בית משפט השלום בחיפה דחה השבוע תביעה של תושב האזור שדרש פיצוי בגין טלוויזיית סמסונג יקרה שנמצאה שבורה חמישה חודשים לאחר הרכישה. הרשם הבכיר בנימין בן סימון קבע כי התובע לא עמד בחובת הבדיקה, וכי הנזק נגרם ככל הנראה במהלך הובלה עצמאית שביצע.
ג'וני חנא טויל רכש ב-25 בנובמבר 2024 טלוויזיית סמסונג בגודל 85 אינץ' בסניף רשת א.ל.מ. המוצר סופק לביתו בחיפה ביום 1 בדצמבר באמצעות חברת הובלה מטעם הרשת. על תעודת המשלוח חתמה אמו של טויל, אלהאם טויל, ובה אישרה קבלת המוצר "לשביעות רצוני, ללא נזק או חוסר". הטלוויזיה נותרה באריזתה המקורית במשך חמישה חודשים, עד למועד שבו עבר טויל דירה ממקום מגוריו הקודם ברחוב יצחק שדה בחיפה לכתובתו החדשה בקריית מוצקין.
טויל טען כי הטלוויזיה נמסרה כשהוא נעדר מהבית, וכי אמו המבוגרת חתמה על תעודת המשלוח מבלי שנעשתה בדיקה של המוצר. לדבריו, הוא לא פתח את האריזה במשך חודשים כיון שנאסר עליו לעשות כן, והמתין למתקינים מורשים. רק ביום 27 באפריל 2025, כאשר הגיעו טכנאים מחברת השירות "אלקטרוניקס פרו" להתקנת הטלוויזיה בדירה החדשה, התגלה כי המסך שבור. טויל הוסיף כי הטכנאי אמר לו שהוא "הלקוח העשירי" המקבל טלוויזיה שבורה מאותו דגם.
התובע פנה לשירות הלקוחות של סמסונג ושל מיני ליין בע"מ, אך נענה כי האחריות אינה חלה משום שמדובר בשבר פיזי. בתביעה שהגיש דרש השבה של מחיר המוצר או החלפתו, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. לטענתו, לא נעשה כל שימוש בטלוויזיה והאריזה נותרה סגורה לחלוטין, כפי שתועד בתמונות ובסרטון וידאו שהוצגו בדיון.
מצד שני, מיני ליין בע"מ טענה כי הטלוויזיה סופקה חדשה ותקינה, וכי התובע עצמו אחראי לנזק. הנתבעת הדגישה כי חלפו חמישה חודשים בין המסירה לפתיחת האריזה, ובמהלך תקופה זו העביר טויל את הטלוויזיה לדירה החדשה בקריית מוצקין באמצעות מנוף, לאחר שכשל ניסיון להכניס את המסך במעלית הבניין. דוד סויסה, נציג הנתבעת, העיד כי המוצר סופק חדש מהמחסן, וכי היבואן סמליין בע"מ בדק ואישר שלא בוצעה כל הובלה או פתיחה נוספת מצד החברה.
קטי מגלניק, נציגת חברת השירות, ציינה כי הטכנאי נשלח רק כחמישה חודשים לאחר הרכישה, וכי המוצר הועלה לדירה באמצעות מנוף כשהוא מחוץ לאריזה. לדבריה, נסיבות אלו אינן מתיישבות עם אספקה תקינה של מוצר חדש.
הרשם בן סימון דחה את התביעה תוך התייחסות מפורטת לסעיפים 13 ו-14 לחוק המכר, הדנים בחובת הבדיקה וההודעה על אי-התאמה. בן סימון קבע כי "בטרם חתימה כי המוצר נמסר במצב תקין ולא שבור יש לדרוש פתיחת האריזה ולבדוק את המוצר. אחרת אין לחתום על דבר מבלי לבדקו". הרשם ציטט את המלומד א' זמיר, שכתב כי "דרישת הקונה לביטול בשל אי התאמה אותה יכל לגלות בבדיקה ולא עשה ואף לא הודיע לקונה יכולה להחשב כחוסר תום לב".
בהתייחס לטענת התובע כי נאסר עليו לפתוח את האריזה, קבע בן סימון: "התובע אף לא הציג כל ראיה לכך שנאסר עליו לפתוח את האריזה". עוד ציין כי משחתמה אמו של טויל על קבלת מוצר תקין, ומשהטלוויזיה נותרה סגורה חמישה חודשים ולאחר מכן הועברה בהובלה פרטית, לרבות באמצעות מנוף, "לא ניתן להניח כי הפגם מקורו במועד המסירה".
הרשם הדגיש כי הנטל הראייתי להוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק לאחריות הנתבעת מוטל על התובע. במישור המשפטי, הוא קבע כי יש לראות בהובלה העצמאית שביצע טויל "כגורם זר מתערב אשר גורם לניתוק הקשר הסיבתי המשפטי". בן סימון הפנה לפסיקה דומה, ובהם פסק הדין בעניין פנחס נמטייב נגד סמ-ליין בע"מ מיוני 2023, בו נדחתה תביעת צרכן במקום שבו חלף זמן ממושך בין המסירה לגילוי הפגם.
לסיכום, קבע הרשם כי "משלא הרים התובע את הנטל להוכיח כי השבר אירע בעת שהמוצר היה באחריות הנתבעת, ומשהוכח כי חלפו חמישה חודשים בין המסירה לגילוי הנזק וכי בוצעה הובלה פרטית, דין התביעה להידחות". בנסיבות המקרה הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו. לצדדים ניתנה זכות לבקש רשות ערעור תוך 30 יום.
