תוכן שיווקי
רובנו מניח בצורה אוטומטית שזיכרון הוא "הקלטה" של המציאות, אבל זה לא ממש מדויק. למעשה – זיכרונות הם אך ורק שחזורים הנתונים לשינוי, שכמעט אף פעם לא מייצגים נאמנה את מה שקרה.
באחת מתוכניות נשיונל ג'יאוגרפיק בשם "בחן את המוח שלך" (Test Your Brain), נבדק נושא הזיכרון האנושי בצורה מעניינת במיוחד. בפני משתתפי הניסוי הומחזה גניבה באמצע הרחוב, ודקות ספורות לאחר מכן הם התבקשו לתת עדות ולספר מה קרה.
כל אחד מהמשתתפים נתן את גרסתו לאירוע; אבל מה שהם לא ידעו הוא שחלק ממשתתפי הניסוי הושתלו במכוון בתוך הקבוצה, כדי לתת עדות שקר. המשתתפים המזויפים נתנו גרסאות שקריות של האירוע, במטרה לבדוק האם מישהו מהמשתתפים האמיתיים ישנה את גרסתו.
בפועל זה בדיוק מה שקרה. לא רק שממילא חלק מהמשתתפים לא הצליח לזכור בדיוק מה קרה, אלא שדברי השקר הצליחו "לפלוש" ביעילות לשאר חברי הקבוצה, וליצור עיוות של הסיפור; אותו סיפור שהם נשבעו שכך קרה, ויהיו מוכנים להעיד עליו בבית משפט. כאשר הוצג להם המקרה האמיתי בווידאו, הם נדהמו לגלות שמה שהם זכרו לא תואם למה שהתרחש בפועל.
מחקר של מכון ויצמן שפורסם במגזין Science בקיץ 2011, הראה שאפילו לחץ חברתי קל יכול לשנות זיכרונות אמיתיים, ולהפוך אותם לזיכרונות שווא. המחקר מצא שהשתלת תשובות שגויות גרמו למשתתפי הניסוי לשנות את גרסתם ב-70% מהמקרים. בבדיקה נוספת שבוצעה במשתתפי הניסוי, הובהר שלפחות 50% מהתשובות שהושתלו נשארו במוחם כזיכרונות כוזבים, ולא רק כתוצאה של לחץ חברתי.
אפשרויות הטיפול
ראשית, בהקשר זה חשוב לציין שלמטפל אסור בתכלית האיסור להשתיל במטופל זיכרונות שווא ומידע כוזב, אבל העקרונות העומדים בבסיס התהליך יכולים לסייע להתמודד עם מגוון מצבים נפשיים, חברתיים ועוד. אחת משיטות הטיפול היא ליצור מרחב של אפשרויות חדשות באמצעות דימיון מודרך, ולתת למטופל להבין אילו אופציות עומדות בפניו.
אמיר ודפנה רטר, מייסדי מכללת רטר ללימודי NLP ודמיון מודרך, משתמשים במספר שלבים במהלך כל טיפול:
שלב 1 – הגדרת מטרות.
שלב 2 – חיזוק המשאבים ומקורות הכוח.
שלב 3 – שחזור העבר והזיכרונות.
שלב 4 – יצירת השינוי בהווה.
שלב 5 – שימור השינוי בעתיד.
כבר בשלב השלישי ניתן לראות שחלק מהטיפול מבוסס על חזרה אחורה לעבר, כדי להבין מה המקור לבעיה. בשלב זה שולפים את הזיכרונות, בין שהם אמיתיים ובין שהם כוזבים; אבל בשלבים הבאים – בעזרת הדמיון המודרך ובמודעות מלאה של המטופל – "שותלים" אפשרויות חדשות, שנותנות נקודות מבט רעננות על הבעיה.
מכיוון שהחיים הם 10% מה שקורה בפועל ו-90% הפרשנות שאנו נותנים לכך, ברגע שאנו מקבלים נקודת מבט חדשה ורעננה על אותו מצב בדיוק – פתאום נפתחות בפנינו אפשרויות שלא היינו מודעים לקיומן עד כה. לדוגמה, מטופלים חולי סרטן העידו שברגע שלמדו להביט על המחלה בצורה אחרת – היחס השלילי אליה צומצם בהדרגה, ובמקומו נכנס תפישה חיובית חדשה שראתה במחלה קטליזטור לשינוי אורח החיים. כך בסיטואציות טיפוליות, משתמשים בטכניקת "השתלת הזיכרונות" כדי ליצור "השתלת נקודות מבט" חדשות.
כל מילה יכולה לחולל שינוי
חוקרת הזיכרון אליזבת לופטוס (Elizabeth Loftus), אמרה בהרצאת טד שזיכרון הוא קצת כמו דף בוויקיפדיה – אנחנו יכולים להיכנס לשנות אותו, אבל כך יכולים גם אחרים. השאלה היא לאיזו מטרה זה נעשה.
במחקר שביצעה לופטוס, הוצגה תמונה של תאונת דרכים בפני משתתפי הניסוי. לאחר מכן קבוצת משתתפים אחת נשאלה באיזו מהירות לדעתם המכוניות התנגשו; קבוצת משתתפים אחרת נשאלה באיזו מהירות לדעתם המכוניות פגעו אחת בשנייה.
קבוצת המשתתפים שנשאלה אודות מהירות ההתנגשות, ציינה מהירות גבוהה יותר מאשר אלו שנשאלו אודות מהירות הפגיעה. זאת משום המילה "התנגשות" מציינת אירוע חמור יותר מאשר המילה "פגיעה". מעבר לכך, אלו שנשאלו אודות התנגשות זכרו שהיו זכוכיות שבורות בתמונה, למרות שלא הייתה שם שום זכוכית שבורה.
עצם השימוש במילים מסוימות, יכול להוביל לא רק לעיוות האירוע אלא גם להוספת פרטים שכלל לא התקיימו במציאות. כאשר משתמשים בשיטות טיפוליות דומות, באמצעות דמיון מודרך ו-NLP, ניתן לשנות את תפישת המציאות אודות מגוון רחב של בעיות, לתת להן נקודת מבט חדשה ושונה, ואף להוביל לפתרון משמעותי.
