בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה זיכה פה אחד את עו״ד איתמר ביטון מכל העבירות שיוחסו לו בקובלנה המתוקנת בתיק ב״פ 17/23. ההרכב בראשות יוסי חכם – אב״ד, ובהשתתפות איסלאם סרוג׳י ואסיא סיוון – חב״ד, קבע כי ועדת האתיקה מחוז חיפה לא הוכיחה את טענותיה בדבר הפרת חובת נאמנות, התנהגות שאינה הולמת, פגיעה בכבוד המקצוע, ניגוד עניינים ואיסור טיפול כנגד לקוח. את ביטון ייצג רן זינגר.
על פי פסק הדין, הרקע לקובלנה היה הסכם שיתוף לרכישה משותפת של חלקת קרקע, שבמסגרתו טענו שני מתלוננים כי ביטון פעל בניגוד עניינים, הסתיר רישום הפקעה, ואישר בשם השותפים התחייבויות שסתרו את ההסכם. לאחר שמיעת עדי הקובלת – בהם אורי אילן ושני המתלוננים שחר שרגא וכפיר מן – ועדות ההגנה, קבע בית הדין: “מצאנו לזכות את הנקבל מכלל העבירות אשר יוחסו לו… הקובלת לא עמדה ברף הראיות הנדרש ממנה”.
אחד מצירי המחלוקת המרכזיים נגע לטענה שלפיה על החלקה חלה הפקעה שלא בוטלה ולפיכך אי אפשר היה לקדם חלוקה. בית הדין דחה זאת: “לא מדובר היה בהפקעה שנדרש לבטלה, אלא בהפקעה אשר בוטלה שנים רבות קודם לכן, אך לא נמחקה”. עוד נקבע כי במו״מ להסכם השיתוף הלקוחות המתלוננים יוצגו על ידי עו״ד אחר – “בהסכם השיתוף והמו״מ טרם חתימתו יוגשו המתלוננים על ידי עו״ד מאירי, ולא על ידי הנקבל” – וממילא לא הוכח בסיס לחובת גילוי מצד ביטון כלפיהם בשלב זה.
אישום נוסף עסק בבית מגורים קיים במגרש והטענה כי הריסת חלקים ממנו הותנתה כתנאי להיתר בנייה. גם כאן קבעו הדיינים כי התשתית הראייתית אינה מספקת: “לא הוצגו בפנינו ראיות אובייקטיביות מהן ניתן היה לקבוע… כי אכן התנאי… היה ‘להרוס חלקים מבית המגורים’”. בפרוטוקול הוועדה לתכנון ובנייה שצורף הובלט דווקא סיווג נקודתי של “פחון להריסה” ו“חומה קיים להריסה”, ולא חיוב להרוס חלקים מן הבית עצמו.
הקובלת טענה גם כי ביטון חתם בשמם של הצדדים על מסמך המבטל סעיפים בהסכם השיתוף, ובמקביל ייצג את בעלי הזכויות בתביעה אזרחית שהגישו המתלוננים. בית הדין בחן את ההליכים האזרחיים וקבע כי ביטון לא נטל ייצוג מהותי בתיק: הוא הגיש שתי בקשות ארכה בלבד “רק לצורך בקשה זו” ולא הגיש כתב הגנה, עד שבית המשפט פסק בהיעדר הגנה. משכך, לא הונחה תשתית מספקת לקביעה בדבר טיפול “כנגד לקוח” או ניגוד עניינים.
שני המתלוננים עצמם, כך צוין בפסק הדין, הודיעו בעדותם כי ביקשו לחזור בהם מן התלונה, אולם ההליך נמשך לאחר שהובהר להם שמעת הגשת הקובלנה הניהול נתון בידי הגורמים המוסמכים בלשכה. בית הדין הוסיף כי “בנסיבות אלה סברנו כי היה מקום שהצדדים ינסו להגיע להסכמות”, אך משלא הושגה פשרה, ההכרעה ניתנה לגופה.
במהלך ההליך התקיימו מספר דיונים: דיון ראשון ב-15.5.2023; ישיבת הוכחות ב-4.7.2023 בה העיד אילן; ישיבת הוכחות נוספת ב-18.3.2024 לעדויות שרגא ומן; וב-30.6.2024 נשמעה פרשת ההגנה של ביטון והוגשו סיכומים. בסיכום קבע בית הדין: “מסקנתנו במסגרת ההליך כי הקובלת לא עמדה ברף הנדרש… ולפיכך מצאנו לזכות את הנקבל מכתב הקובלנה המתוקן במלואו”.
