בית הדין לעבודה דחה בקשה לפיצול סעדים של עובד קבוצת המסעדות שגב משה

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה בקשה של עובד מסעדה לקבלת היתר לפיצול סעדים בתביעה נגד מעסיקו, אך התיר לו לתקן את כתב התביעה ולהוסיף רכיב בגין שעות נוספות וימי מנוחה. הרשמת רים כלדאוי-סרוג'י קבעה בהחלטתה מיום 2 בנובמבר השנה כי כל הסעדים נובעים מאותה עילת תביעה ולכן אין מקום לפצלם להליכים נפרדים, וחייבה את העובד בתשלום הוצאות של 1,500 שקלים.

תביעה בגין זכויות עבודה לאחר סגירת מסעדה

אמיר אבו קוידר הגיש ביום 8 באפריל השנה נגד קבוצת מסעדות שגב משה תביעה לתשלום סך של 31,806 שקלים בגין זכויות שלטענתו מגיעות לו בגין תקופת עבודתו וסיומה. התביעה כוללת פיצויי פיטורין, פיצויי הלנה, הודעה מוקדמת, הפקדות פנסיוניות ודמי הבראה.

לפי כתב התביעה, החל מיום 19 בפברואר 2023 עבד אבו קוידר בשירות המסעדה שהפעילה החברה. ביום 22 בספטמבר 2024 הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה לא ידועה, וביום 24 בדצמבר 2024 נשלח לכלל העובדים מכתב סיום העסקה בגין סגירת המסעדה ביום 31 בדצמבר 2024. לטענת העובד, חרף פיטוריו לא בוצעה עמו כל התחשבנות כפי שציינה החברה במכתב סיום העבודה.

לאחר שהליך הפישור לא צלח, התקיימה ביום 16 בספטמבר השנה ישיבה מקדמית שבמסגרתה נרשמו מספר מוסכמות בין הצדדים, אך נותרה מחלוקת בשאלת אופן חישוב פיצויי הפיטורין ובשאלת שיעור ההפקדות הפנסיוניות. ניתן תוקף של החלטה להסכמות בין הצדדים, ואבו קוידר התבקש להגיש הודעת עדכון עד ליום 30 בספטמבר.

בקשה לפיצול סעדים כהכנה לתובענה ייצוגית

ביום 30 באוקטובר הגיש אבו קוידר בקשה לקבלת היתר לפיצול סעדים בכל הנוגע לסעד שעניינו גמול עבודה בשעות נוספות ועבודה ביום מנוחה לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. העובד הסביר בבקשתו כי בסעיף 16 לכתב התביעה נטען שאין בידיו דוחות נוכחות ומשכך הוא אינו יכול לעמוד על נכונות חישוב השכר ששולם לו בגין שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה.

לדבריו, במקביל לתביעתו הוא הגיש תביעה להמצאת מסמכים שנמחקה בהסכמה ביום 14 במאי לאחר שהומצאו המסמכים הנדרשים, לרבות דוחות הנוכחות. לטענתו, מעיון בדוחות הנוכחות עולה שהחברה לא שילמה לו כדין גמול שעות נוספות ועבודה ביום מנוחה. העובד טען כי החברה מפעילה רשת מסעדות בסניפים שונים בארץ, וסביר להניח שגם ביחס ליתר עובדיה היא לא שילמה כדין. לדבריו, הסעד שנדרש היתר לפיצולו "מתאים לתובענה ייצוגית", ועל מנת לפעול בעניין הסעד באופן ייצוגי עבור כל העובדים.

החברה התנגדה לבקשה וטענה כי הכלל המשפטי הוא שעל תובע לרכז את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה באותה תובענה, בעוד שהיתר לפיצול סעדים הוא החריג לכלל. לטענתה, פיצול סעדים יתאפשר במקום שבו טרם התגבש הנזק או כאשר מדובר בסעדים שונים באופן מהותי. החברה טענה כי בנסיבות העניין כל הסעדים הנוגעים לתשלום שעות נוספות וימי מנוחה התגבשו במלואם, ומשדוחות הנוכחות הומצאו לעובד, קיים בידיו כל המידע הדרוש לצורך הכללת הרכיב במסגרת התובענה הקיימת. לדבריה, הדרך הדיונית הנכונה והיעילה היא תיקון כתב התביעה ולא הגשת בקשה לקבלת היתר לפיצול סעדים.

התכלית: למנוע מצב שאדם יתבע רק חלק מהתביעה

הרשמת כלדאוי-סרוג'י הסבירה בהחלטתה כי חובתו של תובע לכלול בתביעתו את מלוא הסעד שהוא זכאי בשל עילת התביעה. כלל זה בא לידי ביטוי בתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה, הקובעת כי על התובע לכלול בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי, והוא יוכל לתבוע סעד שלא נתבע בשל אותה עילת תביעה רק אם קיבל רשות לכך מבית הדין.

תכלית הדרישה להגשת בקשה לפיצול סעדים היא למנוע מצב שבו אדם יתבע רק חלק מתביעה העומדת לו ויותיר בידו זכות לתבוע בעתיד חלק נוסף ממנה. הרשמת הסבירה כי התקנות מבחינות בין שני מצבים: הראשון, כאשר הסעד הנתבע בגין עילת התביעה הוא אחד והתובע מוותר על חלקו – למשל משיקולי אגרה. במקרה כזה, הוויתור אינו ניתן לריפוי אף ברשות בית הדין.

השני, כאשר בגין אותה עילת תביעה ניתן לתבוע סעדים אחרים שונים זה מזה, שאז נדרש לקבל היתר מבית הדין לפיצול סעדים. במילים אחרות, מדובר במצב שבו עילה אחת מזכה בסעדים אחדים, למשל פיטורים של עובד שבעקבותיהם נעשה העובד זכאי לסעדים שונים כמו פיצויי פיטורין, פיצויים בשל הפרת חוזה, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

"מערכת המשפט שואפת לבירור ריכוזי ולא לשיעורין"

הרשמת ציטטה פסיקה לפיה מערכת המשפט, מטעמי יעילות דיוניות והגינות דיונית כלפי צד שכנגד, שואפת שתובענות הנובעות מאותה עילה יתלבנו בהליך ריכוזי אחד ולא יתבררו לשיעורין בהליכים שונים. בבוא בית הדין לשקול בקשה למתן היתר, עליו ליתן ביטוי לתכלית הראויה של יעילות דיונית והגינות דיונית כלפי הצד שכנגד.

לגבי הגדרת "עילת תביעה", הרשמת הפנתה לפסיקה שהגדירה אותה כמסכת עובדות הדרושות להראות שהתובע זכאי לתרופה המבוקשת. כאשר מדובר בסעדים המתבקשים מעילות שונות, למשל עילה הנובעת מעבודה בפועל לעומת עילה הנובעת מסיומה, אז מלכתחילה לא חל הכלל של השתק עילה וממילא אין צורך בהגשת בקשה לפיצול סעדים.

עם זאת, הרשמת הדגישה כי נוכח השאיפה שגם סעדים שונים המושתתים על עילות תביעה שונות ירוכזו בהליך אחד, אם בית הדין מתרשם שפיצול לתובענות שונות נעשה שלא בתום לב, יש בידו ליתן ביטוי למורת רוח מהתנהלות זו בפסיקת הוצאות.

כל הסעדים נובעים מאותה עילה

בהחלטתה קבעה הרשמת כי כל הסעדים שהתבקשו במסגרת כתב התביעה, לרבות הסעד בגין תשלום שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה שביחס אליו הוגשה הבקשה, מבוססים על אותה עילת תביעה שנובעת מיחסי העבודה בין הצדדים ומסיומם. לכן, וכמתחייב מהתקנות, נדרש לקבל היתר מבית הדין לפיצול הסעדים בגין אותה עילת תביעה.

הרשמת ציינה כי העובד צירף לבקשתו את דוחות הנוכחות שלטענתו יש בהם כדי להעיד על תשלום שלא כדין שבוצע בגין שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה. משהתקבלו דוחות הנוכחות לידיו, יכול בוודאי העובד לכמת את רכיב התביעה ולכלול רכיב זה במסגרת התובענה הקיימת. מדובר ברכיב תביעה מבוסס שנובע מאותה עילת תביעה שבגינה נתבעו יתר הסעדים שבכתב התביעה.

"הואיל ומדובר בנסיבות העניין בסעד שמבוסס ונובע מאותה עילת תביעה, ואשר נובע מנזק שכבר התגבש וניתן לכימות על פי דוחות הנוכחות שבידי התובע, אזי גם מטעמים של יעילות והגינות דיונית כלפי הנתבעת, יש מקום לדחות את הבקשה", כתבה הרשמת.

אישור לתיקון כתב התביעה

עם זאת, הרשמת קבעה כי על מנת לאפשר לעובד לברר את טענותיו בכל הנוגע לתשלום שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, יש לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו על דרך הוספת רכיב בגין שעות נוספות ובימי מנוחה בלבד. היא הבהירה כי אין בכך כדי להתיר לעובד הגשת כתב תביעה מתוקן שלא בהתאם לאמור בהחלטה.

הרשמת הורתה כי העובד יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 21 יום, והחברה תגיש כתב הגנה מתוקן תוך 21 יום לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן. העובד חויב בהוצאות החברה בסך 1,500 שקלים לתשלום תוך 30 יום. התיק יובא לעיון ביום 9 בדצמבר למעקב אחר המצאת אישור המסירה.

ההחלטה משקפת את עמדת בית הדין כי יש לרכז את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה בהליך אחד, תוך שמירה על יעילות דיונית והגינות כלפי שני הצדדים, ואינה מאפשרת פיצול סעדים לטובת תובענה ייצוגית עתידית.