עיריית חיפה מסרבת לחלוק את עוגת הארנונה מנמל המפרץ ובתי הזיקוק עם הרשויות השכנות, בעוד מועצת זבולון מתריעה על סכנה להישרדותה הכלכלית. הוועדה הגיאוגרפית תכריע בקרוב מי ייהנה מהכנסות של כ-200 מיליון שקל בשנה.
המתח בין הרשויות המקומיות באזור מפרץ חיפה הגיע לשיא חדש, כאשר כל צד מגיש לוועדה הגיאוגרפית חוות דעת כלכליות התומכות בעמדתו. במוקד העימות ניצבים שטחים בהיקף של למעלה מ-7,000 דונם, הכוללים את נמל המפרץ, בסיס חיל הים ומפעלי בתי זיקוק נפט, שמייצרים הכנסות ארנונה עצומות.
לפני כשנה הטיל משרד הפנים על הוועדה הגיאוגרפית חיפה לבחון מחדש את אופן חלוקת הכנסות הארנונה מהמתחמים הללו. ההחלטה שתתקבל תשפיע על עתידן הכלכלי של רשויות רבות: מלבד חיפה עצמה, מדובר בעיריות קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, נשר וטירת כרמל, במועצות המקומיות רכסים ועוספיה, ובמועצות האזוריות זבולון, חוף הכרמל ומטה אשר.
עמדת חיפה: "אנחנו המובילים – ההכנסות שלנו"
העירייה הגדולה בצפון הגישה חוות דעת תכנונית-כלכלית חד-משמעית: אין לשנות את המצב הקיים, ואין הצדקה לחלוקת הכנסות מהשטחים שבמנדט הוועדה. יתרה מזאת, בכל הנוגע למתחם בז"ן, דורשת העירייה דווקא להגדיל את חלקה בהכנסות.
בחוות הדעת מציינת העירייה כי "חיפה היא הרשות הגדולה והמרכזית במטרופולין ובמחוזות חיפה והצפון". לטענתה, היא זו שנושאת באחריות לפיתוח, לתחזוקה ולתפעול המרחב הכולל את כלל השטחים שבמנדט הוועדה, ובכך היא מעניקה תרומה מהותית לכלכלה האזורית והלאומית.
העירייה מבקשת מהוועדה להתבונן בתמונה הרחבה ולהביא בחשבון לא רק את ההשפעה על הכנסותיה שלה או של הרשויות האחרות, אלא את מכלול ההשלכות על המטרופולין כולו ועל מאות אלפי תושביו.
זבולון נלחמת על הישרדותה
בצד השני של המתרס ניצבת מועצה אזורית זבולון, שמציגה תמונה שונה לחלוטין. בחוות דעת כלכלית-תכנונית שהוכנה עבורה על ידי משרד היועצים צ'מנסקי בן שחר, מתריעה המועצה על מצבה הייחודי והמורכב.
מדובר במועצה בעלת אופי מעורב, הכוללת שלושה יישובים ערבים ובדואים המוגדרים כחלשים מבחינה חברתית-כלכלית, ומהווים כ-31 אחוז מכלל תושביה. המועצה טוענת כי עליה להתכונן ל"מערכה על קיומה הכלכלי" לנוכח הגידול הצפוי באוכלוסייה עד שנת 2035, ולאור יישומה של תמ"א 75, המכונה תכנית שער המפרץ.
האיום המרכזי שמציגה זבולון נוגע לפינוי הצפוי של בז"ן כחלק מתכנית שער המפרץ. מהלך זה, כך נטען, יגרום למועצה לאבד הכנסות בהיקף אדיר של 160 מיליון שקל – מכה כלכלית שתהיה קשה מאוד להתאושש ממנה.
פערי ההשקעה בתושבים
חוות הדעת של זבולון חושפת נתון מעניין נוסף: המועצה משקיעה כיום כ-7,000 שקל בכל תושב. סכום זה, כך נכתב, נובע מהוצאות ייחודיות למועצות אזוריות, שהן יקרות יותר מאלה של רשויות עירוניות. לו הייתה המועצה מתפעלת שירותים בעלות דומה לזו של שכנותיה, כך מעריכים הכותבים, ההשקעה לתושב הייתה יורדת לכ-6,350 שקל בלבד.
מועצת זבולון אינה מסתפקת בשימור המצב הקיים. היא דורשת להוסיף לה מקורות הכנסה מאזורי התעשייה החדשים שיוקמו על קרקעותיה ובסביבתה, במטרה מוצהרת להגיע לרמת הכנסות דומה לזו של חיפה.
קריית ביאליק כבר פתחה באש
יצוין כי זבולון אינה לבד במאבק. עוד קודם לכן דרשה עיריית קריית ביאליק חלק משמעותי מהכנסות הארנונה מהמתקנים האסטרטגיים. הצטרפותן של רשויות נוספות למחלוקת מעידה על עומק הפער בין הצרכים התקציביים של היישובים הקטנים יותר לבין השאיפה של חיפה לשמר את מעמדה כגורם הדומיננטי באזור.
ההכרעה הצפויה של הוועדה הגיאוגרפית תעצב מחדש את מפת החלוקה הכלכלית במפרץ לשנים רבות קדימה, ותקבע האם חיפה תמשיך ליהנות לבדה מנכסי הענק שבתחומה, או שהשכנות יזכו סוף סוף לחלק מהעוגה.
