בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור על החלטה לדחות בקשה לביטול צו הריסה מנהלי למבנה בן שתי קומות באבו סנאן, וחייב את המערער בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקלים. השופט זיו אריאלי קבע בפסק דינו שניתן ביום 2 בנובמבר השנה כי המערער לא הצליח להוכיח את טענותיו, וכי בית משפט השלום בעכו פעל נכון כאשר דחה את הבקשה לביטול הצו.
צו הריסה למבנה בחלקה חקלאית
צו ההריסה המנהלי ניתן על ידי הרשות לאכיפה במקרקעין ביום 15 בינואר השנה, והוא מתייחס למבנה באבו סנאן הידוע כגוש 18789, חלקה 14. המבנה הוקם על קרקע חקלאית מוכרזת, שלגביה קיימת תכנית כוללנית המצויה בהליך אישור. לפי התכנית, ייעוד המקרקעין הוא למגורים, אך לא ניתן להוציא היתרים מכוח תכנית זו כל עוד לא אושרה.
ג'מאל שיח' הגיש בקשה לבית משפט השלום בעכו לביטול צו ההריסה ביום 29 בינואר. הוא טען כי הבית נבנה עוד בשנת 2020 וכי רק הקומה הראשונה הייתה מאוכלסת. לטענתו, לאחר שגדלה המשפחה החלו בני המשפחה לשפץ את הקומה הראשונה ולהכין את שתי הקומות למגורים. שיח' טען כי נפלו פגמים בהוצאת צו ההריסה, וכי הבסיס העובדתי היה מוטעה.
ביקורי הפיקוח תיעדו עבודות בניה
מפקח מטעם הרשות לאכיפה במקרקעין ערך שני ביקורים במבנה – ביום 24 בדצמבר 2024 וביום 6 בינואר 2025 – ובהם תיעד את העבודות במקום. לטענת המדינה, הביקורים הראו כי המבנה מצוי בשלבי בניה ולא מאוכלס. הצו הודבק במקום ביצוע העבודות ביום 16 בינואר, לאחר שקוימה התייעצות עם היועצת המשפטית של רשות האכיפה ועם מתכנן המחוז בהתאם להוראות החוק.
המדינה טענה כי לא הוכח שהעבודות בוצעו כדין, וכי על פי דוחות הפיקוח ניתן לראות שהעבודות הן בשלבי הקמה ובניה של המבנה. לטענתה, אין בסיס לטענה שהמבנה היה מאוכלס משנת 2020, וכי לא הוכח קיומו של פגם בהליך הוצאת הצו.
במהלך ביקור המפקח במקום ביום 22 בדצמבר 2024, הוא פגש בבנו של שיח' וערך מזכר על דבריו. לפי המזכר, הלה ציין בפני המפקח כי הוא בונה בית במקום עבורו ועבור משפחתו, וכי בעבר היה לו במקום מוסך, אך הוא נאלץ לבנות בית מאחר שהוא עם משפחה וילדים ואינו יכול לגור בשכירות. לא הייתה כל טענה בדבר שיפוץ או אכלוס במקום בעבר.
בית המשפט: "המבנה טרם הסתיימה בנייתו"
בית משפט השלום בעכו דחה את הבקשה לביטול צו ההריסה ביום 2 ביולי, וקבע כי גם אם שלד המבנה היה קיים כבר בשנת 2020, לא ניתן לראות בו מבנה שבנייתו הושלמה. לפי התמונות שצירפה המדינה, בעת מתן הצו המבנה היה בשלבי בניה ולא מאוכלס. בית המשפט קבע כי לא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה שהמבנה היה מחובר לרשת המים והחשמל, וכי קוימה התייעצות כדין טרם מתן הצו.
בערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, שיח' טען כי המפקח ביקר במקום בעת שהמבנה היה בתהליך שיפוץ, שאינו טעון היתר, וכי בניית המבנה הסתיימה כחמש שנים לפני מתן צו ההריסה. הוא טען גם כי נפל פגם בהליך ההתייעצות, שכן חוות דעת היועצת המשפטית לא התייחסה לצילומי אוויר המעידים על מועד הבניה.
השופט: "לא הוכח סיום הבניה או אכלוס המבנה"
השופט אריאלי דחה את הערעור וקבע כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום. לדבריו, על הטוען שנפל פגם במתן צו ההריסה מוטל הנטל להוכיח כי העבודה האסורה הסתיימה או כי בית המגורים אוכלס. המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הניח תשתית ראייתית שבכוחה לשכנע כי בניית המבנה הסתיימה או כי המבנה אוכלס.
השופט הדגיש כי משמעות סיום הבניה או האכלוס היא סיום כל שלבי הבניה באופן המאפשר אכלוס המבנה כמקובל על ידי בני אדם. מבנה שאינו גמור, שהפתחים בו חשופים, קירותיו אינם מטויחים ועבודות הטפסנות טרם הסתיימו – אינו יכול להיחשב כמבנה גמור. התמונות המתעדות את המבנה בעת ביקורי המפקח בחודשים דצמבר 2024 וינואר 2025 מלמדות כי המדובר במבנה שטרם הסתיימה בנייתו, שאינו מאוכלס ואינו ראוי להיות מאוכלס.
"לא הובאו ראיות לתמיכה בטענות"
השופט קבע כי לו היה ממש בטענה בדבר סיום הבניה ואכלוס המבנה, היו המערער והמצהיר יכולים להביא ראיות תומכות: חשבונות מים וחשמל, עדויות של בעלי מקצוע, תמונות המלמדות על מגורים ואכלוס, עדויות של בני משפחה וקרובים שביקרו במקום. דבר מכל אלה לא נעשה. ההימנעות מלהביא ראיות – מלמדת על קלישות הטענה.
גם בטענות בדבר פגמים שנפלו בהליך הוצאת הצו לא מצא השופט ממש. הוא קבע כי לפני היועצת המשפטית של רשות האכיפה עמדו כל הנתונים הרלבנטיים, כולל תצלום אוויר משנת 2023 שבו ניתן להבחין בשלד המבנה. בדפית האיתור שעמדה לעיונה של היועצת המשפטית צוין מפורשות כי המבנה מצוי בייעוד מגורים לפי תכנית כוללנית שלא ניתן להוציא מכוחה היתרים, והסטטוס של התכנית הוא "בהליך אישור".
השופט הוסיף כי המערער לא הצביע על קיומו של היתר בניה, ואף לא על קיומו של "אופק תכנוני" המלמד על היתר בניה בהישג יד. הוא חייב את המערער בהוצאות המדינה בגין הערעור בסך 5,000 שקלים, שישולמו תוך 30 יום.
שאלות ותשובות
מדוע נדחה הערעור על צו ההריסה באבו סנאן? בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי המערער לא הצליח להוכיח את טענותיו בדבר סיום הבניה או אכלוס המבנה. השופט קבע שהתמונות המתעדות את המבנה מלמדות כי מדובר במבנה בשלבי בניה שאינו מאוכלס, וכי המערער לא הביא ראיות כמו חשבונות מים וחשמל או עדויות התומכות בטענותיו.
מה טען בעל המבנה באבו סנאן להגנתו? ג'מאל שיח' טען כי הבית נבנה עוד בשנת 2020 וכי רק הקומה הראשונה הייתה מאוכלסת. לטענתו, המפקח ביקר במקום בעת שהמבנה היה בתהליך שיפוץ ולא בניה חדשה. הוא טען גם שנפלו פגמים בהליך הוצאת צו ההריסה. בית המשפט דחה את הטענות וקבע שלא הוצגו ראיות מספיקות לתמיכה בהן.
האם ניתן לבנות במקום לפי התכניות העתידיות? המקרקעין מצויים בקרקע חקלאית מוכרזת שלגביה קיימת תכנית כוללנית בהליך אישור. לפי התכנית, ייעוד המקרקעין הוא למגורים, אך כל עוד התכנית לא אושרה סופית – לא ניתן להוציא היתרי בניה. בית המשפט קבע שתכניות עתידיות שטרם אושרו אינן רלבנטיות להוצאת צו הריסה מנהלי למבנה בלתי חוקי.
