"הקרקע אינה זמינה לבניה": "שער המפרץ" מקודמת כתוכן שיווקי

ועדת העורכים אישרה חלופה עקרונית לתוכנית הענק המבקשת לשנות את פני המפרץ. התכנון כולל מגורים, מסחר וריאות ירוקות במקום תעשייה כבדה, אך הדרך ליישום עוד ארוכה ומורכבת

ועדת העורכים לפיתוח מפרץ חיפה אישרה לאחרונה את החלופה העקרונית המועדפת לתוכנית "שער המפרץ", המקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל – כך מדווחות כתבות שונות עם התוספת "תוכן שיווקי/ ממומן". התוכנית השאפתנית מבקשת לייצר מציאות אורבנית חדשה באזור המפרץ, תוך יצירת רצף טריטוריאלי בין חיפה לקריות, שיחליף את אזורי התעשייה והשטחים המנותקים המאפיינים כיום את המרחב. עם זאת, יש לציין כי מדובר בשלב תכנוני, וכי הקרקע המדוברת אינה זמינה כעת לבנייה.

על פי הפרסומים השיווקיים, על פי התוכנית שאושרה, האזור עתיד לעבור שינוי ייעוד משמעותי. החזון התכנוני מציג הקמה של שכונה חדשה בהיקף נרחב, אשר תשלב מתחמים עירוניים בעלי שימושים מעורבים. התכנון מציע שילוב של מגורים לצד שטחי מסחר, מגדלי עסקים בסמיכות לאזורי תעשייה נקייה, וכן מוסדות ציבור ובתי ספר שייבנו לצד שטחים פתוחים. אחת המטרות המוצהרות של התוכנית היא הקמת מרכזי תעסוקה מתקדמים, שנועדו לחזק את הכלכלה המקומית ולהפחית את הצורך של תושבי האזור ביוממות למוקדי תעסוקה מרוחקים במרכז הארץ.

בליבה של התוכנית עומד פיתוח פארק מטרופוליני רחב ידיים. על פי התכנון, הפארק ייפרס לאורך הנחלים הזורמים אל הים ויכלול שבילי אופניים, סככות צל, טיילות ריצה ומוקדים קהילתיים. המהלך נועד לחבר את התושבים אל משאבי הטבע והסביבה, כאשר קו החוף – שחלקים ניכרים ממנו היו סגורים לציבור עד היום – מיועד להפוך לרצועת חוף נגישה עם טיילת רציפה ואזורי בילוי.

המשמעות האורבנית של "שער המפרץ" היא ניסיון לביטול הגבולות העירוניים והתעשייתיים המפרידים כיום בין חיפה לקריות. במקום המצב הקיים, התוכנית שואפת לייצר מרחב אחד המשכי למטרופולין הצפוני. היזמים והמתכננים צופים כי המהלך יאפשר גיוון באפשרויות המגורים, שיפור בנגישות לתעסוקה איכותית ושדרוג מערכות התחבורה הציבורית והתשתיות. קהל היעד אליו מכוונת התוכנית כולל צעירים, סטודנטים ומשפחות המחפשות אלטרנטיבה למחירים במרכז הארץ.

היבט מרכזי נוסף בתוכנית הוא המהפך הסביבתי. במשך עשורים התמודד האזור עם נוכחות של תעשייה כבדה ומפעלים מזהמים. התוכנית הנוכחית שמה דגש על הפחתה משמעותית של המפעלים באזור ושינוי ייעוד הקרקע לשימושים ידידותיים יותר לסביבה ולתושבים, תוך ביצוע תהליכי ניקוי ושיקום קרקעות הכרחיים.

למרות אישור החלופה העקרונית, מימוש התוכנית צפוי להיתקל באתגרים מורכבים. בין הסוגיות הדורשות מענה: היערכות תקציבית ממשלתית רחבה, פינוי בפועל של מפעלים קיימים, בנייה של תשתיות תחבורה חכמה ותיאום בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וגופי הסביבה השונים.

בפרסומים המקדמים את המיזם, דוגמת זה של חברת "סמל יזמות נדל"ן", מוצג הפרויקט כהזדמנות היסטורית שתשנה את מאזן הנדל"ן בישראל ותיצור עיר חדשה על קו החוף. עם זאת, חשוב להדגיש את הנתון העובדתי המופיע גם בפרסומי היזמים: הקרקע המדוברת אינה זמינה לבנייה בשלב זה, והדרך להפיכת החזון למציאות תלויה בגורמים רגולטוריים, סביבתיים וכלכליים רבים.