חברת ביטוח גדולה הגישה תביעה בסכום של למעלה מארבעים אלף שקלים נגד חברה, בטענה שזו לא ביצעה הפרשות פנסיוניות עבור עובד – אלא שהתברר כי אותו עובד הוא למעשה בעל השליטה והמנהל היחיד של החברה עצמה. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הורה על מחיקת התביעה, ובמהלך לא שגרתי החליט שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים.
הרשם טארק חסנין דן בתביעה שהגישה מגדל חברה לביטוח בע"מ כנגד חברת ביגה שער הצפון בע"מ. מגדל דרשה תשלום בסך 42,139 שקלים בגין אי העברת הפרשות לקופת גמל, ביטוח חיים ופוליסת מנהלים עבור מר יוסף חג'אג', שהוגדר בכתב התביעה כעובד החברה.
o לרשימת רואי חשבון בחיפה והקריות >
אלא שהנתבעת חשפה בכתב ההגנה תמונה שונה לחלוטין. לטענתה, מדובר בעובד אחד בלבד, שאינו עובד רגיל כלל וכלל – אלא המנהל היחיד ובעל השליטה הבלעדי בחברה. במילים אחרות, החברה נתבעה על כך שלא ביצעה הפרשות פנסיוניות עבור הבעלים שלה עצמו.
החברה העלתה טענה מקדמית חריפה: לבית הדין לעבודה אין כלל סמכות לדון בתיק, משום שאין כאן יחסי עובד ומעסיק כפי שמוגדרים בחוקי המגן ובחוק הגנת השכר. לשיטתה, כאשר מדובר בחברת יחיד שבה העובד הנזקק להגנה הוא בעל המניות והמנהל היחיד, המצב דומה במהותו לעצמאי שבחר שלא להפריש לפנסיה לעצמו.
עוד טענה החברה כי בידי מגדל מצוי כתב ויתור ודילוג שנשלח על ידה ועל ידי בעל השליטה, בהתאם לפרקטיקה המקובלת בענף – מסמך שאמור היה לייתר את הגשת התביעה מלכתחילה.
מגדל דחתה את הטענות. לעמדתה, מדובר באישיות משפטית נפרדת, ואין כל מניעה שחברה תעסיק את בעל השליטה המלא בה. חברת הביטוח הוסיפה כי סמכות בית הדין נקנית ממילא מעצם העובדה שמדובר בסכסוך בין קופת גמל למעסיק.
לטענת מגדל, החברה הנתבעת הפרה את הוראות חוזה הביטוח ואת הוראות חוק הגנת השכר, בכך שלא העבירה בזמן אמת כל הודעה על סילוק הפוליסה, לא מילאה טופס דילוג כנדרש, ולא שלחה הודעה על הפסקת עבודה.
בדיון שהתקיים בתחילת פברואר 2026 הגיעו הצדדים להסכמה שהביאה לסיום ההליך. מר חג'אג', בעל השליטה בחברה, הצהיר לפרוטוקול כי הוא המבוטח בפוליסה וכי הוא מבקש לסלקה יחד עם החיובים הפתוחים. כמו כן הצהיר כי אין לו כל טענה כלפי חברת הביטוח או כלפי הפוליסה שנפתחה על שמו.
נציג מגדל הסכים לקבל את ההצהרה, תוך שהבהיר כי עשה זאת לפנים משורת הדין ולצורכי פשרה בלבד.
המחלוקת האמיתית נותרה בשאלת ההוצאות. מגדל דרשה לחייב את החברה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,718 שקלים, בטענה שהחברה לא נענתה לפניות חוזרות ונשנות בעניין ההפרשות החסרות.
החברה מצידה טענה כי התביעה הייתה מיותרת לחלוטין. לדבריה, לא קדם להגשתה כל מכתב התראה, וניתן היה לסיים את העניין בטרם פתיחת ההליך המשפטי. החברה הוסיפה כי מגדל ניהלה את ההליך בחוסר תום לב, ואף הגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה – למרות שניתן היה לסיים את התביעה באמצעות תיקון של טופס שמגדל עצמה שלחה לחברה מלכתחילה.
הרשם חסנין הורה על מחיקת התביעה בהתאם להסכמת הצדדים, והורה על השבת האגרה בהתאם לתקנות.
בשאלת ההוצאות קיבל הרשם החלטה שאינה מעניקה ניצחון לאף צד. לאחר שעיין בכלל החומר והתחשב בשלב בו הסתיים ההליך, קבע כי לא ייפסקו הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
הנימוק המרכזי להחלטה זו היה העובדה שמגדל לא צירפה לא לכתב התביעה ולא לסיכום טענותיה כל פנייה, התראה או מכתב מקדים להגשת התביעה – פנייה שיכולה הייתה לייתר את הגשת התביעה ואת ההתדיינות המשפטית כולה.
