתונים שנמסרו לו אינם נכונים, החישוב שערך יהיה שגוי וכפועל יוצא כך גם חוות הדעת כולה. משה סיבוני, מהנדס החברה של שמן תעשיות, העיד כי נתונים מסוימים בחוות דעת התאגיד "לא מדודים ולא קיימים בשום מימד שהכרתי. זה שפכים שאף פעם לא הכרתי כאלה".

השופטה כתבה בפסק הדין: "מעדות המומחה עלה שחוות הדעת אינה מגלמת בדיקה עצמאית של הנתונים על ידי המומחה, אלא נסמכת על עדויות וממצאים של גורמים אחרים. קיבוץ הנתונים לתוך מסמך המכונה חוות דעת מומחה אינו משנה מהקביעה כי חלק מהנתונים מקורם בעדות מפי השמועה ותו לא".

הרקע לתביעה והליכים קודמים

בין הצדדים התקיימו הליכים משפטיים קודמים בנוגע לתקופה שתחילתה בשנת 2013. במסגרתם הגיעו הצדדים להסדר פשרה בשנת 2016 בנוגע לשיעור הפטור עד אוגוסט 2016. התאגיד ניסה לטעון כי שמן תעשיות מנועה מלהעלות טענות דומות לאלו שהעלתה בתביעה הקודמת, אך השופטת דחתה טענה זו וקבעה כי "לא הוכחה כל התניה או הסכמה ממנה ניתן ללמוד על מניעות או השתק על בסיס הסכם הפשרה".

התאגיד טען גם לשיהוי בהגשת התביעה, בטענה שעמדתו הייתה ידועה כבר במועד הסיור באוקטובר 2016 ואילו התביעה הוגשה רק בנובמבר 2019. השופטת דחתה גם טענה זו וקבעה כי "אין מדובר בהליך מינהלי אלא בתביעה כספית שהוגשה בלוח הזמנים הקבוע בדין, ובכל הנוגע לחיוב הכספי והשבתו אין כל נפקות לטענת השיהוי".

שמן תעשיות טענה כי פנייתה לתאגיד באוקטובר 2017 להחלת אחוז הפטור לפי בדיקת מכון התקנים לא נענתה. במקום זאת, התאגיד שלח באפריל 2018 הודעה לפיה שיעור הפטור הועמד על 39.6%, ובאוקטובר 2018 נשלחה הודעת תיקון חיובים לתקופה שבין ספטמבר 2016 עד מאי 2018, לפיה הפרש החוב עמד על 45,590 שקלים. במהלך השנים 2018 עד 2019 חויבה החברה בחיובים נוספים בגין שפכי תעשייה שלא על פי הכללים וקביעת מכון התקנים.

המשמעות המשפטית של הפסיקה

פסק הדין מדגיש את חשיבות פעולתם של גופים ציבוריים על פי הוראות החוק ומגביל את יכולתם להפעיל שיקול דעת במקומות שבהם המחוקק קבע מנגנון ברור. השופטת זכריה הדגישה כי "לא מצאתי כי עלה בידי התאגיד להפנות לסעיף חוק המחייב נוכחותו בעת ביצוע הבדיקה או לנפקות מרחיקת לכת שמצא התאגיד לייחס להיעדרו הנטען".

היא הוסיפה ביקורת נוספת: "לא למקרים אלה כיוונה הפסיקה בדבר הפעלת שיקול דעת על ידי גורם ציבורי. יש להבחין הבחן היטב בין הפעלת שיקול דעת במקרים המתאימים והנדרשים לכך ובין הפעלת שיקול דעת לצורך אי עמידה בהוראות המחוקק והכללים החלים על התאגיד במקרה זה".

השופטת התייחסה גם לטענות התאגיד לגבי פרטים טכניים כמו חיבור מים נוסף של כ-136 מטרים מעוקבים שלטענתו לא נכלל בחישוב. היא קבעה כי "גם אם על פני הדברים יש צדק בטענות התאגיד בעניין זה, מדובר בנתון זניח שאין בו כדי להשפיע על שיעור האחוזים באופן מהותי".

פסיקת ההשבה וההוצאות

בעקבות פסק הדין, על מי כרמל לערוך תיקון רטרואקטיבי של כל הודעות החיוב בגין שירותי ביוב ושפכי תעשייה. לתקופה שבין 8 בספטמבר 2016 ועד 25 בספטמבר 2017, זכאית שמן תעשיות לפטור בשיעור של 64.29%. לתקופה שבין 26 בספטמבר 2017 ועד 25 בספטמבר 2020, זכאית החברה לפטור בשיעור של 60%.

התאגיד נדרש להכין את ההודעות המתוקנות עד 10 באוגוסט 2025, ולהמציאן לבאי כוח שמן תעשיות עד 15 באוגוסט. את סכומי ההשבה הנובעים מהתיקונים על התאגיד להשיב לחברה תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, כשהם נושאים ריבית שקלית כדין ממועד ביצוע כל תשלום על ידי שמן תעשיות ועד היום. במידה והתשלום לא יבוצע בפרק הזמן הנדרש, הסכום יישא גם הפרשי הצמדה וריבית פיגורים.

בנוסף להשבת הכספים, התאגיד חויב לשלם לשמן תעשיות הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 שקלים, סך הכול 60,000 שקלים. סכומים אלה יש לשלם תוך 30 יום, ואם לא יישאו ריבית שקלית כדין עד התשלום המלא.

סוגיה נוספת שנדונה

בנוסף למחלוקת העיקרית, דנה התביעה גם בדיגום שנערך באפריל 2016, בגינו דרש התאגיד תשלום של כ-195,000 שקלים. שמן תעשיות טענה כי יש לבטל חיוב זה מטעמים של מניעות, ויתור, שיהוי והסתמכות, שכן בין הצדדים נערכה פגישה בשנת 2016 שבה הוסכם להקפיא את החיוב למשך חצי שנה, וככל שלא תימצא חריגה במחצית הראשונה של שנת 2017, ישקול התאגיד ביטול החיובים. שמן טענה כי התאגיד לא דרש את התשלום במשך שלוש שנים ורק בנובמבר 2019 חידש את הדרישה.

אולם בסוגיה זו דחתה השופטת את טענות שמן תעשיות. היא קבעה כי "לא עלה בידי התובעת לבסס איזו מבין העילות המשפטיות הכלליות הנטענות או להוכיח כי התאגיד ויתר, מושתק או מנוע מלדרוש חיוב זה". השופטת הוסיפה כי "ממילא ניסוח הדברים בין הצדדים בזמן אמת הביא לכך שהדברים נותרו לשיקול דעת התאגיד גם אם יימצא כי הדיגומים היו תקינים במחצית הראשונה של 2017, ולא דובר בביטול אוטומטי של הדיגום".

עיכוב במתן פסק הדין

פסק הדין ניתן באוגוסט 2025, כשש שנים לאחר הגשת התביעה. השופטת זכריה התנצלה בפסק הדין על העיכוב וציינה כי הוא נבע מ"נסיבות אישיות ואחרות, הנובעות בין היתר ממצבי החירום המתמשכים בשנת משפט זו". התיק עבר ניהול מורכב, כשתחילה נותב לשופטת קלמפנר נבון ובמארס 2021 הועבר לטיפולה של השופטת זכריה.

במהלך ההליכים הגישו תצהיריהם והעידו מטעם שמן תעשיות שני מהנדסים: משה סיבוני, שכיהן כמהנדס החברה בשנים 2015 עד 2016 ובשנים 2020 עד 2021, ובלעיש, שכיהן כמהנדס החברה בתקופה שבין אפריל 2016 עד דצמבר 2017. בנוסף הוגשה תעודת עובד ציבור בנוגע לדוחות מכון התקנים, שהתאגיד לא ביקש לחקור את עורכה עליה.

מטעם התאגיד הגישו תצהיר והעידו גל אינדיך, סמנכ"ל ההנדסה בתאגיד, וכן הוגשו תצהיר וחוות דעת של המהנדס ארנון מאיר מחברת מיטרא ייעוץ מים וסביבה.