17 שנים של ניסיון להפוך להורים, הובילו לפני כשנה וחצי את מיכאל ותמרי באריקשווילי לעזוב את גיאורגיה ולבוא לישראל. כאן, הם שמעו, אולי יוכלו לעזור להם להגשים את החלום. בעוד שבוע הם יחזרו לגיאורגיה, עם ביתם הבכורה מריאם
מאת: אבי דוד
אומרים שבשביל הילדים, הורים מוכנים לחצות ימים ויבשות. במקרה של בני הזוג באריקשווילי, מטביליסי, גיאורגיה, זה בדיוק מה שהם עשו כדי להפוך להורים.
מיכאל באריקשווילי, בן 38, ורעייתו תמרי בת ה- 39 בסך הכול רצו להפוך להורים. במשך 17 שנות נישואיהם הם ניסו להרות שוב ושוב, אולם אחרי תשע הפלות הם כמעט אמרו נואש. בעצתם של חבריהם הרופאים, פנו השניים לקריה הרפואית רמב"ם, בית חולים אשר נמצא במרחק יבשת ממקום מגוריהם, וביקשו להתייעץ עם מומחה. במהלך שנה שעברה הגיעו מיכאל ותמרי לחיפה, כדי לפגוש את פרופ' בנימין ברנר, מנהל המערך ההמטולוגי ברמב"ם ומנהל היחידה לקרישת דם בביה"ח. המפגש החזיר לשניים את התקווה שחלומם עוד יכול להתגשם: "הגענו לרמב"ם כדי לבדוק מה הסיבה להפלות החוזרות", מסביר מיכאל, "במשך שנים ארוכות לא ידענו מה הבעיה, אבל כמה בדיקות שביצע פרופ' ברנר, הראו שתמרי סובלת מבעיה המטולוגית שנקראת קרישיות יתר".
תרומבופיליה, או קרישיות יתר, היא בעיה שכיחה בקרב נשים הסובלות מהפלות חוזרות. במחקרים שביצע צוות יחידת הקרישה ברמב"ם, בראשות פרופ' ברנר, הוכח הקשר בין שתי התופעות, וכמו כן נמצא טיפול יעיל למניעת ההפלות. את התופעה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת דם פשוטה, אולם לדברי בני הזוג הידע אודות האבחון והטיפול פשוט לא קיים בארץ מולדתם. בעקבות הגילוי, החלה תמרי לקבל טיפול תרופתי לבעיה, ולאחר כמה חודשים הרתה בפעם העשירית.
מה שבטוח, בטוח, החליטו בני הזוג באריקשווילי ועם תחילת ההיריון, הם פנו שוב לרמב"ם, הפעם כדי שצוות בית החולים ילווה את ההיריון שבשל ההיסטוריה הרפואית של תמרי, נחשב להיריון בסיכון. בשבוע ה-13 להריון, נחתו תמרי ומיכאל בישראל, ואת יתר חודשי ההיריון בילו השניים בין רמת-גן, שם שכרו דירה, לרמב"ם, כשהם נתונים למעקב צמוד של פרופ' משנה קליני, עידו שולט, מנהל השירות להיריון בסיכון בביה"ח. בתום כשבעה חודשים מורטי עצבים, לפני כשבוע נולדה ביתם הבכורה של בני הזוג ברמב"ם ושמה מריאם.
"אחרי שזוג עובר כל כך הרבה כדי להפוך להורים, הכל מתעצם", משחזר דר' שולט, "לאורך כל חודשי המעקב, היו המון רגשות, לחצים ופחדים, אולם ברגע שראינו שהריון נמשך באופן תקין, כולנו התחלנו ליהנות מהחוויה המדהימה הזו".
במשך כל התקופה הארוכה שבילו בני הזוג באריקשווילי ברמב"ם, הפך הצוות הרפואי למעין משפחה עבור בני הזוג, ובזמן שהם עוברים את התקופה המאושרת בחייהם, הרחק ממשפחתם, היה זה הצוות שתמך בהם. "זה לא פשוט לעבור את כל זה כשאנחנו בישראל וכולם בגיאורגיה", מודה תמרי, "אבל שבע עשרה שנה חיכינו לזה, והייתי מוכנה לעשות הכל כדי להפוך לאמא. הקפדנו לשוחח ולעדכן את המשפחה בגיאורגיה כל הזמן דרך מיילים, סקייפ, שלחנו תמונות ווידאו וכו'. בינתיים הצוות בביה"ח היה לצדנו כל הזמן ועזר לנו".
אתמול, (יום א', ה-7.7) עזבו בני הזוג את רמב"ם, שהפך בינתיים לביתם השני. צוות האחיות והרופאים הגיעו להיפרד מבני הזוג שנכנסו לכולם ללב, רבים מהם ובמיוחד דר' שולט בוודאי יכנסו לאלבום התמונות של משפחת באריקשווילי. בנשיקות וחיבוקים, והפרחת כל מילות התודה והפרידה שלמדו בעברית, יצאו מיכאל, תמרי ומריאם, ממחלקת יולדות ברמב"ם כשהם מבטיחים: בשנה הבאה אנחנו חוזרים עם אח או אחות קטנה למריאם!
