ביטלה פינוי דירה בגלל "ריח אלכוהול" – וחויבה לשלם למוביל

בית משפט לתביעות קטנות בקריות דחה תביעה של תושבת האזור נגד מוביל, ובמקביל חייב אותה לשלם לו פיצוי חלקי והוצאות בסך כולל של 2,500 ש"ח, זאת לאחר שביטלה את העבודה בטענה לאיחור, חוסר מקצועיות, וחשש מעובדים שיכורים. הרשם הבכיר יניב לוזון קבע כי הביטול נעשה שלא כדין, וכי היה עליה לאפשר למוביל לבצע את העבודה ולתבוע נזקים בדיעבד, אם היו כאלה.

סכסוך שהחל סביב פינוי תכולת דירת 7 חדרים בקריות, הגיע לפתחו של בית משפט השלום (תביעות קטנות) בקריות, והסתיים בדחיית תביעת הלקוחה ובחיובה לשלם למוביל פיצוי חלקי בגין אובדן הכנסה והוצאות משפט.

התביעה נסובה סביב הזמנת שירותי הובלה ופינוי תכולת דירה של פני טאול (התובעת המקורית) מיבגני דרוקוב (הנתבע המקורי), בעקבות פרסום של דרוקוב ברשת החברתית פייסבוק. שכר העבודה שסוכם על ידי דרוקוב עמד על 4,000 ש"ח כולל מע"מ, ואילו הפינוי בפועל, שבוצע לבסוף על ידי מוביל אחר, עלה לדברי טאול 9,000 ש"ח ונמשך שלושה ימים.

"שני בחורים צעירים בלי משאית, עם ריח אלכוהול"
ההתקשרות, שהוגדרה על ידי בית המשפט כ"חוזה קבלנות", עלתה על שרטון כבר בתחילתה. לטענת טאול, הפינוי נקבע ליום 3 בפברואר 2025 בין השעות 16:00 ל-17:00, אך דרוקוב, שמפעיל חברת הובלות גדולה מאשדוד, הגיע למקום רק בשעה 19:30 – איחור של למעלה משעתיים וחצי.

טאול טענה כי במקום דרוקוב, הגיעו רק "שני בחורים צעירים" ללא משאית פינוי וללא ציוד פרוק מתאים. "ירדתי למטה הוא אמר שהגיע, אני מתחננת לפוליגרף. היו שני בחורים צעירים בלי משאית, עם ריח אלכוהול, בלי כלי עבודה, בדיוק בעלי נפטר, עם שני ילדים קטנים, והוא מכר מה שרציתי לשמוע, כפרה וכפרה. האמנתי לו יש לי תמימות," העידה טאול.

טאול סיפרה כי חששה מקנס עירוני לאחר שהבחורים אמרו שיפנו מה שהם יכולים ואת היתר יותירו במדרכה. "הפסדתי ימי עבודה, הוא הביא שני שיכורים רעדתי בפחד, סגרתי את הדלת," הוסיפה טאול, שטוענת כי לא שילמה דבר מראש.

דרוקוב הגיש תביעה שכנגד על סך 6,000 ש"ח בגין אי תשלום ההובלה, וטאול הגישה תביעה נגדית על אותו סכום.

"היא צרחה ותקפה שבאים עם משאית קטנה"
דרוקוב, שיוצג על ידי עורכת הדין ליזה דמרי, הכחיש את הטענות על חוסר מקצועיות, וטען כי עובדיו מועסקים באופן קבוע ומקבלים תלוש שכר. "יש לי חב' הכי גדולה באשדוד… זה שהצוות שלי שיכורים זה לא נכון, הם עבדו באופן קבוע בתלוש," העיד דרוקוב, והוסיף: "היא התקשרה והזמינה הובלה ואמרתי לה בין 4-6, אולי איחור של חצי שעה. שבאנו אליה היא צרחה ותקפה שבאים עם משאית קטנה."

דרוקוב ציין כי הוא לא סירב לבצע את העבודה וכי המשאית שלו, שמספרה 26609902, אותרה על ידי איתוראן סמוך לביתה של טאול בקריות בשעה 19:33. "בקלות הייתי מפנה את תכולת הדירה, שתי נגלות הייתי מוציא הכל, שעתיים," אמר דרוקוב. הוא הוסיף כי עורך דין פנה אליו יום למחרת והציע פיצוי של 500 ש"ח, הצעה שסירב לה.

בית המשפט, בראשות הרשם הבכיר יניב לוזון, ניתח את המקרה בהתאם לחוק חוזה קבלנות, המטיל על המזמין חובה לתת לקבלן "הזדמנות נאותה לתקנו" אם נתגלה פגם בשירות, לפני ביטול החוזה.

פיצוי חלקי על אובדן הכנסה
הרשם הבכיר לוזון התרשם כי חששותיה של טאול לגבי אופן ביצוע העבודה היו לגיטימיים, במיוחד לאור העובדה שדרוקוב רצה להותיר חלק מהציוד ברחוב (כפי שעלה מהתכתבות עם עורכת דין דמרי שהוצגה לאחר הדיון), מה שהיה חושף את טאול לקנס מהעירייה. עם זאת, נקבע כי לא ברור אם הוסכמו מראש פרטים כמו גודל המשאית או מספר העובדים.

"ייתכן וחששות התובעת היו לשווא באופן שהעבודה היתה מבוצעת כאשר האחריות על ביצועה וטיבה היתה מוטלת על הנתבע," פסק הרשם לוזון. "ייתכן והיה מקום כי התובעת היתה מאפשרת לנתבע לבצע את העבודה ולתבוע על הנזקים ככל והיו כאלה או לבקש תיקונים לעבודה שלא היתה מבוצעת במלואה."

באיזון בין הצורך לכבד הסכמים לבין החששות שהועלו על ידי טאול, החליט בית המשפט לדחות את תביעתה של טאול. במקביל, קיבל באופן חלקי את תביעתו של דרוקוב, וקבע פיצוי על "אובדן הכנסה חלקי". טאול חויבה לשלם לדרוקוב סך של 1,750 ש"ח בתוספת 750 ש"ח הוצאות משפט, ובסך הכל 2,500 ש"ח, שישולמו תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן ב-12 בנובמבר 2025.