בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל חלקית בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהגיש נסים אלהרר, עובד לשעבר בחברות גבייה, במסגרת תביעה שהגיש נגד שלוש חברות ושלושה בעלי מניות. אלהרר טען שהחברות העבירו ביניהן פעילות עסקית תוך מעורבות בעלי המניות, וביקש לקבל גישה למסמכים שונים שלטענתו יתמכו בטענותיו.
אלהרר, שעבד בתפקיד גובה מיסי ארנונה ומים, הועסק לאורך השנים בשלוש חברות שונות העוסקות במתן שירותי גבייה ואכיפה לרשויות מקומיות ותאגידי מים. החברות הנתבעות הן מ.ר.מ. גלבוע בע"מ, ח.ג מרמ גלבוע בע"מ, ור.א.ג.י גביה ושירותים מוניציפליים בע"מ. מסעוד מחמוד הוא בעל מניות יחיד בחברה הראשונה, עלו אגבאריה הוא בעל מניות יחיד בחברה השנייה, וראג'י קייס הוא בעל מניות יחיד בחברה השלישית.
לפי פסק הדין שניתן על ידי השופטת מירי שי בסוף נובמבר 2023, אלהרר התחיל לעבוד בחברה הראשונה בחודש מאי 2006 והמשיך עד דצמבר 2014. לטענתו, הוא המשיך לעבוד בחברה השנייה החל מינואר 2015, אך מתלושי השכר שהנפיקה החברה עולה שמועד תחילת עבודתו היה ביום 1 ביוני 2015. אלהרר פוטר מעבודתו בחברה השנייה ביום 5 במרץ 2018, ובינו לבין החברה נחתם הסכם סיום עבודה.
ביום 1 בנובמבר 2018 התקבל אלהרר לעבודה בחברה השלישית והועסק בה עד ליום 31 במרץ 2022, מועד בו פוטר לאחר שיחת שימוע. החברה הראשונה נקלעה לקשיים כלכליים, היא חדלת פירעון ולכן הפסיקה את פעילותה. החברה השנייה לא התייצבה להליך, ונוכח הליכי חדלות פירעון עוכבו ההליכים כנגד בעל המניות שלה.
במסגרת ההליך המשפטי הגיש אלהרר בקשה מקיפה לגילוי ועיון במסמכים, שכללה חמש קטגוריות שונות של מסמכים. הבקשה הראשונה נגעה לכל ההסכמים שנחתמו בין הנתבעים עצמם משנת 2006 ועד יולי 2022. לטענת אלהרר, ההסכמים יחשפו את המערכת העסקית והמשפטית בין כלל הנתבעים ויסייעו לו להוכיח את הטענה בדבר העברת הפעילות העסקית בין החברות במעורבות מחמוד.
הנתבעים טענו שהקשר העסקי בין החברות הוא קשר של קבלנות משנה בתקופות מסוימות, וכי הן שיתפו פעולה לביצוע עבודות ספציפיות ללא העברת עובדים וללא העברת פעילות עסקית. בתשובתם הציגו הנתבעים גרסאות שונות, כאשר מחד טענו שלא נכרתו הסכמים בין החברות, ומאידך טענו שהם אינם מחזיקים בהסכמים מכיוון שחלפו שנים רבות.
השופטת שי דחתה את הבקשה להמצאת הסכמים בין הנתבעים בנימוק שמשעה שבעל דין טוען שאין ברשותו מסמך, לא ניתן לחייבו להמציא מסמך שלא קיים. יחד עם זאת, ולנוכח תשובת הנתבעים בעניין זה, היא חייבה את הנתבעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים משלים המפרט את העדרם של הסכמים בכתב בין הנתבעים, מעבר לאלה שאלהרר המציא. התצהיר נדרש לפרט אם היו קיימים הסכמים שיצאו משליטתם של הנתבעים, ואם כן כיצד ומתי.
הבקשה השנייה נגעה לכל ההסכמים שנחתמו בין הנתבעים לעיריות או גורמים אחרים שלהם נתנו שירותים משנת 2006 ועד יולי 2022. לטענת אלהרר, הסכמים אלה יעידו על הלקוחות של הנתבעים לאורך השנים ויהיו ראיה לעירוב הנכסים והזכויות. הנתבעים טענו שאין ברשות החברה הראשונה הסכמים כאמור מאחר שחלפו שנים רבות, ושלחברה השלישית יש הסכמים משלוש השנים האחרונות בלבד. עוד טענו כי ההסכמים אינם רלוונטיים משום שמדובר בהסכם עסקי בין רשות מקומית או תאגיד מים לבין זכיין, וכי להסכם כזה אין נגיעה להעסקת עובדים.
השופטת שי דחתה בקשה זו וקבעה כי אלהרר לא הצביע על הרלוונטיות של ההסכמים שנערכו בין החברות לבין לקוחותיהן. היא ציינה כי לא ברור כיצד זהות הלקוחות עשויה להעיד על עירוב נכסים, והוסיפה כי שמות הלקוחות של החברות הוא מידע שממילא אמור להימצא בידיעתו של אלהרר אשר הועסק כגובה מיסי ארנונה ומים עבור אותם לקוחות.
הבקשה השלישית נגעה לאישור המוסד לביטוח לאומי המפרט את שמות העובדים של החברות משנת 2006 ועד נובמבר 2023. לטענת אלהרר, העובדים הועברו בין החברות יחד עם העברת הפעילות העסקית, ויש באישור זה כדי לתמוך בטענה שחברה קלטה את הפעילות העסקית של חברה כושלת קודמת. הנתבעים טענו שקליטת עובדים לאחר פיטורים מחברה אחת לחברה אחרת אין בה כדי להצביע על העברת עובדים.
השופטת שי דחתה בקשה זו וציינה כי לא ברורה כוונת אלהרר לאישור רשמי מאת המוסד לביטוח לאומי, וכי הוא לא פירט את בקשתו. היא הוסיפה כי לא מדובר במסמך המצוי בידי הנתבעים, וכי ממילא מדובר במידע החוסה תחת הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים שאינם צד להליך המשפטי. עוד ציינה כי אלהרר לא נתן הסבר מדוע יש לחייב את הנתבעים להמציא לו נתונים על עובדים המועסקים בחברות לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
הבקשה הרביעית, שהתקבלה חלקית, נגעה לאסמכתאות לתשלומים שקיבל מחמוד מהנתבעים האחרים משנת 2015 ועד נובמבר 2023, ואישור מרוכז על נתוני שכר שלו מאותה תקופה. לטענת אלהרר, המסמכים דרושים לצורך הוכחת מעורבותו של מחמוד בכל אחת מהחברות, וככל שיימצא שהוא קיבל סכומים משמעותיים מהחברות מעבר לתשלום שכר עבודה, יהיה בכך כדי לתמוך בטענה שמחמוד הוא המושך בחוטים ומהווה למעשה הבעלים של החברות.
הנתבעים הסכימו להמציא דוח המוסד לביטוח לאומי בדבר הכספים שמחמוד קיבל משנת 2015 ועד היום, והשופטת שי חייבה אותם להמציא לאלהרר דוח המוסד לביטוח לאומי בדבר פירוט הכנסות כעובד שכיר בתקופה שמיום 1 ביולי 2015 ואילך.
הבקשה האחרונה נגעה לכתבי בי-דין בהליכים פליליים שנוהלו בעניינו של מחמוד. לטענת אלהרר, הפסיקה הכירה ברלוונטיות של מסמכים פליליים להוכחת התנהלות של בעלי שליטה בחברות. הנתבעים טענו שמחמוד ציין שנוהל נגדו הליך פלילי אחד עם שני אישומים והוא המציא לאלהרר את גזר הדין, ושלא ידוע לו על הליך משפטי נוסף.
השופטת שי דחתה בקשה זו והפנתה את אלהרר להגיש בקשה מתאימה לעיון בתיק בית משפט בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה. בסיכום פסק הדין נקבע כי הנתבעים ימציאו תצהיר גילוי משלים יחד עם המסמכים לתיק בית הדין עד ליום 6 בדצמבר 2023, וכי מעקב אחר השלמת הליכי גילוי ועיון מסמכים יתקיים ביום 7 בדצמבר 2023.
