ספק הפקיד צ'קים בטעות ובנק לאומי סירב לבטל – בית המשפט בקריות התערב

לקוח של בנק לאומי נקלע לסיטואציה מתסכלת: ספק שלו הפקיד המחאות ישנות בטעות, לאחר שכבר קיבל תשלום חלופי. הבנק טען כי אין זה מתפקידו לבדוק טעויות של צדדים שלישיים, אך שופט בית משפט השלום בקריות, שלמה מיכאל ארדמן, קבע אחרת וביטל את הכללת הצ'קים במניין ההגבלה. את המערער ייצג עו"ד מוני עזורה, ואת הבנק ייצג משרד דורון, טיקוצקי ושות'

בעלי עסקים רבים מכירים את החשש המלווה את התנהלות תזרים המזומנים, אך המקרה של גינאדי מליס מול בנק לאומי חושף את האטימות הבירוקרטית שעלולה להתרחש גם כאשר הלקוח מתנהל בתום לב מוחלט. פסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בקריות (10.12.2025) קובע גבולות ברורים לאחריות הבנק גם במקרים של טעויות אנוש של צד שלישי.

צילום ארכיון)" class="wp-image-14752" style="width:800px;height:auto" srcset="https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2013/04/bankle.jpg 610w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2013/04/bankle-300x197.jpg 300w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2013/04/bankle-516x340.jpg 516w" sizes="(max-width: 610px) 100vw, 610px" />

תחילת הפרשה כאשר בחשבונו של מליס חזרו שלושה שיקים ללא כיסוי (אכ"מ). על פניו, מדובר בהליך טכני יבש של הבנק, אך מאחורי המספרים הסתתר סיפור אנושי ובירוקרטי. מליס פנה לבית המשפט בטענה כי השיקים הללו הופקדו בטעות על ידי צד שלישי, סמי חלאילה.

על פי טענת הלקוח, הוא כבר מסר לחלאילה שלושה שיקים חלופיים שנפרעו כדין, וזאת עוד בטרם הופקדו השיקים המדוברים. הספק, בטעות של היסח הדעת, הפקיד גם את השיקים הישנים, מה שהוביל להחזרתם ולסכנת הגבלה על החשבון. הלקוח טען כי מטרת החוק אינה להעניש לקוחות על טעויות שאינן בשליטתם ושלא יכלו לצפות אותן.

הבנק: "האחריות היא של הלקוח"

בנק לאומי, מצדו, הציג עמדה נוקשה. לשיטת הבנק, טעות של צד שלישי אינה מעניינו. נציגי הבנק טענו כי הבנק אינו יכול ואינו צריך להיכנס לעובי הקורה של מערכת היחסים בין הלקוח לבין הספקים שלו.

עוד טען הבנק כי ברגע שהודע ללקוח כי החשבון נמצא ביתרה שלילית, האחריות הבלעדית לדאוג לכיסוי השיקים מוטלת עליו, ללא קשר לסיבת הפקדתם. הבנק למעשה ביקש מבית המשפט לאשר את המדיניות לפיה טעות של ספק היא בעיה של בעל החשבון בלבד, ולא עילה לגריעת צ'קים ממניין ההגבלה.

השופט: למנוע עוול ללקוח

השופט שלמה מיכאל ארדמן דחה את גישת הבנק וקיבל את הערעור. בהחלטתו הדגיש השופט כי הפסיקה מכירה בנסיבות מיוחדות של "טעות צד שלישי", המצדיקות התערבות משפטית כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בבעל החשבון.

בפסק הדין ציין השופט ארדמן: "נחה דעתי, כי מקרה זה הינו מקרה בו מתקיימות הנסיבות המיוחדות בהן הכירה הפסיקה והספרות בהפקדה עקב טעות של צד שלישי, אשר מזכה בגריעת השיקים מהמניין על פי חוק שיקים ללא כיסוי כדי למנוע עוול ללקוח שלא יכול היה לצפות את הפקדת השיקים בחשבונו".

השופט לא הסתפק בטענות הצדדים וערך בדיקה עובדתית. הוא בחן את תדפיסי הבנק ונוכח לדעת כי אכן נפרעו שיקים חלופיים, כפי שהוצהר גם על ידי הצד השלישי. למרות שהבנק לא כפר עובדתית בטעות, השופט הבהיר כי חובתו של בית המשפט לבדוק את העובדות בעצמו, שכן חוק שיקים ללא כיסוי נועד לשרת את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס הצר של הבנק.

"ראיתי לנכון לבחון את טענות המערער לגופן ולא להסתפק בהסכמת הבנק", כתב השופט והוסיף: "משבחנתי הטענות, ונוכח תדפיס חשבון הבנק, המלמד על פרעון השיקים החילופיים, אשר פורטו גם בתצהירו של הצד השלישי, יש מקום לקבל את טענות המערער".

בסיכומו של דבר, הורה בית המשפט לגרוע את שלושת השיקים ממניין השיקים המסורבים בחשבון, והורה לבנק לאומי להודיע על כך לבנק ישראל. לא נפסקו הוצאות משפט בתיק, והפיקדון שהפקיד מליס יוחזר אליו.