הובלה-של-עיריית-נשר-לעומת-היעדרותה-המוחלטת-של-קריית-ים-מהדירוג-חושפים-תמונה-מורכבת-על-תרבות-ניהולית-והשפעתה-הישירה-על-חיי-התושבים">משרד הפנים דירג את איכות ניהול כוח האדם ברשויות המקומיות במפרץ חיפה והחוף. התוצאות קובעות אילו ערים יזכו להקלות בבירוקרטיה ואילו יישארו תחת פיקוח הדוק. הפערים הדרמטיים בין הרשויות, כמו ההובלה של עיריית נשר לעומת היעדרותה המוחלטת של קריית ים מהדירוג, חושפים תמונה מורכבת על תרבות ניהולית והשפעתה הישירה על חיי התושבים.
דוח ממשלתי, שלכאורה עוסק בנתונים בירוקרטיים יבשים, נחשף היום ומספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של דרך ניהול הרשויות המקומיות שלנו. משרד הפנים פרסם את "מדד ניהול ההון האנושי" לשנת 2025, דירוג מקיף הבוחן את איכות ניהול כוח האדם בעשרות רשויות מקומיות בישראל. עבור תושבי אזור חיפה, המפרץ והחוף, הנתונים משרטטים תמונה מורכבת של פערים משמעותיים בין רשויות שכנות. בראש טבלת המצטיינות באזור ניצבת בגאון עיריית נשר, בעוד עיריית קריית ים, יחד עם דליית אל כרמל ועוספיא, כלל אינן מופיעות במדד – ממצא המעלה שאלות קשות לגבי אופן התנהלותן. התוצאות אינן עניין אקדמי בלבד; הן בעלות השלכות מעשיות מרחיקות לכת על יכולתן של הרשויות לתפקד ביעילות, לגייס כוח אדם איכותי, ובסופו של דבר, על איכות השירותים הניתנים לכל אחת ואחד מהתושבים.
אז מהו בעצם מדד ההון האנושי, ומדוע הוא כה חשוב? מדובר בכלי בקרה שפיתח משרד הפנים, בשיתוף עם משרד האוצר, כדי לבחון באופן שיטתי ומדיד כיצד כל רשות מנהלת את המשאב היקר ביותר שלה: העובדים. הבדיקה אינה שטחית ומתבססת על שורה ארוכה של פרמטרים מקצועיים נוקשים. בין היתר, המדד בוחן את מעמדו המקצועי של מנהל משאבי האנוש ברשות, את עמידתה בתקני כוח אדם, את הימצאותן (או היעדרן) של חריגות שכר, את מידת ההצלחה באיוש משרות חובה סטטוטוריות (כמו מהנדס עיר, גזבר או יועץ משפטי), את קיומם ואיכותם של מנגנוני הערכת עובדים תקופתיים, ואפילו את עמידת בכירי הרשות בחובת הגשת הצהרות הון, כלי חשוב למניעת שחיתות. רשות המקבלת ציון גבוה במדד, מוכיחה למעשה לממשלה שהיא מתנהלת באופן תקין, מקצועי ושקוף. התגמול על כך הוא קבלת "אמון" מהשלטון המרכזי, המתבטא בביזור סמכויות והפחתת בירוקרטיה. רשות כזו יכולה, למשל, לאשר חוזים אישיים לבכירים, לקדם עובדים מצטיינים ולבצע שינויים מבניים במהירות וביעילות, ללא צורך לקבל אישור פרטני מירושלים על כל צעד. רשות כושלת, לעומת זאת, נשארת תחת פיקוח הדוק, מה שמסרבל את פעילותה ועלול לפגוע ביכולתה לתת שירות מיטבי.
בחינת תוצאות המדד באזורנו חושפת מציאות מגוונת. בקבוצת העילית, עם דירוג "גבוה" בניהול ההון האנושי, ניצבת כאמור עיריית נשר, ואיתה גם המועצות האזוריות זבולון וחוף הכרמל, והערים טירת כרמל וקריית טבעון. רשויות אלו ייהנו מהיקף רחב של עצמאות ניהולית, המעידה על התנהלותן התקינה. בקבוצת הביניים, עם דירוג "בינוני", נמצאות שלוש הקריות הוותיקות – קריית אתא, קריית ביאליק וקריית מוצקין, וכן המועצות בנימינה-גבעת עדה ומנשה. משמעות הדירוג היא שהן מתנהלות באופן סביר אך עדיין יש להן היבטים ניהוליים הדורשים שיפור. בתחתית הרשימה המדורגת נמצאת המועצה המקומית החרדית רכסים, שקיבלה דירוג "נמוך", המצביע על ליקויים משמעותיים שיש לתקן.
אך הסיפור המטריד ביותר עולה מהרשימה השלישית – רשימת הרשויות שאפילו לא נכנסו למדד. היעדרותן של דליית אל כרמל, קריית ים ועוספיא מהדירוג היא נורת אזהרה חמורה. המשמעות יכולה להיות אחת משתיים: או שהרשויות הללו כלל לא הגישו למשרד הפנים את הנתונים הנדרשים לצורך הבדיקה, מה שמעיד על כשל ניהולי ותפעולי בסיסי, או שהנתונים שהוגשו היו כה בעייתיים או חלקיים, עד כי לא ניתן היה אפילו להעניק להם ציון. כך או כך, היעדרות מהמדד משאירה את הרשויות הללו תחת הפיקוח ההדוק ביותר של משרד הפנים, ומותירה את תושביהן עם סימני שאלה גדולים לגבי הנעשה "מתחת למכסה המנוע" של העירייה שלהם.
לדברי מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, "המדד מבטא את האמון של משרד הפנים ברשויות המקומיות תוך התבססות על נתונים מדידים. אנו עדים לשיפור עקבי ולהצטרפות של עוד ועוד רשויות אשר מציגות התייעלות ושיפור… וזוכות לסמכויות נרחבות. זהו צעד משמעותי נוסף לבניית שלטון מקומי חזק, איכותי ויעיל יותר". ואכן, ברמה הארצית נרשם שיפור מרשים: אם בשנת 2020 רק 48% מהרשויות זכו להקלות, הרי שהשנה הנתון קפץ ל-86% מתוך כלל הרשויות המשתתפות. תומר ביטון, מנהל המינהל לשלטון מקומי, הוסיף כי השנה המדד כלל לראשונה גם בדיקה של תוכניות עבודה מקושרות תקציב, מהלך שעשוי בעתיד לאפשר רפורמה בשכר הבכירים שתהיה מבוססת על עמידה ביעדים. בסופו של יום, מדד ההון האנושי הוא יותר מאשר דירוג טכני. הוא כלי המאפשר לתושבים להבין האם העירייה שלהם מנוהלת במקצועיות, או שמא היא שקועה בבעיות ניהוליות, מינויים לא ראויים וחוסר יעילות – בעיות שהשפעתן מורגשת היטב באיכות הניקיון ברחוב, במהירות המענה במוקד העירוני ובאיכות החינוך בבתי הספר.
