בית משפט השלום בחיפה הכריע בסכסוך משפטי ממושך בין חברת דנברי, קבלן שיפוץ ובנייה, לבין חברת יחזקאל קורן ובניו, בעלת מתחם מסחרי ברחוב ההסתדרות 233 בחיפה. השופטת סיגלית מצא חייבה את קורן לשלם לדנברי 635,469 שקל בגין עבודות שבוצעו ותמורתן לא שולמה, ובמקביל חייבה את דנברי לשלם לקורן 62,221 שקל בגין ליקויים שנדרשו תיקונים.
ההסכם המקורי בין הצדדים, שנחתם ביום 22 בנובמבר 2015, התייחס לביצוע עבודות בנייה ושיפוץ במתחם המסחרי הכולל תחנת תדלוק של חברת דיזול, עסקים שונים ומשרדים הפזורים על פני מספר מבנים. העבודות כללו בניה והריסה, טיח וצבע, איטום, אינסטלציה וכלים סניטריים, ריצוף וחיפוי, דלתות, עבודות שיש, חשמל, נגרות ואלומיניום. התמורה הכוללת הוערכה ב-850,000 שקל בצירוף מע"מ, ותקופת הביצוע נקבעה לתשעים יום.
העבודות החלו בדצמבר 2015 אך בפועל נמשכו עשרה חודשים במקום שלושה חודשים כמתוכנן. דנברי טענה שלא קיבלה מבעוד מועד תכניות ומפרטי עבודה, שתכניות שהוגשו שונו במהלך העבודה ושנאלצה לבצע את העבודה בהתאם להחלטות והנחיות של יוסי חוכמה, מנהל הפרויקט מטעם קורן. עוד טענה שהחל מחודש מרץ 2016 עיכבה לה קורן תשלומים, למרות שהחשבונות שהגישה אושרו על ידי המפקח ומנהל הפרויקט.
מנגד, במכתב מיום 13 ביולי 2016 שכותרתו "הפרות בלתי פוסקות של ההסכם", טענה קורן שדנברי לא סיימה במועד את העבודות, לא העמידה מספיק עובדים לביצוע העבודה, לא התייחסה להערות קורן, סירבה להיפגש, לא עבדה באופן רציף, לא נשמעה להוראות המפקח ולא פינתה פסולת. משכך, הודיעה קורן לדנברי שהיא מעכבת את התשלום בגין החשבונות שהוגשו לה.
בסוף אוגוסט 2016, לקראת סיום ביצוע העבודות, שלח חוכמה לדנברי רשימת תיקונים והשלמות. ביום 6 באוקטובר 2016 הודיע אהוד נבו, מנהל דנברי, לעמי קורן, מנהל קורן, שכל העבודות הושלמו, כל התיקונים בוצעו ואושרו על ידי חוכמה וכל החשבונות החלקיים אושרו. משכך, דרש נבו העברה של 400,000 שקל בצירוף מע"מ בהתאם להתחייבות עמי קורן. באותו יום שלח שלמה אבקסיס, מנהל הפרויקט מטעם דנברי, לחוכמה חשבון סופי מצטבר על סך 1,284,844 שקל.
ההליך המשפטי כלל מינוי מומחה מטעם בית המשפט שבדק את העבודות שבוצעו, את איכותן ואת הסכומים המגיעים. בין הנושאים שנדונו היו עבודות שבוצעו ולא שולמו, עבודות נוספות שבוצעו לבקשת קורן, ליקויים בעבודות דנברי שנאלצה קורן לתקן באמצעות קבלנים חליפיים, ועלויות יועצים.
השופטת מצא קבעה כי דנברי זכאית לתשלום בגין עבודות שביצעה במתחם. בין העבודות שאושרו לתשלום: עבודות חוזיות ועבודות נוספות בסך 403,966 שקל, שתי דלתות פורמאיקה במבנה 6 בסך 5,600 שקל, עבודות חשמל בסך 41,479 שקל וסעיפים נוספים בסך 4,800 שקל. הסכום הכולל, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה בספטמבר 2018 ועד ליום מתן פסק הדין, הסתכם ב-635,469 שקל.
במקביל, קבעה השופטת שדנברי תשלם לקורן בגין עבודות שבצע קבלן חליפי בשם שחר מטלון בסך 18,000 שקל, תיקון רצפת בטון שבוצע על ידי קבלן בשם וסים עבודות פיתוח והחלקה בסך 18,358 שקל, שירותי יועצים לרימקס וליונתן גלעד בסך 8,833 שקל ותיקונים נוספים בסך 350 שקל. הסכום הכולל, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית, הסתכם ב-62,221 שקל.
בנוסף, חייבה השופטת את קורן לשלם לדנברי 75 אחוז מהוצאותיה לפי קבלות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 70,000 שקל. הסכומים אמורים להישלם תוך שלושים יום, ואם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
בהחלטתה ניתחה השופטת את טענות שני הצדדים לגבי העבודות שבוצעו, איכותן ואת הנסיבות שהובילו להתארכות העבודות. היא התייחסה בהרחבה לשאלה מי אחראי לעיכובים במהלך הפרויקט, האם דנברי ביצעה את העבודות כראוי והאם קורן חבה לה בתמורה עבור עבודות נוספות שבוצעו.
בין הסוגיות המשפטיות שנדונו היו שאלות הנוגעות לפרשנות ההסכם, אחריות הקבלן לליקויים שנתגלו לאחר סיום העבודות, זכאות לתשלום עבור עבודות נוספות שלא פורטו בהסכם המקורי ואחריות לנזקים שנגרמו במהלך ביצוע העבודות. השופטת התבססה על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שבדק את העבודות בשטח והעריך את היקף העבודות שבוצעו ואת איכותן.
השופטת דחתה חלק מטענות קורן לליקויים בעבודות דנברי, כאשר התייחסה בין השאר לטענה בנוגע לניתוק שעון חשמל והותרתו ללא השגחה. לגבי נושא זה קבעה השופטת שבהסכם בין הצדדים לא נכלל סעיף לפיו השמירה על הציוד במתחם מוטלת על דנברי, וכי אירוע של גניבה אינו בגדר "ביצוע העבודות". כן נדחתה טענה של קורן בנוגע לליקויים בהארקות לגופי תאורה, כאשר השופטת קבעה שקורן לא הביאה ראיות מספקות לכך שהליקוי נפל בזמן שדנברי עבדה באתר.
פסק הדין, שניתן ביום 13 במרץ 2024, מסיים סכסוך משפטי שארך כשש שנים מאז הגשת התביעה בספטמבר 2018. הסכסוך החל בעיכוב תשלומים בשנת 2016 והסתיים בפסיקה משפטית שקבעה את חלוקת האחריות הכספית בין שני הצדדים.
