מעל חצי מיליון שקל פיצוי: קבלן וקונסטרוקטור חויבו לאחר כשלים חמורים בבניית בית

בפסק דין מקיף שניתן בבית משפט השלום בחיפה, חויבו קבלן הבניין וולטר חורי ומהנדס הקונסטרוקציה אמיל רחמים בתשלום פיצויים בסך כולל של 533,169 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, לגרמן וזויה גרימברג ולרחל נבון – בעלי הזכויות במגרש ברחוב הלוטוס שבשכונת עין שרה בנהריה. השופט הבכיר רמזי חדיד קבע כי השניים אחראים יחד ולחוד לנזקים ולליקויים החמורים שהתגלו במבנה הדו-משפחתי שהוקם על המגרש.

פסק הדין סוגר הליך משפטי ממושך שהחל ב-2020, ועסק בתביעה כספית שהגישו התובעים בסך של מיליון שקל, בטענה לרשלנות והפרת חובות חוזיות וחוקיות מצד הנתבעים.

💰 כשלים קונסטרוקטיביים: הריסה ובנייה מחדש בעלות של כחצי מיליון שקל

התביעה התמקדה בסדקים שהחלו להופיע והלכו והתרחבו במהלך שנת 2015 בקירות המפרידים ובמבני החנייה של שתי יחידות המגורים שהוקמו במגרש, עד כדי חשש מהתמוטטות קיר קדמי שאף נהרס על ידי התובעים. לב ליבת פסק הדין נשענת על קביעותיו של המהנדס סוהיל סאבא, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, אשר הצביע על כשלים חמורים בתכנון ובעבודה שהובילו לנזק.

המומחה קבע כי הסדקים במבני החניה ובקיר הקדמי נגרמו עקב התרוממות עמודים או קורת הקשר כתוצאה מכמה סיבות מרכזיות:

• עמודי החזית בוצעו בעומק קצר מהנדרש בתכניות – 10 מטרים – וזאת באחריות הקבלן חורי והתובעים שלא העסיקו פיקוח צמוד. כמו כן, אחריות חלקית הוטלה על הקונסטרוקטור רחמים, מאחר שלא דרש בדיקה סונית לכלונסאות.
• העדר גלילי קרטון או פלסטיק בראש הכלונסאות – גלילים אלו נועדו להפריד את ראש הכלונס מתפיחת הקרקע ומהיווצרות לחץ הגורם להתרוממות, וכשל זה יוחס לקונסטרוקטור שלא סימן אותם בתכניות, ולקבלן והתובעים בשל העדר פיקוח.

ביחס לסדקים בקיר המפריד האחורי, קבע המומחה כי הם נגרמו בשל תכנון עמוד בעומק קצר של 6 מטרים בלבד, במקום 10 מטרים כנדרש בתקן 940, כשל שהוטל באופן ישיר על הקונסטרוקטור רחמים.

לאור חומרת הליקויים, מומחה בית המשפט קבע כי אין מנוס מהריסת הקיים ובנייתו מחדש, וזאת בעלות של 190,000 שקל ליחידה, ובסך כולל של 444,600 שקל (כולל מע"מ) לשתי היחידות, סכום שהתעדכן בפסק הדין ל-493,363 שקל.

⚖️ מחדלי הקונסטרוקטור: זלזול בייעוץ קרקע

חלק ניכר מפסק הדין עסק בטענות בין הנתבעים, ובית המשפט התמקד באופן ביקורתי בהתנהלותו של הקונסטרוקטור רחמים. השופט חדיד קבע כי הקונסטרוקטור נקט בגישה "מזלזלת" כלפי דו"ח ביסוס הקרקע הראשוני שניתן על ידי מהנדס הקרקע מוסא מסעד, ואף טען כי הדרישה לייעוץ בתחום זה היא עניין "בירוקרטי" בלבד.

השופט ציין מחדלים חמורים של רחמים:

• אי המצאת תכניות: הקונסטרוקטור לא טרח להעביר את תכניותיו למהנדס הקרקע מסעד, ובכך שלל מהאחרון את האפשרות להעיר, לתקן או לייעץ.
• אי-הזמנה לקידוחים: הקונסטרוקטור לא הזמין את מהנדס הקרקע לשטח בעת ביצוע הקידוח הראשון, למרות חשיבות הביקורת כפי שצוין בדו"ח הראשוני, וזאת בטענה כי "כל המגרשים האלה הם אותו דבר".
• התעלמות מהתקן: הקונסטרוקטור התעלם מדרישת התקן לתכנון שרוולים בראש הכלונסאות כדי למנוע התרוממות, מתוך עמדה כי הדבר "לא חיוני" ומהווה "בזבוז של כספי התובעים".

לאור כל אלה, דחה בית המשפט את טענותיו המקדמיות של רחמים להתיישנות ושיהוי. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין להטיל אחריות כלשהי על מהנדס הקרקע מוסא מסעד – הן משום שלא הייתה יריבות חוזית בינו לבין התובעים, והן משום שהתעלמותו של הקונסטרוקטור מהמלצותיו ניתקה את הקשר הסיבתי בין עבודתו של מסעד לבין הנזק. התביעה נגד מסעד נדחתה.

📃 אחריות הקבלן ודחיית ההודעות לצדדים שלישיים

התביעה נגד הקבלן חורי התקבלה, בין היתר, בשל מחיקת כתב ההגנה שלו לאחר שלא שילם את חלקו בשכר השמאי מטעם בית המשפט, ובשל העובדה כי הסתיר מבית המשפט שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל. למרות אחריותו של הקבלן, נדחתה הודעת צד ג' שהגיש הקונסטרוקטור נגדו, מאחר שהמחדלים שבעטיים חויב הקונסטרוקטור – כמו ליקויים בתכנון והפרת חובת הפיקוח – הם "ייחודיים" לו.

כמו כן, נדחתה ההודעה לצד ג' שהגיש רחמים נגד חברות הביטוח מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואיילון חברה לביטוח בע"מ, מאחר שתנאי הכיסוי הביטוחי (claims made) לא התקיימו במועדי הגשת התביעה, שהוגשה שנים לאחר תום תוקף הפוליסות הרלוונטיות.

💔 אובדן הנאה ועגמת נפש

בית המשפט קבע כי התובעים אינם אחראים לליקויים בשל אי העסקת מפקח צמוד, מאחר שהקונסטרוקטור לא הוכיח שהמליץ להם על כך כנדרש. בנוסף לפיצוי על הריסה ובנייה מחדש, חויבו הקבלן והקונסטרוקטור בתשלום:

• 9,806 שקל עבור עלות הריסת הקיר המפריד הקדמי.
• 30,000 שקל פיצוי עבור עגמת נפש, לאור הציפייה הלגיטימית לבנייה תקינה והסבל הממושך מהסדקים.

השופט חדיד דחה את הדרישה לפיצוי על ירידת ערך או אובדן הנאה שקבע שמאי נוסף שמונה, בטענה שראש הנזק של אובדן הנאה חרג מהמנדט שניתן לשמאי, וממילא לא נדרש על ידי התובעים.

בסך הכל, חויבו חורי ורחמים בתשלום מיידי של 533,169 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 75,497 שקל.