מוהל בחיפה מסביר על השיטות השונות לעצור דימום בברית המילה, מהן השיטות הקודמות ומה היו חסרונותיהן, מהן שיטות החבישה המתקדמות שבימינו ויתרונותיהן, איך לתת שקט נפשי וביטחון להורים ולהבטיח את שלום התינוק.
המידע בכתבה הבאה מובא לפניכם על ידי ניסים כהן מוהל רפואי מוסמך ומנוסה בעל וותק של עשור ומחצה המשתמש בחבישות מתקדמות ומקפיד על כללי הסטריליזציה המקובלים.
עפ"י מסורת ישראל גדולה מצוות המילה ושקולה כנגד כל המצוות עליה נאמר שרק בגלל מצווה זו נבראו שמים וארץ שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ועוד נאמר במקראות שבזכות דם המילה נגאלו ישראל משיעבוד מצרים שכתוב "בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור". כאמור, חשיבות גדולה למצווה ובנוסף יש גם עניין הלכתי ורפואי בהטפת דם ברית. יחד עם זאת כל מוהל חייב להיות מודע לסכנות דימום יתר, שכן הדבר יכול להיות כרוך בסכנת חיים של ממש ולכן צריכה להיות מיומנות וזריזות בעצירת הדם. באיבר הברית עוברים כלי דם רבים בניהם כלי דם קטנים הנקראים נימים, גדולים מהם- הורידים והגדול והרחב ביותר הוא העורק. ניתן לראות שבברית מילה מסויימת כמעט ואין דימום ואילו בבריתות אחרות יש דימום רב יותר בד"כ יש נטיה לזקוף את העניין לרמת מומחיותו של המוהל אך יש לדעת שאין הדבר כך- אלא הדבר תלוי בעיקר בברית התינוק. כלומר, יכול להיות שבאיבר אחד יעברו במקום החיתוך רק נימי דם קטנים והתוצאה בהתאם- זרימת דם מועטה ביותר ואילו באיבר אחר יכול להיות במקום החיתוך וריד או עורק ואז תהיה זרימה מאסיבית של דם. בנוסף ישנם תינוקות עם דם יותר דליל ופקטורי קרישה פחות טובים וישנם עם דם יותר סמיך ופקטורי קרישה טובים יותר. הדבר תלוי גם ברמת ההמוגלובין בדם התינוק- אם רמת ההמוגלובין נמוכה יחסית, אזי הדימום יהיה חזק יותר. בכל מקרה כשמדובר בחיתוך בעור התינוק מוכרח שיהיה דימום אך מוהל מומחה עוצר אותו במהירות.
מהן שיטות החבישה הישנות?
סרט המוהלים, המכונה 'קפר בנד' שימש את המוהלים לאורך שנים רבות לעצירת הדימום. חבישה זו הייתה מהודקת על האיבר בפרט אם היה דימום כבד, מה שנקרא- חבישת לחץ. הלחץ חוסם את זרימת הדם ומאפשר לטסיות הדם לבצע את תפקידן וליצור קריש דם. לאחר שנוצר הקריש, נרפא כלי הדם ואז קריש הדם שסיים את תפקידו מתפרק מעצמו. עד היום ישנם מוהלים שמשתמשים בחבישות אלו.
מהם החסרונות בשיטה זו ?
צריכה להיות מיומנות רבה על מנת שהלחץ לא יהיה חזק מידי ולא רפוי מידי. עוצמת הלחץ חייבת להיות מותאמת לעוצמת הדימום, כלומר חבישה רפויה מידי לא תעשה את העבודה והדימום לא ייפסק. אך עם זאת, בחבישה חזקה מידי ישנה סכנה ממשית למניעת אספקת דם לאיבר ובכך להגיע עד כדי נמק.
אם כך, האם לא כדאי להימנע לגמרי משימוש בחבישות לחץ?
חבישות הלחץ הוכיחו את עצמן במשך שנים, לכן לא ניתן לומר שיש להימנע מהן לגמרי. כמו כן ישנם מוהלים עם וותק רב שנים שמשתמשים בשיטה זו ללא כל תקלה. עם זאת, כיום ישנם פתרונות רבים לעצירת דימומים ע"י חבישות מיוחדות ללא לחץ שבמגע עם הדם יוצרות קרישי דם. תחבושות אלו יכולות לעצור גם דימומים בדרגה גבוהה מאוד, לא מכאיבות כלל ובנוסף נמסות מעצמן ויורדות לבד באמבטיה. תחבושות אלו בעלות חומרים נוגדי בקטריות, למניעת זיהום ואף יכולות להיספג לגופו של התינוק ללא כל חשש. לכן, כיום שיש אופציות חבישה טובות יותר, לעניות דעתי, עדיף להשתמש בהן.
כיצד נעצור דימום כבד, מלבד השימוש בתחבושות המיוחדות?
כאשר הדימום הוא מכלי דם גדול כגון וריד-ניתן לחסום את זרימת הדם ע"י קשירת פתח הוריד. אפשרות נוספת היא לצבות את פתחו של כלי הדם למספר דקות ע"י המוסטט, ואח"כ לשחרר ובכך מתגברים על הדימום הכבד. אפשרות נוספת היא חבישת לחץ לפרק זמן קצר ולאחריה חבישה בלחץ מתון יותר.
כיצד יכולים הורים לדעת לאחר הברית שהתחבושת איננה הדוקה מידי?
יש לשים לב שצבע העטרה יהיה צבע "בריא" וטבעי ולא חלילה שחור המראה על התפתחות נמק. וכן יש להרגיש במגע עם האצבע על העטרה שהעטרה רכה ולא קשה. כמו כן חשוב לשים לב שבמשך 5-6 השעות שלאחר הברית התינוק נותן שתן.
לשאלות און ליין ניתן להצטרף לעמוד הפייסבוק של ניסים כהן. כמו כן שאלות בתחום ניתן להפנות לניסים באמצעות הפורום הבא בניהולו של ניסים כהן.
