המדינה לעליון: עונשי המאסר למבצעי הלינץ בשומר חומות בחיפה קלים מדי

המדינה מערערת על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שגזר כ-50 חודשי מאסר על המעורבים בלינץ האכזרי במבצע שומר חומות. בערעור נטען כי השופט שגה כשקבע שלא מדובר במעשה טרור רק משום שהתקיפה בוצעה במקום חשוך וללא סממני ארגון חיצוניים. מיצוי הדין עם הנאשמים יעביר מסר חשוב

פרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) הודעת ערעור חריפה לבית המשפט העליון בירושלים, כנגד הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת הלינץ שאירע בעיר במהלך מבצע שומר חומות במאי 2021. במוקד הערעור עומדת הדרישה להרשיע את חמשת הנאשמים בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות של מעשה טרור – סעיף אישום שנוקה מהם בערכאה הקודמת – ולהחמיר באופן ניכר בעונשי המאסר שהוטלו עליהם, העומדים כיום על כארבע שנות מאסר בלבד.

הערעור, שהוגש על ידי עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, מתייחס לאירוע אלים שהתרחש ברחוב דרך אלנבי בחיפה. על פי העובדות שנקבעו בבית המשפט המחוזי, הנאשמים תקפו עובר אורח יהודי יליד 1973, רק בשל מוצאו, גרמו לו לחבלות חמורות והפקירו אותו מדמם בחורשה.

הפליאו מכות והפקירו אותו שותת דם על פי הכרעת הדין, האירוע התרחש על רקע המתיחות הביטחונית הקשה ששררה בעיר ובמדינה כולה. הנאשמים התכנסו בביתו של אחד מהם בעקבות שמועות כי יהודים מתכננים לפגוע בבית. בשלב מסוים, הם יצאו לרחוב כשהם רעולי פנים, פגעו ברכבים חונים ויידו אבנים לעבר בית עליו התנוסס דגל ישראל.

בסמוך לחצות, הבחינו הנאשמים בקורבן צועד לבדו בחורשה סמוכה. שניים מהנאשמים רצו אליו וביררו את זהותו. למרות שניסה להציג עצמו כערבי או כשיכור כדי להימלט מהם, הם הפילו אותו לקרקע לאחר שזוהה כיהודי. בשלב זה הצטרפו יתר הנאשמים ואחרים, ותקפו אותו באכזריות בבעיטות ואגרופים בראשו ובגופו.

במסמך הערעור מתואר כיצד לאחר שהפליאו בנפגע העבירה מכות אכזריות וגרמו לו לחבלות חמורות ולדימומים, הפקירו אותו המשיבים מוטל על הקרקע, שותת דם, בחורשה החשוכה. הקורבן הצליח להגיע בכוחותיו האחרונים לבניין מגורים סמוך, משם פונה לבית החולים עם שברים בפנים, באף ובצלעות, נזקק לניתוח ופיו נסגר בחוטי מתכת.

המחלוקת המשפטית: מניע לאומני או מעשה טרור? בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת) הרשיע את הנאשמים בחבלה בכוונה מחמירה על רקע לאומני, אך זיכה אותם מהנסיבה המחמירה של מעשה טרור. בהחלטתו קבע השופט כי מטרתם הראשונית הייתה להגן על הבית מפני תקיפה משוערת, וכי הדבר סותר את הכוונה לעורר פחד או בהלה בציבור כנדרש בחוק המאבק בטרור. עוד ציין השופט כי התקיפה בוצעה במקום מבודד וחשך, ללא סממנים חיצוניים של ארגון טרור.

בפרקליטות דוחים מכל וכל את הפרשנות הזו. בערעור נכתב כי לא ניתן לקבל מסקנה שלפיה ביצוע לינץ אכזרי בידי המון זועם ורעול פנים בעובר אורח בודד, אך בשל היותו יהודי… אינו מעורר פחד ובהלה בציבור.

עוד נטען על ידי המדינה, כי העובדה שהלינץ בוצע במקום חשוך ומבודד אינה מפחיתה מחומרת המעשה אלא להפך – היא מעצימה את האימה, שכן הקורבן נותר חסר אונים ללא יכולת להזעיק עזרה. הפרקליטות טוענת כי אין צורך בהשתייכות לארגון טרור רשמי כדי שמעשה אלימות גזעני בתקופת מלחמה ייחשב כטרור.

השוואת ענישה: פערים מול תיקי שומר חומות אחרים אחת הטענות המרכזיות בערעור נוגעת לפער בין העונשים שנגזרו בתיק זה (כ-4 עד 5 שנות מאסר) לבין עונשים חמורים בהרבה שנגזרו במקרים דומים מאותה תקופה, בהם הורשעו התוקפים בעבירות טרור.

כך למשל, בפרשת הלינץ במור ג'נאשווילי בעכו, נגזרו על הנאשם המרכזי קוסאי עבאס 17 שנות מאסר לאחר שהורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, ועל נאשם נוסף, אדהם בשיר, נגזרו 10 שנות מאסר בגין מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה – סעיף האישום בו דורשת המדינה להרשיע גם במקרה הנוכחי. גם בתיק הלינץ בטיילת בבת-ים, נגזרו על הנאשם המרכזי נתנאל בנימין כ-12 שנות מאסר (לפני הליכי ערעור).

הפרקליטות סבורה כי רף הענישה הנוכחי בתיק החיפאי – פחות ממחצית מהעונש שניתן בתיק עכו המקביל – אינו משקף את חומרת המעשים ואינו מייצר את ההרתעה הנדרשת מול תופעת הלינץ' הלאומני.

הנאשמים ועורכי הדין המייצגים הערעור מתייחס לחמישה מעורבים, כולם תושבי האזור, המיוצגים על ידי שורת עורכי דין פליליים מוכרים מהצפון:

נור אנואר בן חסן ווכאד (25): מיוצג על ידי עו"ד חמודי מסרי. נגזר עליו העונש החמור ביותר בחבורה – 60 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר על תנאי). ראני בן יחיא אבו טריף (22): מיוצג על ידי עו"ד אלעד פסקרו. נגזרו עליו 56 חודשי מאסר. שאדי בן חסן מחמוד (27): מיוצג על ידי עו"ד אמיר אבו חאטום. נגזרו עליו 56 חודשי מאסר. ג'ואן בן איהאב זובידאת (24): מיוצג על ידי עו"ד תמי אולמן ועו"ד חליל ביאדי. נגזרו עליו 50 חודשי מאסר. אדם בן עלי עומר (22): מיוצג על ידי עו"ד זוהר ארבל. נגזרו עליו 50 חודשי מאסר.

דרישה לענישה מחמירה הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי מדובר במעשה טרור, מה שיאפשר להגדיל את העונש המקסימלי ל-25 שנות מאסר. לטענת המדינה, העונשים שנגזרו בבית המשפט המחוזי אינם הולמים את חומרת המעשים, במיוחד לאור העובדה שבוצעו בזמן מערכה צבאית.

בחירתם של המשיבים בתקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני, בכוונה להטיל נכות או מום… מחייבת מיצוי דין עם המבצעים, נכתב בערעור. הפרקליטות מדגישה כי נפגע העבירה חווה אימת מוות וכי חייו השתנו ללא היכר.

הערעור צפוי להידון בבית המשפט העליון בתקופה הקרובה, והחלטתו עשויה להשליך על תיקים נוספים של אלימות לאומנית מתקופת שומר חומות.