בית הדין לעבודה בחיפה דחה את רוב רכיבי התביעה של ריומי כנגד "גן ילדים מרינה", אך חייב את הבעלים מרינה סצ'קוב באופן אישי להשיב כספים שנוכו ולא הופקדו. השופט קבע: הגן הוכר רק ב-2016, ולכן הוותק המוקדם אינו רלוונטי לשכר
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק השבוע כי אילנית ריומי, גננת שעבדה ב"גן ילדים מרינה" בעיר, תפוצה בסכום של כ-54 אלף שקל, זאת לאחר שהגישה תביעה נגד הגן והבעלים מרינה סצ'קוב על סך כ-375 אלף שקל. במרכז פסק הדין עמדה מחלוקת עקרונית לגבי חישוב הוותק המקצועי בגנים שטרם הוכרו רשמית על ידי משרד החינוך, וכן החלטה להטיל אחריות אישית על סצ'קוב בשל ליקויים בהעברת כספים.
ריומי, שהועסקה בגן בין השנים 2009 ל-2023, תחילה תחת סצ'קוב כעוסק מורשה ולאחר מכן תחת החברה בע"מ, טענה באמצעות עוה"ד יאיר ארן ואלון פינקלשטיין כי זכויותיה קופחו לאורך שנים. בתביעתה דרשה החלה של תנאי השכר המקובלים במגזר הציבורי, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים על פגמים בתלושי השכר.
הוותק: לא כל שנה נספרת
הסוגיה המרכזית שעמדה בפני השופט טל גולן נגעה לחישוב "הלכת בוסי" – פסיקה המחייבת מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים להשוות את תנאי השכר של עובדי ההוראה למקובל במגזר הציבורי. ריומי טענה כי יש לחשב את שכרה על בסיס ותק משנת 2002, אז החלה לעבוד בתחום, או לכל הפחות משנת 2009, אז החלה לעבוד בגן של סצ'קוב.
מנגד, טענה סצ'קוב, שיוצגה על ידי עו"ד ד"ר איגור גלידר, כי הגן קיבל רישיון והכרה ממשרד החינוך רק בספטמבר 2016, ולכן אין להחיל את תנאי השכר המטיבים רטרואקטיבית על התקופה שקדמה לכך. בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה בנושא זה, החלטה שחתכה את סכום הפיצוי הפוטנציאלי במאות אלפי שקלים.
בהכרעתו ציין השופט כי התובעת לא הוכיחה שהגנים בהם עבדה בעבר עמדו בקריטריונים של מוסד מוכר. "למען הסר ספק עבודה במוסד שאינו עונה על התנאים לעיל לא יזכה בוותק בהוראה בפועל בכל היקף שהוא", ציטט השופט מהתקנון הרלוונטי, והוסיף כי ריומי עצמה נשמעה בשיחות מוקלטות מודה כי אינה סבורה שיש לחשב 15 שנים אחורה.
הפיטורים: הכיתה נסגרה, הגננת סירבה לחלופה
רכיב משמעותי נוסף בתביעה שעסק בפיטורים שלא כדין – נדחה גם הוא. ריומי טענה כי פוטרה במפתיע באוגוסט 2023 ללא שימוע תקין, לאחר שנאמר לה כי מספר הנרשמים לכיתתה נמוך. היא דרשה פיצוי בסך 40 אלף שקל.
אולם, הראיות שהוצגו בבית המשפט ציירו תמונה שונה. התברר כי כבר בחודש מאי 2023 עדכנה סצ'קוב את משרד החינוך על סגירת הכיתה בשל מיעוט נרשמים. יתרה מכך, הבעלים הציעה לריומי להמשיך לעבוד בקבוצת גיל צעירה יותר, אך זו סירבה בטענה כי היא גננת מוסמכת ואינה "בנויה לעבוד עם ילדים מתחת לגיל 3".
"התובעת ידעה היטב לגבי הסיבה העומדת בבסיס פיטוריה… עוד בחודש 6/2023", קבע השופט גולן ודחה את טענת הפיטורים שלא כדין. "הסיבה העומדת בבסיס הפיטורים היתה מוצדקת וראויה בפן המקצועי והפדגוגי".
הרמת מסך: מרינה סצ'קוב תשלם מכיסה
למרות דחיית חלק הארי של התביעה, בית הדין מתח ביקורת חריפה על התנהלותה הכספית של סצ'קוב בנוגע לניכויים משכר העובדת. מהעדויות עלה כי החברה ניכתה משכרה של ריומי כספים המיועדים לקרן השתלמות ולפנסיה, אך חלק מהסכומים לא הופקדו וחלקם, בעיקר בקרן ההשתלמות, כלל לא הועברו ליעדם שכן הקרן לא נפתחה.
בצעד של "הרמת מסך", קבע השופט כי סצ'קוב תישא באחריות אישית לתשלומים אלו. "מרינה לא נתנה כל הסבר… לגבי הניכויים שבוצעו משכר התובעת, הן לתשלומים פנסיוניים והן לקרן השתלמות, ולא הועברו ליעדם", נכתב בפסק הדין.
בנוסף, נפסקו לטובת ריומי פיצויים בגין תלושי שכר לא תקינים, בהם "אופס" הוותק שלה באופן שרירותי בעת המעבר ממעמד של עוסק מורשה לחברה בע"מ.
השורה התחתונה
בסיכומו של דבר, חויבו "גן ילדים מרינה" והבעלים מרינה סצ'קוב לשלם לאילנית ריומי הפרשי שכר בסך כ-27 אלף שקל, החזר ניכויים שלא הופקדו בסך כ-14 אלף שקל, ופיצוי של 10,000 שקל בגין תלושי שכר שגויים. כמו כן, נפסקו הוצאות משפט בסך 2,500 שקל.
