בואו נתחיל בהבהרה חשובה: אין שום בעיה לשנות דעה. זה לא סימן לחולשה, זה לא בגידה באידיאלים, וזה בהחלט לא משהו שצריך להתבייש בו. להפך – היכולת להקשיב, ללמוד, ולהתאים את העמדות שלך למציאות משתנה היא סימן לבגרות ולחשיבה ביקורתית.
כל מה שצריך הוא פשוט מראש לא לחשוב שהדעה שלך היא הכי נכונה ונאורה – וכל מי שלא חושב כמוך זה כי הוא אדם נחות ממך.
לא להאמין כמה אנשים שדוחפים עכשיו בכח את הקרדיטים והפרגונים לטראמפ (בצדק! כבודו במקומו) כאילו שכחנו שרק לפני איזה שנה פלוס, ולעיתים גם עד לפני ימים ספורים, הם השפריצו תחת כל עץ רענן שהוא פשיסט, מיזוגן, ליצן, מטרידן ועוד מחמאות, כשבו זמנית הם היו ישנים בלילות עם תחתונים של ביידן, שכבר היה ברור לכל אדם שעיניו בראשו שהוא 90% לא איתנו (עוד כמה שנים קודם לכן).
אותם אנשים בדיוק שהתריעו בפאניקה מוחלטת על כשירותו הנפשית של טראמפ, נרדמו בשלווה מוחלטת כשג'ו בייידן, שמצבו הקוגניטיבי המדאיג היה גלוי לעין שנים רבות לפני הבחירות האחרונות, כיהן בתפקידים מרכזיים.
לאחר מכן כשלא היתה ברירה, אותם אנשים הפכו למעריצים של קאמלה האריס, הגמורה מהתחת הזאת (מצטער על השפה הגבוהה) וכל מי שלא תמך בה ולא חשב שהיא עדיפה על טראמפ קיבל כמובן מחמאות יפות, יצרו אווירה שמי שמתכוון להצביע לטראמפ או תומך בו או מעדיף אותו, גם הוא כל המחמאות שכתבתי בהתחלה.
כי הם קבעו שככה זה והם הכי חכמים בעולם – וכל מי שחושב אחרת הוא "ימני מפגר". עכשיו בואו נעצום עיניים ונדמיין את האריס נבחרת ומחליפה את ביידן. מה היה קורה איתנו (בנוסף לכל מה שכבר קרה).
נ.ב. מילה טובה לכתבת חדשות 12 מיכל פעילן, שהצליחה ליצור קואליציה של מדינות ערב, לתפקד על צה״ל והשב״כ, לחסל את סינוואר ועוד דברים שטרם הותרו לפרסום – וברור לכולנו שבלעדייך זה לא היה קורה – ויש מצב שאם לא את, אפילו לא היתה קמה המדינה. תודה מיכל!
