בית משפט השלום בחיפה קיבל השבוע בחלקה בקשה של אגודות זכויות יוצרים בינלאומיות לחייב את אתו"ס, החברה לאומנות תרבות וספורט בחיפה, להשלים את תשובותיה לשאלון בתביעה של 2.5 מיליון שקלים. השופטת סיגלית מצא קבעה כי יש לחייב את אתו"ס להשיב על שאלות הנוגעות לנתונים קיימים ברשותה על אירועי תרבות שהתקיימו במתקניה, אך דחתה את הבקשה באשר למידע שהועבר במסגרת משא ומתן חסוי לקראת פשרה.
התביעה הוגשה במקור בחודש יוליו 2022 על ידי שבע אגודות ותאגידים בינלאומיים לניהול זכויות יוצרים, ביניהם האגודה הישראלית אקו"ם, האגודה האמריקאית ASCAP, וארגונים דומים מקנדה, בריטניה, צרפת וגרמניה. התביעה הופנתה כנגד עיריית חיפה וכנגד אתו"ס, שהיא חברה לתועלת הציבור העוסקת בהפקת אירועי תרבות בעיר ובהשכרת אולמות ומתחמים לצדדים שלישיים לצורך קיום מופעי תרבות.
בתביעה נטען כי הנתבעות ביצעו בפומבי, או אפשרו לבצע בפומבי, יצירות מוגנות ללא רישיון באירועים מטעמן או באירועים שניהלו צדדים שלישיים להם השכירו הנתבעות מתקנים שבבעלותן. לטענת התובעות, הנתבעות התנהלו כך במשך שנים, בניגוד להוראות חוק זכות יוצרים ובניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט. מלבד הסעד הכספי של 2.5 מיליון שקלים, עתרו התובעות גם למתן צו מניעה קבוע שיורה לנתבעות להימנע מהפרת זכויות היוצרים ללא קבלת רישיון כדין מראש.
התביעה הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בחיפה. לאחר שהתקיים הליך גישור, הוגשה בחודש יוני 2025 בקשה לאישור הסדר פשרה אליו הגיעו התובעות ועיריית חיפה. בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה ובסיום הישיבה שהתקיימה ביום 16 ביוליו 2025 הורה על העברת ההליך לבית משפט השלום בחיפה להמשך הדיון מול אתו"ס, שלא הגיעה להסדר פשרה.
במקביל למשא ומתן לקראת הפשרה עם עיריית חיפה, השיבה אתו"ס לשאלון ששלחו לה התובעות. אולם, לטענת התובעות, חלק מהשאלות לא נענו באופן מלא. לאחר שהוסכם בדיון מיום 16 ביוליו 2025 שאתו"ס תשלים את תשובותיה לשאלון בתוך 30 יום, העבירה אתו"ס תשובות משלימות ביום 14 באוגוסט 2025. בעקבות דין ודברים בין עורכי הדין הועבר ביום 21 באוגוסט 2025 תצהיר תשובות משלים שני. עם זאת, לטענת התובעות, שלוש שאלות עדיין לא זכו למענה ראוי, ולכן הן הגישו ביום 16 בספטמבר 2025 בקשה לחייב את אתו"ס להשיב עליהן.
השאלות שבמחלוקת נוגעות למידע מהותי לליבת התביעה: אילו סרטים הוקרנו בסינמטק חיפה ובחצרים אחרים המצויים בניהול אתו"ס בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, אילו אירועי מחול התקיימו במתחמים המנוהלים על ידי אתו"ס, ולאילו גורמים השכירה אתו"ס אולמות למופעים. השאלות הללו נוגעות ישירות לטענת התובעות כי אתו"ס ביצעה או אפשרה ביצוע יצירות מוגנות ללא רישיון.
אתו"ס השיבה לשאלות הללו בתצהיר התשובות האחרון כי המידע חסוי, משום שלטענתה, מידע זה שימש למשא ומתן חסוי לצורכי פשרה. התובעות חלקו על כך וטענו שאין מדובר במידע חסוי, הואיל והוא כבר מצוי בידיהן, מה עוד שאתו"ס אימצה את המידע בהליך הגילוי המוקדם שהתקיים בבית המשפט המחוזי.
בתגובתה לבקשה עתרה אתו"ס לדחיית הבקשה וטענה כי התובעות לא גילו שהן עדיין מנהלות משא ומתן עם אתו"ס במטרה להגיע להסכם פשרה, וכי במסגרת משא ומתן חסוי זה הועלו נתונים שונים הקשורים לשאלות מושא הבקשה. לטענת אתו"ס, הנתונים שהועלו במסגרת המשא ומתן מבוססים בחלקם על הערכה בלבד, שניתנה במטרה לקדם פשרה בין הצדדים. אתו"ס טענה כי התובעות מנסות באופן פסול להביא את הנתונים החסויים שהועברו במסגרת המשא ומתן לתוך ההליך המשפטי, על מנת שישמשו אותן בשלב ההוכחות.
השופטת מצא קיבלה את הבקשה בחלקה. היא קבעה כי בדיני הראיות נמתחת אבחנה בין קבילות מסמכים לבין חיסיון מסמכים, וכי מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים במהלך משא ומתן לקראת פשרה אינם קבילים במשפט. עם זאת, הבהירה השופטת, החיסיון אינו חל על כל מסמך או נתון שהוחלף בין הצדדים במהלך משא ומתן, אלא רק על מסמכים או נתונים העומדים בתנאים מסוימים שנמנו בפסיקה.
השופטת הבהירה כי על מנת שחיסיון יחול על מסמך או נתון, נדרש שהמטרה הדומיננטית בהכנתו תהיה לשמש את בעל הדין לצורך הליך חלופי ליישוב המחלוקת. חומר שעיקר מטרתו לא נועדה לתכלית זו, אלא כוון למטרה אחרת, לא יחסה בצל החיסיון. השופטת הפנתה לפסיקה שקבעה את התנאים להחלת החיסיון, לרבות מבחן הצפיות ומבחן המטרה הדומיננטית.
בהחלה של העקרונות על המקרה הנוכחי, קבעה השופטת כי השאלות נוגעות לנתונים שהמטרה הדומיננטית בהם אינה ההכנה לצורך ניהול משא ומתן לקראת פשרה, אלא מדובר בנתונים שאמורים להיות ברשות אתו"ס בין כה וכה. לדברי השופטת, השאלות אילו סרטים הוקרנו, אילו אירועי מחול התקיימו ולאילו גורמים השכירה אתו"ס מתחמים לקיום מופעי תרבות הן בליבת המחלוקת שבין הצדדים, שכן התביעה הוגשה בגין ביצוע יצירות מוגנות במופעים הללו מבלי שהיה בידי אתו"ס רישיון לבצען.
לפיכך, קבעה השופטת, בכל הנוגע לנתונים המצויים ברשות אתו"ס לגבי קיום אירועים אלה, עליה להשיב לשלוש השאלות הללו. עם זאת, באשר לנתונים שהוכנו על בסיס הערכה בלבד לצורך המשא ומתן לקראת פשרה, קבעה השופטת כי המטרה הדומיננטית של הכנתם הייתה המשא ומתן לקראת פשרה, ולכן נתונים אלה חוסים תחת החיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת פשרה.
השופטת מצא הורתה לאתו"ס להשלים את תשובותיה לשלוש השאלות לגבי הנתונים המצויים ברשותה בדבר האירועים המצוינים בשאלות הללו, לא יאוחר מיום 2 בנובמבר 2025. באשר לנתונים שהועברו לתובעות ומקורם בהערכות בלבד שביצעה אתו"ס, דחתה השופטת את הבקשה. בנוסף, הורתה השופטת על הגשת ראיות הצדדים במהלך החודשים הקרובים וקבעה קדם משפט מסכם ליום 10 בפברואר 2026. הואיל והבקשה התקבלה בחלקה, לא נעשה צו להוצאות.
