הרשמת הבכירה עינת דינרמן מבית משפט השלום בעכו הורתה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל נגד מונא פאר, מורה במחלקת החינוך בעיריית חיפה, בתיק שפתחה נגדה חברת הולמס פלייס אינטרנשיונל. זאת, בעקבות טענתה של פאר כי המסמכים לפתיחת התיק זויפו, וכי ההתראה והאזהרה נמסרו לכתובת שאינה שלה, בכפר יפיע – ולא לכתובתה המקורית בחיפה.
בית משפט השלום בעכו, בראשות הרשמת הבכירה עינת דינרמן, קיבל לאחרונה בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק המתנהל מול חברת הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ לבין מונא פאר, המתגוררת בחיפה ועובדת כמורה במחלקת החינוך בעיריית חיפה. התיק (ת"ת (עכו) 54559-10-25) נפתח כנגד פאר, וכעת היא עתרה לעיכוב ההליכים בטענה כי נפתחו שלא כדין.
טענת הזיוף והתביעה בגין לשון הרע
בבקשתה, שנתמכה בתצהיר, טענה פאר כי כתובתה הרשומה היא בחיפה, ומכאן היא למדה כי ההתראה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל והאזהרה שהיו אמורות להימסר לה – זויפו על ידי התובעת, הולמס פלייס. לטענתה, המסירה בוצעה לכאורה בכתובת שונה לחלוטין בכפר יפיע, שאינה תואמת את מקום מגוריה.
הנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלות זו, לטענתה של פאר, הוא בלתי הפיך, במיוחד לאור עיסוקה כמורה במערכת החינוך של עיריית חיפה. חומרת המצב הובילה את המבקשת להודיע כי בכוונתה להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע כנגד המשיבה (הולמס פלייס) בשל התנהלותה. בנוסף, היא עתרה לביטול מלא של הליכי ההוצאה לפועל ולסגירת התיק.
כדי לתמוך בטענותיה באופן מובהק, פאר אף הסכימה מרצונה למתן צו לחברת הסלולר שלה, שיאפשר הפקת דו"ח איכון למועדים הרלוונטיים של מסירות ההזמנה וההתראה. זאת, לדבריה, "להוכחת העובדה כי לא שהתה בכפר יפיע במועד המדובר".
תגובת הולמס פלייס
מנגד, חברת הולמס פלייס הגישה תגובה נתמכת בתצהיר, וטענה כי יש לדחות את בקשתה של פאר, או לחילופין, לקיים דיון בנושא. התובעת טענה כי ההתנגדות הוגשה על ידי פאר באיחור, ומכאן ההצדקה לנקיטת הליכי הוצאה לפועל.
החברה הדגישה כי פאר עצמה "מודה שאכן התקשרה עם התובעת בהסכם התקשרות", אך מנגד "לא פירטה טענות הגנה מטעמה". בתגובה לטענות הזיוף, צירפה החברה תצהיר מטעם המוסר שביצע את מסירת האזהרה, והתחייבה לצרף תצהיר תומך נפרד גם בנוגע למסירת ההתראה. לאור כל זאת, עתרה הולמס פלייס לדחיית בקשת הארכת המועד ולחיוב פאר בהוצאות, כמו גם להורות על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.
החלטת הרשמת: עיכוב הליכים תמורת הפקדה
לאחר שבחנה את טענות שני הצדדים, הגיעה הרשמת הבכירה עינת דינרמן למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. בהחלטתה, ציינה הרשמת כי בהתאם להלכות והפסיקה בנושא, ונוכח הטענה המרכזית כי "הנתבעת לא קיבלה התראה בגין החוב נשוא התובענה ומדובר בכתובת שונה מכתובתה המקורית ולטענתה המסירות וההתראות זויפו על ידי המשיבה" – יש להעדיף את מתן האפשרות לפאר להשמיע את טענותיה.
הרשמת ציינה כי ההליך נודע לפאר "רק כאשר קיבלה את הידיעה אודות העיקול בתיק ההוצאה לפועל". למרות העובדה שפאר לא פירטה בבקשתה טענות בנוגע לסיכויי הגנתה המהותיים (כלומר, אם החוב עצמו אכן קיים), הרשמת קבעה כי "על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע את התנגדותה", יש לעכב את ההליכים.
