השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון בבית המשפט השלום בחיפה קבעה כי חברת ד.נ.ז נכסים והשקעות הפרה באופן יסודי הסכם להשכרת מתקן לשלטי חוצות על גג מבנה בשדרות ההסתדרות בחיפה, לאחר שהקימה פיגומים שכיסו את הבניין בבד שחור ופגעו באפשרות השימוש במתקן. פסק הדין, שניתן ביום 19 באוקטובר 2025, קיבל חלקית את תביעת השוכרים ודחה את תביעות החברה כנגדם.
המחלוקת המשפטית התמקדה בסכסוך בין חברת ד.נ.ז נכסים והשקעות, שבבעלותה מבנה בשם "בית יעף" בשדרות ההסתדרות 21 בחיפה, לבין דורון אואנונו ופילו ארי, שהתקשרו עמה בהסכם להשכרת מתקן לשלטי חוצות על גג המבנה. השניים חפצו להקים עסק משותף לפרסום באמצעות שלטי חוצות, והקימו לצורך כך את העסק "מדיה ויז'ן".
ביום 1 בנובמבר 2016 נחתם הסכם השכירות הראשון, ולאחר השלמת הקמת העסק המשותף נחתם ביום 1 בינואר 2017 הסכם שכירות חדש לתקופה של שלוש שנים, עד סוף דצמבר 2019. ההסכם התייחס לשלט אחד בגודל 25 על 5 מטרים, ושני שלטים בגודל 14 על 5 מטרים כל אחד. השוכרים עמדו במלוא התחייבויותיהם על פי ההסכם, לרבות תשלום דמי השכירות, לאורך כל תקופת השכירות.
הבעיה התחילה בסוף מאי 2018, כשנה ושבעה חודשים לאחר תחילת תקופת השכירות, כאשר חברת הנכסים הקימה פיגומים לכל אורך חזיתות המבנה לצורך ביצוע עבודות שיפוץ. הפיגומים כוסו בבד שחור, דבר שלטענת השוכרים פגע קשות במראה המבנה וכיסה חלק מהשילוט. השוכרים טענו כי הפיגומים הותקנו ללא ידיעתם ותוך התעלמות מזכות השכירות שלהם, וכתוצאה מכך בוטלו מספר חוזי פרסום שנכרתו עם לקוחות שונים.
פילו ארי העיד בבית המשפט כי "לקוחות ביטלו הזמנות בגלל הפיגומים", וכי חברות "רציניות" הפסיקו לפרסם. אורן כץ, שהצטרף לעסק לאחר שאואנונו עזב את השותפות, תיאר את הפגיעה הכלכלית: "כמה חודשים אחר כך. אולי חודש חודשיים. עד שאף אחד לא רצה לעלות עליו. כשזה קרה הלקוח הראשון, כמובן שנסע שם והתלונן וכדי לפצות אותו הארכנו לו את זמן השהות משבועיים לחודש… והיה עוד לקוח… מאוניברסיטת חיפה שגם עלו ואחר כך כבר זה היה ביטולים להסכמים עתידיים, ואי אפשר היה לעלות יותר.
כץ הסביר כיצד הפיגומים פגעו בערך הפרסומי: "את כל ה-1-1.5 מטר תחתונים הבד מסתיר. ואני כלקוח לא הייתי מפרסם על קיר כזה. צריך להבין שזה שלטים יקרים מאוד ולקוחות משלמים בין 25,000-42,000 שקלים לקמפיין. לקוחות ששמים את מיטב כספם על שילוט כזה מצפים לתמורה הכי טובה, ופה יש כישלון תמורה חד משמעית".
השוכרים פנו לחברת הנכסים בניסיון להגיע להבנות, אך לטענתם הובהר להם על ידי מנהלה כי השיפוץ יימשך כחצי שנה לכל הפחות. בנסיבות אלה, הם הודיעו לחברה על הפסקת ההתקשרות החל מסוף יוני 2018. חברת הנכסים דחתה את טענותיהם וטענה כי ביטול ההסכם נבע מחוסר כדאיות כלכלית ומהווה הפרה בוטה של ההסכם.
בעקבות הסכסוך, חברת הנכסים פרעה שלושה צ'קים אישיים ששימשו כביטחון על סך 12,285 שקלים, ופתחה בהליכי הוצאה לפועל לביצוע ארבעה צ'קים נוספים על סך 8,190 שקלים כל אחד. בנוסף, היא הגישה תביעה כספית על סך 200,000 שקלים, הכוללת דמי שכירות עד תום תקופת השכירות, עלות תיקון המתקן ועלות פירוק המתקן. השוכרים מצדם הגישו תביעה נגדית בסך 156,285 שקלים, שכללה פיצוי בגין אבדן הכנסה, עלות שלטים שהושחתו, והשבת הצ'קים האישיים.
השופטת ג'דעון קבעה בפסק הדין כי התקנת הפיגומים על ידי חברת הנכסים מהווה אי התאמה, ולחילופין, הפרה יסודית של הסכם השכירות. "התקנת הפיגומים על ידי המשכירה כמתואר לעיל מהווה אי התאמה… המזכות את הנתבעים בביטול הסכם השכירות", קבעה השופטת. בית המשפט ציין כי השינוי שחל במראה המבנה היה דרסטי לרעה, וכי הפיגומים הפכו את המבנה ל"אתר בנייה".
בית המשפט דחה את טענת חברת הנכסים כי השוכרים ביטלו את ההסכם מחמת קשיים כלכליים. השופטת ציינה כי השוכרים עמדו במלוא התחייבויותיהם במשך תקופה של כשנה ושבעה חודשים, "זאת עד שהפעולה של התקנת הפיגומים גררה ביטול הסכמים והעמידה אותם בפני שוקת שבורה". פילו ארי העיד בעניין זה: "הכל שולם עד השקל האחרון. גם לנאדר [מנהל חברת הנכסים] שולם עד השקל האחרון".
פסק הדין דחה את כל תביעות חברת הנכסים, לרבות התביעה השטרית והתביעה הכספית. בנוסף, בית המשפט קיבל חלקית את תביעת השוכרים וחייב את חברת הנכסים להשיב להם את סכום הצ'קים האישיים על סך 12,285 שקלים בצירוף ריבית. בית המשפט דחה את יתר רכיבי התביעה, לרבות הדרישה לפיצוי בגין אבדן הכנסות, פגיעה במוניטין ועלות השחתת שלטים, בשל העדר ראיות מספיקות.
בנוסף לסכום הפיצוי, חייב בית המשפט את חברת הנכסים לשלם לשוכרים אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין בגין שלושת ההליכים המשפטיים, בסך של 15,000 שקלים בצירוף ריבית. השופטת ג'דעון סיכמה: "לוּ פעלה [המשכירה] בהגינות כלפי הנתבעים, הליך זה, על כל ההסתעפות שלו, לא היה בא אל העולם".
