בעוד שרשויות שכנות כמו נשר וקרית מוצקין חוגגות נתוני בגרות מרקיעי שחקים, בקרית ים מנסים השבוע למכור לציבור "תקציב שיא" כבשורה גדולה. אלא שבחינה מדוקדקת של המספרים אל מול המציאות בשטח מעלה תמונה עגומה: בזמן שמערכת החינוך העירונית רשמה התרסקות חסרת תקדים של כ-13% בנתוני הזכאות לבגרות, בעירייה מסתפקים בתוספת תקציבית של כ-7 מיליון שקל לחינוך לשנת 2026. עבור הורים רבים בעיר, שחלקם כבר החלו להעביר את ילדיהם למערכות חינוך שכנות, מדובר בצעד מעט מדי ומאוחר מדי.
נתוני "התמונה החינוכית" שפורסמו לאחרונה על ידי משרד החינוך היו אמורים להדליק את כל הנורות האדומות בלשכת ראש העיר, דוד אבן צור ושותפתו למועצה, סגניתו וממלאת מקומו, שיראל בר – שתושבים רבים רואים בה כשותפה בכירה של אבן צור ואחראית כמוהו על ההתדרדרות בתחומים רבים בעיר.
הצניחה מ-84.2% זכאות לבגרות ל-71% בלבד היא לא רק נתון סטטיסטי יבש; מדובר בנסיגה שמרחיקה את קרית ים מהממוצע הארצי (76.6%) ומציבה אותה בתחתית הטבלה האזורית. לשם השוואה, קרית מוצקין השכנה ניצבת על 89.5% וקרית ביאליק על 88.3%.
בתגובה למשבר הזה, הציגה השבוע העירייה את תקציב 2026. ראש העיר התגאה בגידול של 28.9 מיליון שקל בהכנסות ממשרדי הממשלה, אך כשצוללים לסעיפים, מגלים סדרי עדיפויות תמוהים. בזמן שהחינוך נמצא בשפל עמוק, הוא זכה לתוספת של כ-7 מיליון שקל בלבד (גידול של כ-4.5% ביחס לשנה הקודמת). באופן אירוני, דווקא סעיף הרווחה זכה לתוספת גדולה יותר של כ-10.3 מיליון שקל – נתון שמעלה שאלות לגבי עתיד הדור הצעיר בעיר והצורך המוגבר בשרותי סעד על חשבון השקעה במניעה ובמצוינות.
פערים בלתי נתפסים מול השכנות – ו-5 נקודות מתחת לממוצע הארצי(!)
ההתדרדרות של קרית ים בולטת במיוחד מול ההצלחה של נשר, שם שיעור הזכאות עומד על 92%. בנשר, בניהולו של רועי לוי, הוחלט להשקיע במחשב אישי לכל תלמיד ובבינה מלאכותית. בחיפה, בהובלת יונה יהב וראש מינהל החינוך אילנה טרוק, מתגאים ב-18.4% זכאות ל"בגרות-טק". בקרית ים, לעומת זאת, אחוז הזכאות לבגרות מצטיינת עומד על 6.2% בלבד – הנתון הנמוך ביותר באזור בפער ניכר.
הכישלון מחלחל גם למקצועות הליבה: רק 36.1% מתלמידי קרית ים מסיימים 5 יחידות באנגלית, לעומת כ-62% במוצקין ובביאליק. במתמטיקה המצב דומה, עם 14.3% בלבד בקרית ים מול קרוב ל-20% בערים השכנות. התוספת התקציבית המדוברת אמורה להתפרס על פני מערכת שלמה, ונשאלת השאלה כיצד סכום כזה אמור לגשר על פערים של עשרות אחוזים מול הרשויות הגובלות.
מי מנהל את המשבר?
על ניהול התקציב אמונים מנכ"ל העירייה, עו"ד יוסי אוחנה, וממלאת מקום הגזברית פנינה דהן-מסיקה. בעירייה מדגישים את העובדה ששיעור השכר עומד על כ-35% בלבד, מה שמאפשר "יותר ביצוע בשטח". אלא שהביצוע בשטח, כפי שמשתקף בתוצאות המבחנים של התלמידים, אינו מספק. ההורים בקרית ים לא זקוקים לניהול אחראי של הגירעון, הם זקוקים לתוכנית חירום לאומית שתעצור את בריחת התלמידים לבתי ספר בחיפה ובקריות השכנות.
ראש העיר אבן צור ציין כי "הצלחנו להביא יותר משאבים", אך עבור תושב שרואה את נתוני הבגרות של ילדיו צוללים אל מתחת לממוצע הארצי, התוספת לסעיפי הגינון (1.7 מיליון שקל) והתברואה (2 מיליון שקל) נראית כמו ניסיון לייפות את פני העיר בעוד המערכת הפנימית שלה מתפוררת.
כאמור הודיע אתמול ראש עיריית קרית ים, דוד אבן צור: "בחינוך, שהוא אחד הסעיפים הגדולים והמרכזיים בתקציב העירוני אשר יעמוד בשנת 2026 על כ-146 מיליון שקל – תוספת של קרוב ל-7 מיליון שקל לעומת 2025 כדי להמשיך לקדם חינוך איכותי יותר לילדי קרית ים".
