בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שהגיש חנוכה על פסק דין שחייב אותו לשלם 126,000 שקל לזאור אברמוב בגין הפרת הסכם לרכישת מסעדה. ההחלטה ניתנה על ידי השופט איל באומגרט ביום 10 בנובמבר, תוך מחיקת הערעור ללא צורך בתשובת הצד שכנגד.
העניין החל בסוף דצמבר 2020, כאשר נחתם הסכם בין השניים לפיו אברמוב מכר לחנוכה מסעדה שהייתה בבעלותו. על פי ההסכם, חנוכה רכש את המסעדה במצבה הקיים, לרבות הציוד, התשתיות וההשקעה שבוצעו בה, בתמורה כוללת של 216,497 שקל. התמורה אמורה הייתה להישלם בתשלומים חודשיים של 9,000 שקל בכל חודש, החל מיום 10 בספטמבר 2021 ועד לפירעון מלוא הסכום.
אברמוב הגיש תביעה בבית משפט השלום בעכו וטען שחנוכה הפר את ההסכם. לפי טענתו, חנוכה שילם רק חמישה תשלומים בסך כולל של 45,000 שקל, ומאז הפסיק לשלם את התשלומים החודשיים.
בית המשפט לעניינים מקומיים בעכו, בראשות השופט אורן כרמלי, קיבל את התביעה באופן חלקי ביום 21 באוגוסט. בית המשפט קבע שחנוכה חייב לשלם לאברמוב 126,000 שקל. החישוב התבסס על כך שהמסעדה הפסיקה את פעילותה ביום 2 באפריל 2023, בהתחשב בסעיף 6 להסכם.
במהלך ההליכים בבית משפט קמא העלה חנוכה מספר טענות ביחס למערכת היחסים בין הצדדים עובר להסכם. בין היתר, הוא טען טענות אודות שיבוץ שביצע, וכן טענות בנוגע לחובות שהותיר אברמוב. כל הטענות הללו נדחו.
טענה מרכזית שהעלה חנוכה הייתה שאברמוב אחראי לקריסה הכלכלית של המסעדה, מאחר שהוא הפר את התחייבותו להתייצב במסעדה ולבצע חפיפה לצוות. אולם בית המשפט לעניינים מקומיים קבע שאין בהסכם התחייבות של אברמוב להתייצב במסעדה על מנת לבצע חפיפה.
חנוכה לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עורך דינו ישעיהו רוטנשטרייך. בערעור טען חנוכה שבית משפט קמא טעה בכך שלא דן בטענותיו לפיהן החיובים היו שלובים ומותנים. לשיטתו, אברמוב התחייב לעבוד בשכר אצלו לתקופת חפיפה כדי שיוכל להפעיל את המסעדה שרכש.
חנוכה הדגיש בערעורו שאברמוב התחייב לעבוד כנגד שכר ולבצע חפיפה, וזהו תנאי יסודי לקיום ההסכם ולתשלום התמורה. הוא הוסיף שאינו בקיא בעולם המסעדנות וביצוע החפיפה הוא תנאי יסודי. לטענתו, משלא ביצע אברמוב חפיפה, הוא עמד לפני שוקת שבורה.
השופט באומגרט דחה את הערעור לאחר עיון בטיעוני חנוכה ובתיק בית משפט קמא. השופט אף החליט למחוק את הערעור מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ללא צורך להידרש לתשובת אברמוב.
בהחלטתו הפנה השופט באומגרט לסעיף 25(א) לחוק החוזים, הקובע שחוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. עם זאת, אם אומד דעתם משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
השופט ציין שעיון בסעיף 3 להסכם ובהסכם כולו מעלה שאין בהסכם ולו רמז לכך שאברמוב התחייב לבצע עבור חנוכה חפיפה וללמדו את עסקי המסעדנות. השופט הדגיש שלשון ההסכם ברורה ובית המשפט אינו עורך עבור הצדדים הסכם חדש.
מכאן קבע השופט שצדק בית משפט קמא כשקבע שההסכם אינו כולל תנאים שלובים ומתלים. לפיכך, אין עילה להתערב בפרשנות שהעניק בית המשפט לעניינים מקומיים ללשון ההסכם.
לאור דחיית הערעור, וכיוון שלא נדרשה תשובת אברמוב, לא ניתן צו להוצאות. הערובה שהופקדה, ככל שהופקדה, תושב לחנוכה על ידי המזכירות באמצעות בא כוחו.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!