בית משפט השלום בחיפה דחה תביעה של זוג מחיפה בסך 17,500 שקלים נגד רשות שדות התעופה, לאחר שלא הצליחו לעלות לטיסתם לקרואטיה ביולי 2022. הרשם הבכיר מילאד תלחמי קבע כי האחריות להפעלת דלפקי הצ'יק-אין מוטלת על חברת התעופה ולא על רשות שדות התעופה, וכי התובעים תבעו את הגורם הלא רלוונטי.
מהא עבס וחיכמת עבס תכננו חופשה בקרואטיה ורכשו באמצעות סוכן נסיעות כרטיסי טיסה של חברת קרואטיה איירליינס. הטיסה לזגרב הייתה אמורה להמריא מטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון ביום 26 ביולי 2022 בשעה 05:45. בהנחיות החשובות לנוסעים שצוינו בכרטיסי הטיסה נכתב כי יש להגיע כ-4 שעות טרם מועד הטיסה ולהתייצב לבידוק הביטחוני, כלומר כבר בשעה 01:45.
אולם רק בשעה 02:40 החנה הזוג את רכבו בחניוני נתב"ג, כלומר כ-3 שעות לפני מועד ההמראה, בניגוד להנחיות חברת התעופה. התובע אף הודה בדיון כי לא קרא את ההנחיות. יצוין כי ההנחיות ניתנו בשל תקופת הקורונה.
לפי טענת התובעים, הם השתלבו בתור המיועד לבידוק הביטחוני באזור הבידוק A בטרמינל 3. הם תיארו תור מזדחל, כאשר מדי פעם נציג רשות שדות התעופה קרא לנוסעים שטיסתם עמדה להמריא להתלוות אליו לאזור הצ'יק-אין. לטענתם, מדובר בקריאה שהייתה אחת ל-20 דקות, כאשר נציג רשות שדות התעופה קרא למשל "מי נוסע לציריך, מדריד, וינה". התובעים המשיכו להזדחל בתור איטי שהתקדם בצורה לא מסודרת, כך שנוסעים שמועד סגירת דלפקי הצ'יק-אין שלהם התקרב, עקפו בסיוע נציגי רשות שדות התעופה את שאר הנוסעים בתור.
בשעה 04:45, כאשר נותרה שעה עד ההמראה, ביקש התובע מאשתו לשמור על מקומם בתור, ניגש לבודק הביטחוני שעמד בסמוך, וביקש ממנו שירשה להם להיכנס לעמדת הבידוק. לאחר שנודע לבודק כי טיסת התובעים אמורה להמריא בעוד כשעה, ויתר להם על הבידוק הביטחוני, הדביק מדבקות ביטחון ואף ליווה את התובעים לעמדת הצ'יק-אין של קרואטיה איירליינס.
לטענת התובעים, הבודק הבין כי עמדת הצ'יק-אין נסגרה וביקש לשלוח אותם לעמדת המודיעין. התובעים פנו לעמדת המודיעין הצמוד באזור W, והדיילת בדלפק ביצעה מספר שיחות טלפון, אך לא הצליחה לעזור להם. לבסוף נאלצו התובעים לעזוב את שדה התעופה בשעה 05:40. התובעים רכשו כרטיסי טיסה, ביטוח לחו"ל, בתי מלון, שכרו רכב וכרטיסי כניסה לאתרים, ועתרו להחזר מלוא הסכומים.
רשות שדות התעופה טענה בכתב הגנתה כי אין בסיס להטלת חבות עליה בהעדר עילת תביעה, ועוד טענה לחסינות מפני תביעות בנוגע להליך הבידוק הביטחוני. הרשות הכחישה כי התרשלה בנסיבות המקרה, וציינה כי על טיסה זו עלו 166 נוסעים. לטענת הרשות, היה על התובעים להתייצב לבידוק כבר בשעה 01:45, אך הם נכנסו לחניה רק בשעה 02:40, וככל הנראה התייצבו באזור הבידוק זמן קצר לפני מועד טיסתם, בניגוד מוחלט להמלצת חברת התעופה והרשות. הרשות גם טענה לשיהוי בהגשת התביעה.
בפסק הדין קבע הרשם תלחמי כי האחריות לפתיחת דלפקי הצ'יק-אין, ניהול הליך רישום הנוסעים לטיסה, קליטתם ושליחת המזוודות לבטן המטוס מוטלת על מפעיל הטיסה או חברת התעופה. לפיכך, אי-פתיחת הדלפקים במועד או סגירתם מוקדם מהצפוי עלולה להקים עילה כנגד המוביל לפיצוי הנוסעים, ולא כנגד רשות שדות התעופה.
הרשם ציין כי התובעים עמדו בתור לבידוק הביטחוני, ובתקופת הקיץ לאחר מגפת הקורונה ניתן היה לצפות לעומסים בשדות התעופה. במהלך ההמתנה בתור, עובדי רשות שדות התעופה סייעו מפעם לפעם לנוסעים שמועד טיסתם התקרב, והעבירו אותם על פני הנוסעים הממתינים לצורך מעבר בידוק ביטחוני והתייצבותם בדלפקי הצ'יק-אין.
בדיון התברר כי הטיסה המריאה באיחור של שעה ממועד ההמראה המקורי, וכל הנוסעים – 166 נוסעים – התייצבו במועד מלבד התובעים. התובע פנה לאתר חוליו באמצעותו רכש את כרטיסי הטיסה, ונציג חוליו שאל "האם הייתם בשדה 4 שעות לפני טיסה?". התובע השיב שהיה שלוש שעות לפני הזמן. עוד פנה התובע לחברת השכרת הרכב בבקשה להשבת התשלום, וכתב בפנייתו כי "בשל נסיבות אישיות" ביטל את הזמנתו.
הרשם קבע כי היה על התובעים להפנות טענותיהם לחברת התעופה האחראית על הפעלת דלפקי הצ'יק-אין ולברר מדוע נסגרו הדלפקים שעה לפני ההמראה ומדוע לא הורשו לעלות לטיסה, על אף העיכוב בטיסה למשך שעה. עוד קבע הרשם כי יש לזקוף לחובת התובעים התייצבותם לטיסה באיחור ניכר, בניגוד למה שנכתב בכרטיס הטיסה המהווה הנחיה ואף סוג של הסכם בין הנוסע לבין חברת התעופה.
הרשם לא מצא דופי בהתנהלות גורמי רשות שדות התעופה שדאגו כל הזמן לסייע לנוסעים שמועד טיסתם התקרב. גם אם הצ'יק-אין נסגר שעה לפני מועד ההמראה, התובעים לא הוכיחו מדוע נסגר הצ'יק-אין שבאחריות המוביל האווירי, כאשר לרוב דלפק הצ'יק-אין אמור להיסגר כחצי שעה לפני מועד ההמראה. הנטל להוכיח את התביעה היה על התובעים, ובנטל זה הם לא עמדו.
עוד התברר בדיון כי התובעים הגישו תביעתם בגין המקרה בבית משפט זה בת"ק 60588-08-22, ולאחר שלא התייצבו התובעים והנתבעת לדיון ביום 21 בדצמבר 2022, נמחקה התביעה. התובעים לא עתרו לביטול פסק הדין במועד ונראה כי השלימו עם מחיקת התביעה, אך בחלוף כשנתיים הוגשה תביעתם מחדש מבלי לציין שכבר הוגשה תביעה בעבר. השיהוי בהגשת התביעה נזקף לחובת התובעים.
לאור האמור דחה הרשם את התביעה. בנסיבות העניין ומאחר שהתקיימו בתיק שני דיונים, ולדיון הראשון לא התייצבה רשות שדות התעופה מה שהצריך דחיית מועדי דיון, החליט הרשם שלא לעשות צו להוצאות.
