מדריך מקצועי להורים: טכניקות הרגעה ושמירה על שגרה בתקופות לחץ
המציאות הביטחונית הנוכחת מעלה את רמות הלחץ והחרדה בקרב כל משפחות האזור, וילדים חשים בשינויים אלו גם כשהם לא מביעים זאת במפורש. קרן זמיר, עובדת סוציאלית ראשית במאוחדת, מציגה הנחיות מעשיות להורים המעוניינים לסייע לילדיהם בתקופה מורכבת זו.
ילדים קולטים יותר ממה שהורים חושבים – הם תופסים שינויים בטון הדיבור, בשפת הגוף ובמתח הסביבתי. לכן חיוני שהורים ישדרו יציבות ושליטה במצב, גם כשהדבר מאתגר. כאשר הורים מפגינים חוסר אונים או בהלה, הם עלולים להעביר לילדים מסר שאין להם יכולת לספק את הביטחון הנדרש.
במקרים שבהם הורים מרגישים שהמצב חורג מיכולותיהם, מומלץ לפנות לבני משפחה אחרים, חברים או אנשי מקצוע למשענת. הורה רגוע מהווה את הנכס החשוב ביותר לילד בעת משבר.
שמירה על שגרה יומית
ככל שניתן לשמור על שגרה רגילה, כך מתחזקת יכולת ההתמודדות של הילד. יש לעודד מפגשים עם חברים, משחקים ושיחות, וליצור בבית אווירה נעימה המלאה בפעילויות משותפות. השגרה מעניקה לילדים תחושת שליטה וביטחון, גם כשהמציאות מתנודדת. חשוב לשמור על שעות שינה קבועות, ארוחות סדירות ומסגרות יומיות מוכרות.
אנשים מגיבים בדרכים שונות למצבי חירום, וחשוב להכיר את אופני ההתמודדות של כל ילד. מגוון תגובות כמו דיבור על המצב, ציור רגשות, המשך התנהגות רגילה, בכי או פעילות גופנית – כולן תורמות ליכולת ההתמודדות. אין דרך "נכונה" אחת להתמודדות – ילד שממשיך להתנהג כרגיל אינו מתכחש למציאות, אלא מפעיל מנגנון הגנה בריא.
מתן הסבר מרגיע להתראות
ניתן לעזור לילדים לפרש את קולות ההתראה בצורה חיובית יותר – ההתראה של פיקוד העורף נועדה להגנה ולא להפחדה. אפשר להשוות זאת לרמזור אדום שעוצר אותנו זמנית למען הבטיחות. גם בניית סיפורי הסבר יכולה לסייע, כמו תיאור מערכות ההגנה כגיבורי על או דמיון המצב למשחק עם חוקים שיש לציית להם.
תרגילי נשימה משותפים
תרגול נשימות עמוקות מהווה שיטה מוכחת להרפיה. ניתן להשתמש בקש – שאיפת אוויר דרך האף והוצאתו דרך הקש באיטיות. המטרה היא להגיע ל-6-8 נשימות בדקה, כאשר זמן הוצאת האוויר כפול מזמן השאיפה. חשוב לוודא שהבטן מתרוממת ולא החזה, ולתרגל יחד כחמש דקות.
חיזוק הקשר המשפחתי
חיוכים, ליטופים וחיבוקים מרגיעים ומקנים תחושת שייכות. דווקא במצבי דחק חשוב לשמור על צחוק והנאה משותפת. מומלץ ליצור מסורות חדשות למצב החירום – ערבי משחקים מיוחדים, בישול משותף או סיפורי לילה מעודדים. המטרה לחזק את התחושה ש"אנחנו יחד בזה".
מתי לפנות לעזרה מקצועית
יש לשים לב לסימני אזהרה הדורשים התייעצות מקצועית: שינויים קיצוניים בהתנהגות הנמשכים זמן רב, קשיים בתפקוד יומיומי, בעיות שינה קשות, התנהגויות רגרסיביות או ביטוי מחשבות על פגיעה עצמית. פנייה לעזרה מקצועית היא סימן כוח ולא חולשה.
במצבי חוסר וודאות, הבית וההורים מהווים נקודת עוגן מרכזית לילדים. נוכחות רגועה, הקשבה אמפתית ושמירה על שגרות קטנות יכולים לעשות הבדל משמעותי ולהעניק לילדים את הכלי החשוב ביותר – הידיעה שהם לא לבד.