תאונה כפולה בסילבסטר: מי אשם כשהרכב נעצר לפתע באמצע כביש 22?

פסק דין בבית משפט השלום בעכו משרטט את גבולות האחריות בתאונת שרשרת מורכבת שאירעה בליל השנה החדשה: נהג עצר ללא סיבה ברורה, חברים החליפו מקומות בגלל אלכוהול ונהגו ללא ביטוח, ומשאית הגיעה לסיום ההרסני. התוצאה: חלוקת אשמה מפתיעה

הכל החל בליל ה-1 בינואר 2024, סמוך לשעה 23:00. נהג רכב פולקסווגן גולף נסע בכביש 22 (עוקף קריות) לכיוון חיפה, כשלפתע עצר את רכבו בנתיב הנסיעה. רכב סקודה שהגיע מאחור פגע בו, וכעבור כחצי שעה הצטרפה לאירוע משאית שפגעה בשני כלי הרכב והסבה להם נזק כבד. פסק דין שניתן השבוע (10.12.25) בבית משפט השלום בעכו על ידי השופטת בדריה חסן-חסניין, עושה סדר בכאוס ומחלק את האחריות הכספית בין כל המעורבים, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות הנהגים.

העצירה המסתורית והחברים שהתחלפו

במרכז התביעה עמדה שאלת האחריות לנזקיו של רכב הגולף, בבעלות תושבת האזור שבנה נהג ברכב. בנה טען בבית המשפט כי נאלץ לעצור בשל תקלה בתיבת ההילוכים ("הגיר"), וכי בקושי הספיק לצאת מהרכב בטרם נפגע על ידי הסקודה. אלא שבחקירה הנגדית התגלו סדקים בגרסתו. התברר כי למרות שטען שהיה עמו חבר ברכב, הוא לא זימן אותו לעדות. יתרה מכך, השמאי מטעמו לא ציין בחוות הדעת כל תקלה בגיר. השופטת קבעה כי הגרסה לגבי הגיר "הגיעה לעולם רק במסגרת עדותו" ונותרה עלומה.

במקביל, ברכב הסקודה הפוגע התרחשה דרמה משל עצמה. בעל הרכב וחברו חזרו מבילוי משותף במסעדה. מכיוון שבעל הרכב שתה אלכוהול, הוא ביקש מחברו לנהוג. השניים היו חלוקים בגרסאותיהם בבית המשפט: הנהג טען כי חברו (בעל הרכב) הבטיח לו שיש ביטוח, בעוד בעל הרכב טען כי הנהג ידע היטב שאין לרכב ביטוח מקיף או צד ג', שכן הוא רק נרכש והנהג אף סייע לו בחיפוש אחר פוליסה.

בית המשפט הכריע במחלוקת זו לטובת בעל הרכב, וקבע כי הנהג ידע שהוא נוהג ללא כיסוי ביטוחי. "עדותו של הנתבע 2 (הנהג) היתה מגמתית", נכתב בפסק הדין, תוך ציון סתירות מהותיות בין עדותו במשטרה לבין גרסתו בבית המשפט.

המכה השלישית

בעוד שני הנהגים מנסים להתאושש מהתאונה הראשונה, כ-30 דקות לאחר מכן הגיעה למקום משאית של חברת לוגיסטיקה. נהג המשאית טען כי לא הבחין בכלי הרכב שעמדו אחרי עיקול חשוך, ופגע בהם בעוצמה. הפגיעה הזו הפכה את האירוע מנזק פח קל ל"טוטאל-לוס". חברת הביטוח של המשאית ניסתה לטעון כי הרכבים כבר היו הרוסים מהתאונה הראשונה, אך הטענה נדחתה בהעדר חוות דעת נגדית.

חלוקת האחריות: גם הנפגע אשם

החלק המעניין בפסק הדין הוא האופן שבו חילקה השופטת חסן-חסניין את האחריות לנזק הכולל, שהועמד על כ-18,700 שקלים:

1. נהג המשאית (וחברת הביטוח שלו): יישאו ב-55% מהנזק, כגורם הפגיעה המסיבי ביותר.
2. נהג הגולף (הנפגע): יישא ב-20% אשם תורם. בית המשפט קבע כי עצירתו באמצע כביש מהיר ללא סיבה מוכחת וללא הצבת משולש אזהרה תרמה משמעותית לתאונה.
3. נהג הסקודה: יישא ב-20% מהאחריות בגין אי שמירת מרחק ופגיעה מאחור.
4. בעל רכב הסקודה: יישא ב-5% מהאחריות. למרות שלא נהג, נקבע כי בזמן ההמתנה בין התאונות היה עליו לדאוג להצבת משולש אזהרה והפעלת אורות מצוקה כדי למנוע את התאונה השנייה.

השורה התחתונה

בסיכומו של דבר, בעלת הגולף תפוצה בסכום כולל של כ-18,500 שקלים (כולל שכר טרחת עו"ד ואגרה), אשר ישולמו על ידי שלושת הגורמים האחרים בהתאם לחלקם היחסי באחריות. פסק הדין מהווה תזכורת חדה לנהגים בכבישי הצפון: עצירה בנתיב נסיעה בכביש מהיר היא מתכון לאסון, והחלפת נהגים ללא בדיקת ביטוח עלולה לעלות ביוקר.