האלוף במיל' הרצל בודינגר, שכיהן כמפקד חיל האוויר בין השנים 1992 ל-1996, נפטר בגיל 82. בודינגר, שנולד בחיפה וגדל בקריית מוצקין, שירת בחיל האוויר כמעט ארבעה עשורים והיה המפקד ה-12 של החיל. מכרים ועמיתים תיארו אותו כאדם צנוע ומאיר פנים, שהתרחק מכותרות אך הבין את השפעתה של התקשורת.
הקריירה הצבאית של בודינגר החלה בקורס טייסים והמשיכה לאורך עשרות שנים של שירות מבצעי ומנהלתי. במלחמת ששת הימים פיקד במסגרת "מבצע מוקד" והשתתף בתקיפת שדות התעופה בני-סואף ולוקסור במצרים ושדה התעופה H-3 בעיראק. התקיפות היו חלק מההצלחה האווירית המכרעת של ישראל במלחמה.
במלחמת יום הכיפורים, בודינגר הפיל מטוס מיג-17 סורי. ביומה האחרון של המלחמה מונה למפקד טייסת 101, לאחר שהמפקד הקודם נהרג בקרב. בהמשך, בקרבות ההתשה בלבנון, הפיל מטוסי מיג-21 סוריים והמשיך להוכיח את יכולותיו כטייס קרב מנוסה.
ב-1975 זכה בודינגר להיות הטייס שהטיס את מטוס הכפיר הראשון שהגיע לחיל האוויר. מטוס הקרב הישראלי, שפותח בתעשייה המקומית, הפך לסמל של היכולת הטכנולוגית הישראלית, ובודינגר היה הטייס שהוביל את כניסתו לשירות מבצעי.
במהלך הקריירה פיקד בודינגר על בית הספר לטיסה, מוסד מרכזי בהכשרת דור הטייסים הבא, ועל בסיס רמת דוד. הוא הוביל מבצעים מרכזיים כמו "דין וחשבון" ו"ענבי זעם", שהיו חלק ממאמצי ההרתעה של ישראל כלפי אויביה. בתקופת כהונתו כמפקד חיל האוויר נפתח לראשונה קורס הטיס לנשים, בעקבות עתירה לבית המשפט העליון של קצינה שביקשה להשתתף במבדקי הטיס.
לאורך השנים נודע בודינגר בדבקותו במשמעת ובהקפדה על ערכי החיל. הוא היה אחראי לרכישת מטוסי ה-F-15i, גרסה מתקדמת של מטוס הקרב האמריקאי, ומסוקי הבלק-הוק, שנועדו לשפר את יכולות התובלה והחילוץ של צה"ל. בודינגר גם נמנה על תומכי מטוס הלביא, פרויקט ישראלי שלבסוף לא יצא לפועל, אך כאשר נפלה ההחלטה נגד הפרויקט, כיבד אותה.
לאחר פרישתו מצה"ל ביולי 1996, המשיך בודינגר לתרום לביטחון המדינה ולתעשייה הביטחונית בתפקידים אזרחיים. הוא שימש כנשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו"ר אוניברסיטת אריאל בשומרון.
תא"ל בדימוס אמיר השכל, שהכיר את בודינגר מימי השירות, תיאר אותו כאיש צנוע וחביב. "המפגש הראשון שלי עם הרצל היה כשהייתי חניך בבית הספר לטיסה. הרצל היה מפקד טייסת ראשוני (פוגות). הוא בחן אותי במבחן סולו ושלח אותי לטוס בפעם הראשונה לבד. לימים הוא היה מפקד חיל האוויר ואני מפקד שדה דב (כנף 15). הרצל איש צנוע וחביב, מאיר פנים, אינני זוכר אותו מרים קול על מישהו, פתוח ועינייני. תודה הרצל על פעילותך ותרומתך לאורך שנים לחיל האוויר ולביטחון המדינה, יהי זכרו ברוך", כתב השכל.
אבי בניהו כתב בחשבון X שלו. "לוחם ומפקד מופנם וצנוע אך רב מעש ופעלים. התרחק מכותרות, מתקשורת ויחסי ציבור אישיים כל חייו, אך הבין את השפעתה. הכרתיו ככתב צבאי, כראש ענף עיתונות וכיועץ לשר הביטחון. היה קשה מאוד להתווכח איתו, הוא היה עקשן גדול אך היה קל מאוד להעריך ולהוקיר אותו", כתב בניהו.
בניהו הוסיף כי בודינגר היה תומך של מטוס הלביא בניגוד לדעת קודמו, אך כאשר נפלה ההחלטה שלא להמשיך בפרויקט, כיבד אותה. "הרצל בודינגר יזכר כלוחם אויר וכמי שהניח לבנה חשובה לפוליסת הביטוח של מדינת ישראל – חיל האוויר. תנחומיי למשפחתו", סיים בניהו.
