ההנחה הרווחת הייתה שהסנקציות הכבדות של בתי המשפט יגרמו למשרדים לזרוק את הבינה המלאכותית ולחזור לספרים. אלא שנתוני עומק של פלטפורמת LAWBUZZ חושפים טוויסט בעלילה: עורכי הדין אכן שינו את הרגלי העבודה שלהם בעקבות הפסיקה – הם פשוט החליטו להילחם בטכנולוגיה באמצעות הרחבת הידע שלהם… בכלי AI נוספים
בחודשים האחרונים ריחפה מעל ענף עריכת הדין שאלה אחת גדולה: האם טכנולוגיית AI המשתלטת על העולם תפסח לעת עתה על המקצוע הרגיש? לאחר שורה של פסיקות דרמטיות, שבהן שופטים הטילו סנקציות אישיות על עורכי דין שהגישו מסמכים משפטיים שגויים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, הציפייה הטבעית הייתה לראות נסיגה המונית. ההיגיון אמר שאף עורך דין שפוי לא יסכן את הרישיון ואת המוניטין שלו בשביל לחסוך כמה שעות עבודה.
סקר חדש ומקיף של פלטפורמת המידע המשפטי ודירוג עורכי הדין בישראל LAWBUZZ בדק בדיוק את הנקודה הזו בסקר אנונימי בקרב כ-1,900 עורכי דין. התוצאות? הן מוכיחות שהשוק אכן הגיב ל"אימת השופטים" ושינה את הרגליו, רק שהכיוון הוא הפוך לחלוטין ממה שראוי היה לחשוב שיקרה במיוחד לאחר שנה מטלטלת לענף שכללה את פרשת עורכת הדין שהגישה 36 פסקי דין מומצאים, הסנקציות החריפות שהטיל השופט אילן דפדי מביהמ"ש המחוזי בתל אביב בפרשת עמותת מהל"ה, שם נמחקה תביעת מיליארדים נגד קופ"ח כללית לאחר שהתברר כי עורך הדין של העמותה התבסס על החלטות משפטיות בדויוקת שפלט לו ה-AI. בנוסף בהחלטות תקדימיות של בית המשפט העליון כבר הובהר כי רשלנות טכנולוגית תעלה ביוקר.
כשהשופטים שלפו ציפורניים
כדי להבין את גודל ההפתעה, צריך לזכור את האקלים שבו נערך הסקר. שנת 2024 סיפקה לעולם המשפט את "קו פרשת המים" של ה-AI. זה התחיל עם אותם מקרים מביכים של הזיות טכנולוגיות שהגיעו עד לכס השיפוט, והמשיך עם קביעות נחרצות של בתי המשפט כי שימוש עיוור בתוצרי מחשב הוא רשלנות מקצועית.
כשבית המשפט העליון הצטרף למגמה (בהליכים 38379-12-24 ו-23602-01-25) והבהיר שמי שלא בודק את המקורות שלו ישלם בהוצאות כבדות ובסילוק תביעות, המסר היה חד. את גודל המבוכה השלים המקרה של מאגר המידע הוותיק "תקדין", המפעיל שירות משפטי מבוסס AI בשיתוף ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. המאגר נאלץ להתמודד עם השלכות של פרסום מידע שגוי, ובתגובה הרשמית אמנם התנצלו ומסרו כי מדובר ב"טעות בתום לב" – אך נמנעו מלפרט אם מדובר בלב שלהם, או בלב של האלגוריתם. האירוע הוכיח סופית שאף אחד, גם לא "שומרי הסף" של המידע המשפטי, חסין מפני טעויות המכונה.
לא בורחים, מתחמשים
כאן מגיעה ההפתעה הגדולה. הסקר חושף כיצד הגיבו עורכי הדין לאיום החדש:
מניתוח נתוני LAWBUZZ עולה תמונה מורכבת של השוק המשפטי, הנחלק כיום לארבע קבוצות עיקריות בהתייחסותן למהפכת הבינה המלאכותית:
הנסוגים (15%): קבוצה זו בחרה בגישת "ניהול סיכונים" מחמירה ופעלה לפי הציפיות המוקדמות. עורכי דין אלו ציינו כי בעקבות הפסיקה והחשש מסנקציות וכמובן הפאדיחה המקצועית, הם חדלו לחלוטין משימוש בכלי AI ומבצעים "אחורה פנה" לשיטות עבודה מסורתיות.
המתחמשים (29%): הפלח המפתיע ביותר בסקר. מדובר בעורכי דין שבחרו לשנות את כללי המשחק: במקום לצמצם את השימוש ב-AI, הם הגבירו אותו דרמטית. קבוצה זו מדווחת על רכישת מנויים ל-3 עד 4, לעיתים אף יותר, מערכות מקבילות, מתוך מטרה לייצר "אימות צולב" – מודל אחד כותב, מודל שני מבקר, ומודל שלישי מכריע.
המסורתיים (43%): הקבוצה הגדולה ביותר, הצהירה כי היא אינה משתמשת בבינה מלאכותית לכתיבת כתבי תביעה או הגנה, וממשיכה להסתמך על עבודה משפטית מסורתית ללא שימוש בכלי AI גנרטיביים.
13% מהנשאלים בחרו שלא להשתתף בסקר.
"שינוי הרגלים, לא שינוי כיוון"
מירי סדיק, מנהלת התוכן ב-LAWBUZZ, מנתחת את התוצאות ומסבירה מדוע התחזיות לנטישת הטכנולוגיה התבדו. "מי שחשב שפסיקת בתי המשפט תחזיר את עורכי הדין לספריות, לא מבין את כוחה של הנוחות," היא אומרת. "עורכי הדין שינו את ההרגלים שלהם, זה בטוח. אבל הם לא ויתרו על הקידמה. הם פשוט הבינו שכדי לשרוד משפטית, הם צריכים להפוך למנהלי סיכונים טכנולוגיים".
לדבריה, הממצאים על אותם 29% ("קבוצת העילית") מלמדים שהשוק מצא מעקף יצירתי: "הם בנו לעצמם 'כיפת ברזל' של אלגוריתמים. במקום שהשופט יתפוס אותם בטעות, הם שולחים בוט מתחרה שיעשה את הבדיקה לפני ההגשה. זו אבולוציה מרתקת – האיום המשפטי לא חיסל את ה-AI, הוא רק הפך אותו למורכב יותר"
אתר www.lawbuzz.co.il הוא אתר משפטי המסקר את משרדי עורכי דין בישראל, לטוב ולרע, ומידע משפטי אקטואלי.
