בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעתו של איימן אבו נאג'י נגד חברת חלקי חילוף המגינים בע"מ, וקבע כי המעסיקה היא זו שהביאה את יחסי העבודה לסיומם. בית הדין, בראשות השופטת קרן כהן, חייב את החברה לשלם לעובד לשעבר סכום כולל של כ-38,400 שקלים בגין זכויות שונות, ביניהן פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי מתן תלושי שכר.
אבו נאג'י עבד כשליח בחברה המוכרת חלקי חילוף לרכבים בתקופות שונות, כאשר התקופה הרלוונטית לתביעה החלה ביוני 2015 והסתיימה ביוני 2020. העובד קיבל שכר שעתי של 34 שקלים לשעה ועבד שישה ימים בשבוע – מיום ראשון עד יום חמישי משעה 8:00 עד 16:00, וביום שישי משעה 8:00 עד 13:00.
בינואר 2020 היה אבו נאג'י מעורב בקטטה שאינה קשורה לעבודתו ונפצע. עקב כך, נעדר מעבודתו והחברה שילמה לו דמי מחלה עד סוף מרץ 2020 לפי אישורי המחלה שהמציא. באפריל 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה, הוצא לחופשה ללא תשלום במסגרתה שהה 17 חודשים, עד אוקטובר 2021.
המחלוקת המרכזית בתיק נסבה על השאלה כיצד הסתיימו יחסי העבודה – האם העובד התפטר או שהמעסיקה פיטרה אותו. אבו נאג'י טען שהחברה הפסיקה לשבץ אותו בסידורי העבודה והעסיקה עובד אחר במקומו. מנגד, טענה החברה כי העובד סירב לחזור לעבודה.
בית הדין בחן את גרסאות הצדדים לעומק ומצא כי גרסת העובד לא הייתה עקבית. אבו נאג'י הציג מספר גרסאות שונות במהלך ההליך – תחילה טען שפוטר בעקבות החבלה, אחר כך טען שהחברה הפסיקה לשבץ אותו, ולבסוף טען שחזר לעבודה אך גילה שהועסק עובד אחר במקומו. עם זאת, בית הדין מצא כי גם גרסת החברה לא נתמכה מספיק בראיות.
המפנה בפסק הדין היה הממצא שהחברה לא הוכיחה שפנתה לעובד וביקשה שיחזור לעבודה לאחר סיום תקופת החופשה ללא תשלום. יוסף בריק, מנהל החברה, העיד כי פנה לעובד אך לא הציג הודעות מהתקופה שלאחר סיום החל"ת. בית הדין ציין כי בריק הציג פניות מפברואר 2020 בלבד, קודם לתקופת הקורונה, מה שהחלש את גרסתו.
בפסיקתו התייחס בית הדין להשפעת מגפת הקורונה על יחסי העבודה והבהיר כי בניגוד לימי שגרה, שבהם הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת מהווה פיטורים באופן אוטומטי, בתקופת הקורונה יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. בית הדין קבע כי במקרה זה, כאשר העסק הוציא את כל העובדים לחופשה ללא תשלום עקב הסגרים, היה על המעסיקה לפעול להחזרת העובד לעבודה עם פתיחת העסק מחדש. משלא הוכח שהחברה פנתה לעובד לאחר פתיחת העסק, הגיע בית הדין למסקנה כי יחסי העבודה הסתיימו ביוזמת המעסיקה.
בצד התביעות שהתקבלו, נדחו מספר תביעות של העובד. בית הדין קבע כי אבו נאג'י אינו זכאי לפיצוי בגין אי עריכת שימוע, מכיוון שגם הוא לא פעל בתוך פרק זמן סביר לברר את מעמדו. כמו כן, נדחתה תביעתו לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות ולדמי מחלה נוספים.
בית הדין חייב את חברת חלקי חילוף המגינים לשלם לאבו נאג'י פיצויי פיטורים בסכום של 14,413 שקלים, חלף הודעה מוקדמת בסכום של 5,300 שקלים, פדיון חופשה בסכום של 2,678 שקלים, דמי הבראה בסכום של 1,943 שקלים, דמי חגים בסכום של 1,330 שקלים, והפקדות לקרן פנסיה בסכום של 2,734 שקלים. בנוסף, חויבה החברה בתשלום פיצוי בסכום של 10,000 שקלים בגין אי מתן תלושי שכר.
בית הדין דחה את טענות הקיזוז של החברה, לרבות דרישה לקזז חלף הודעה מוקדמת, כספים שהופקדו ביתר לקרן הפנסיה, שכר ששולם עבור זמני הפסקות ודמי מחלה. בנוגע לדמי המחלה, בית הדין הבהיר כי עובד זכאי לתשלומם כאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד, גם אם הפגיעה לא קשורה לעבודתו.
החברה יוצגה בהליך על ידי עורך דין ג'ירייס סמעאן.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!