באולם בכנסת ישראל נערך היום אירוע מיוחד של עמותת יד עזר לחבר, שבו הוצגו בפני חברי הכנסת, שרים ואישי ציבור מאות פריטים אותנטיים מתקופת השואה. במהלך המעמד נחשפו המשתתפים לתלאי צהוב מקורי, פיג׳מות אסירים, מכתבי פרידה של משפחות, מסמכי גטאות ותיעוד נדיר מחיי היום יום תחת המשטר הנאצי – פריטים שירוכזו ויועברו לאחר מכן למוזיאון השואה של העמותה בחיפה.
שימעון סבג, מנכ״ל העמותה, אמר באירוע:
“הפריטים הללו אינם חפצים – הם נשימה אחרונה של דור שנרצח, והציווי המוסרי שלנו הוא להחזיר אותם לעם היהודי ולדאוג שיסופרו לדורי דורות. אנו נמשיך להילחם בכל ניסיון להפוך את זיכרון השואה למסחר.”
לאורך שעות האירוע עברו באולם עשרות חברי כנסת מכל סיעות הבית, לצד שרים ומובילי דעת קהל, שעצרו מול הוויטרינות והמסמכים ונחשפו לסיפורים העומדים מאחורי כל פריט. חלקם התעכבו ליד מכתבי השחרור, אחרים ביקשו לקרוא מכתבי פרידה בכתב ידם של בני משפחה שלא זכו להיפגש שוב. עבור רבים מהם, המפגש הישיר עם החפצים הפיזיים – ולא רק עם נתונים מספריים או טקסי זיכרון – הפך את השואה ממושג מופשט למשהו אישי וחי.
האירוע בכנסת נועד להציג לראשונה את האוסף שהועבר לידי העמותה, לאחר רכישתו במקשה אחת. בעמותה הסבירו כי המשמעות המרכזית של הצגתו במוסד הלאומי של ישראל היא חיזוק הקשר בין הזיכרון ההיסטורי לבין קבלת ההחלטות הציבורית. הנוכחות הרחבה של נבחרי הציבור באולם, לצד אנשי ציבור נוספים, שידרה מסר שלפיו זיכרון השואה אינו נושא טקסי בלבד, אלא חלק מהשיח העכשווי על זהות, מוסר ואחריות לאומית.
שמעון סבג, מנכ"ל עמותת יד עזר לחבר, ציין כי "הפריטים הללו אינם חפצים – הם נשימה אחרונה של דור שנרצח, והציווי המוסרי שלנו הוא להחזיר אותם לעם היהודי ולדאוג שיסופרו לדורי דורות. אנו נמשיך להילחם בכל ניסיון להפוך את זיכרון השואה למסחר". לדבריו, עצם הוצאת החפצים מהקשר של שוק ומכירה והעברתם למסגרת ציבורית וחינוכית היא חלק בלתי נפרד ממאבק רחב יותר על דמות הזיכרון.
במהלך האירוע הודגש כי האוסף לא יישאר רק בין כתלי הכנסת. כל הפריטים מיועדים להגיע למוזיאון השואה של העמותה בחיפה, שבו ייחשפו אליהם תלמידים, חיילים ואזרחים מהארץ ומחו"ל. בעמותה רואים בתצוגה הזמנית בכנסת שלב ראשון בדרך לשילוב האוסף החדש בתכניות חינוכיות, סיורים מודרכים ומפגשי עומק בנושאי זיכרון, מוסר ובחירות אנושיות בצל קיצוניות ואנטישמיות.
חבר הכנסת אריאל קלנר, שהיה שותף ביוזמה להבאת הפריטים לתצוגה בישראל ולמוזיאון בחיפה, הדגיש את האחריות הציבורית כלפי האוסף. הוא אמר כי "העדויות והפריטים מתקופת השואה האפלה צריכים לשמש זיכרון לדורות ולא להימכר במכירות פומביות. מברך את יד עזר לחבר ואת המנכ״ל שמעון סבג, על היוזמה וכל הפעילות הברוכה להנצחת זכר השואה בכלל ובפרט ברכישת פריטים חשובים אלה. כנכד לניצולים שאיבדו את כל משפחתם בשואה, חשתי מחויבות עילאית להירתם ולסייע למנהלי עמותת יד עזר לחבר ולסייע ברכישת פריטים אלה ואף להביאם לתערוכה בכנסת. זיכרון השואה הוא צו לדורות ומחויבות אישית ולאומית".
הדוברים באירוע חזרו והדגישו את חשיבות השמירה על הזיכרון דווקא בתקופה שבה קיימים ניסיונות להמעיט בחומרת השואה או לערפל את אחריותם של מבצעיה. התצוגה בכנסת הפכה, מבחינת רבים מהם, לא רק לאירוע סמלי אלא גם לקריאה מעשית להמשך פעילות חינוכית, משפטית וציבורית נגד גילויי שנאה ואנטישמיות.
לצד המסר הכללי על הזיכרון, האירוע שיקף גם מגמה רחבה יותר בעולם: פריטי שואה נודדים בין אוספים, בתי מכירות ומוזיאונים, והשאלה מי מחזיק בהם ועל איזה בסיס מוסרי עולה מחדש. ביד עזר לחבר מבקשים להבטיח שהאוסף שהוצג בכנסת יישאר נגיש לציבור, כחלק ממוזיאון פתוח בחיפה ולא כרכוש פרטי מאחורי דלת סגורה.
בכך אירוע ההצגה בכנסת הופך לחוליה במעבר מהחלטות נקודתיות – רכישת פריטים, הבאתם לישראל – אל בניית תשתית חינוכית קבועה. מהאולם בירושלים ועד אולמות התצוגה בחיפה, אנשי העמותה וחברי הכנסת שהשתתפו מבקשים לוודא שהמפגש עם הפריטים ימשיך להתרחש יום יום, ולא יישאר רק רגע טקסי חד פעמי.
