בעוד מדד המחירים לצרכן רשם ירידה של 0.5% בנובמבר והאינפלציה התמתנה ל-2.4%, שוק הנדל"ן מציג תמונה מורכבת: הקיפאון הארצי נמשך, אך בחיפה ובצפון נרשמות עליות מחירים מתונות בניגוד לירידות החדות בגוש דן. כל הנתונים לקראת החלטת הריבית הקרובה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערב (שני) את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2025, המציגים ירידה בשיעור של 0.5% בהשוואה לחודש אוקטובר. מדובר בירידה חדה מעט יותר מהתחזיות המוקדמות, שצפו ירידה של 0.4%. בעקבות נתון זה, קצב האינפלציה השנתי בישראל ממשיך להתמתן ועומד כעת על 2.4%, זאת לעומת 2.5% בחודש הקודם.
אולם, הנתון המעניין ביותר עבור תושבי האזור מסתתר דווקא בדו"ח מחירי הדירות, שאינו חלק אינטגרלי ממדד המחירים לצרכן. בעוד שברמה הארצית נרשמת דשדוש ואף ירידה במחירי הנדל"ן, חיפה והצפון מציגים מגמה הפוכה.
הנדל"ן בחיפה: עליות מחירים בצל קיפאון ארצי
על פי נתוני הלמ"ס, ב-12 החודשים האחרונים נותרו מחירי הדירות ברמה הארצית כמעט ללא שינוי, עם ירידה סטטיסטית זניחה של 0.1%. עם זאת, פילוח הנתונים לפי מחוזות חושף פערים משמעותיים בין אזורי הארץ השונים. בעוד אזורי הביקוש הקלאסיים במרכז הארץ ספגו ירידות מחירים – תל אביב עם ירידה של 2.9% ומחוז המרכז עם ירידה של 2.7% – הפריפריה הצפונית וירושלים מושכות את המדד כלפי מעלה.
במחוז חיפה נרשמה בשנה החולפת עלייה של 1.2% במחירי הדירות. במחוז הצפון העלייה משמעותית אף יותר ועומדת על 5.5%. את הזינוק החד ביותר רשמה ירושלים, עם עלייה של כמעט 9%. נתונים אלו מצביעים על כך שבעוד המשקיעים והרוכשים מדירים רגליהם מהמחירים הגבוהים של גוש דן, הביקוש לדיור בחיפה ובסביבתה נותר יציב ואף מתחזק.
במבט חודשי ארצי (ספטמבר-אוקטובר 2025 לעומת אוגוסט-ספטמבר), נרשמה ירידה של 0.5% במחירי הדירות, מה שמעיד על האצה בקצב הירידות לעומת הנתון הקודם שעמד על 0.4%. מאז פברואר האחרון, מחירי הנדל"ן בישראל ירדו במצטבר בשיעור ממוצע של 2.6%.
מה הוזל ומה התייקר בסל הקניות?
בחזרה למדד המחירים לצרכן, הירידה הכללית במדד נובמבר הושפעה בעיקר הוזלות עונתיות ושינויים בסקטורים מרכזיים. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים הבאים:
- ירקות ופירות טריים: ירידה חדה של 4.1%.
- תרבות ובידור: הוזלה של 2.5%.
- תחבורה ותקשורת: ירידה של 1.6%.
- ריהוט וציוד לבית: ירידה של 1.1%.
מנגד, סעיף המזון, המהווה מרכיב מרכזי בהוצאה החודשית של משקי הבית, רשם עלייה של 0.4%, נתון המעיד כי למרות הירידה במדד הכללי, עגלת הסופר עדיין מכבידה על הכיס הישראלי.
לקראת החלטת הריבית: האם צפויה הוזלה נוספת?
נתוני האינפלציה העדכניים הם האחרונים שיעמדו בפני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ובפני הנגיד, פרופ' אמיר ירון, טרם החלטת הריבית הבאה המתוכננת ל-6 בינואר 2026. בחודש שעבר ביצע הבנק הפחתת ריבית ראשונה מזה כשנתיים, על רקע השיפור במצב הביטחוני והתמתנות האינפלציה.
עם זאת, ההערכות בשוק ההון הן כי בנק ישראל ינקוט בגישה זהירה ולא ימהר להוריד את הריבית פעם נוספת כבר בהחלטה הקרובה. התחזית הרווחת היא כי הבנק יעדיף לרווח את ההורדות כדי לבחון את השפעתן על השוק. הורדת הריבית האחרונה אמורה תיאורטית להאיץ את המכירות בשוק הנדל"ן, אך השפעה זו טרם באה לידי ביטוי בנתונים הנוכחיים ותיבחן במדדים הבאים.
ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נמצאות בשפל של כשלוש שנים. האנליסטים צופים כי בעוד שנה האינפלציה תעמוד על 2% (אמצע היעד של בנק ישראל), בעוד שוק ההון אופטימי אף יותר ומגלם ציפיות לאינפלציה של 1.6% בלבד. מנגד, ארגון ה-OECD מציג תחזית שמרנית יותר, לפיה האינפלציה בישראל תיוותר גבוהה יחסית גם בסוף 2026 ברמה של 2.4%, בעיקר בשל מגבלות היצע ומחסור בעובדים העלולים לגרור עליות שכר ומחירים.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!