בסמוך לשער הכניסה המרכזי של אחד ממוסדות הרפואה המובילים בחיפה, התקיים טקס רב רושם שריגש את לבבות הנוכחים. כיכר חדשה, צומת דרכים בולט בין רחובות תל מאנה, סמולנסקין ורנ"ק, זכתה לשם המבטיח להנציח זיכרון של פעילות רפואית יוצאת דופן שהתפרסה על פני עשרות שנים. האירוע, שאורגן בקפידה, כלל דמויות מפתח מהעירייה, הנהלת בית החולים, וכמובן, בני המשפחה הנרגשים, והיה רווי בדברים שנאמרו מהלב, לצד קטעי מוזיקה שנגעו בנימים העדינים ביותר של הנפש.
מזכירת העיר, שהנחתה את הערב, פתחה את דבריה בהתייחסות אישית ומרגשת לחשיבות הרגע. היא הדגישה את ההכרה בכך שחיים הם מתנה, ושכל אדם הוא עולם ומלואו. בכך, רמזה, טמון סוד הפעולה וההבנה של אותם אישים שעל שמם נקראת הכיכר – אנשים שהשכילו לראות את האדם שמאחורי המחלה, ולהציל חיים באופן שהשאיר חותם עמוק על הסובבים אותם ועל המערכת כולה.
מנהל המרכז הרפואי שבו פעלו השניים, העמיק את ההבנה לגבי תרומתם המקצועית והמורשת שהותירו אחריהם. הוא תיאר אותם כ"דמויות מופת של המקצוע", שהשפעתם חרגה מעבר לטיפול הרפואי הישיר. לדבריו, הם לא רק ביצעו רפואה, אלא גם "הצמיחו דור של רופאים שחונכו בדרכם", והותירו אחריהם מערך רפואי משגשג שפירותיו ניכרים עד עצם היום הזה. יכולתם לחבר בין קליניקה לידע אנציקלופדי, בין הוראה למחקר, הייתה נדירה והותירה חותם בל יימחה על המוסד הרפואי כולו.
סגן ראש העיר ויו"ר ועדת הבריאות, שהגיע אף הוא לחלוק כבוד, הוסיף נדבך נוסף למשמעות הכיכר. הוא הדגיש כי מדובר ב"נקודת לב פועם של ערכים, של מסירות, של רפואה שהיא שליחות". הוא שיבח את פועלם בשם העיר כולה, והבטיח שהכיכר תשמש תזכורת מתמדת לכך שרפואה אינה רק מדע, אלא גם פעולה של לב ונפש. הרגש ניכר בדבריו כאשר ציין שהכיכר תזכיר לכולם את הלב הענק שהשניים השקיעו בעבודתם.
הפסגה הרגשית של הטקס הגיעה עם דבריה של בתם של האישים, שנשאה דברים בשם המשפחה, כשלצידה אחיה ואחותה. היא תיארה את הוריה כ"מגדלור של חמלה, ידע ומסירות", שהתייחסו לכל מטופל לא כמקרה רפואי גרידא, אלא כאדם שלם עם כאבים, תקוות ופחדים. היא הדגישה כיצד חינכו אותם, ואת הסובבים אותם, להאמין בכוחו של הריפוי – הן של הגוף והן של הנפש, וכיצד ידעו להושיט יד באחריות ובאמון. שנים ארוכות של עבודה בארץ ובעולם, השפעה מקצועית עמוקה, הכשרות, הרצאות ומחקרים, אך מעל לכל – היכולת להקשיב, העיניים הטובות מול העיניים הדואגות. "הם חסרים לי בכל יום – בכל, בחוכמתם ובהיצע", אמרה, אך הוסיפה שהם איתה "בכל בחירה, בכל ערך שאני נושאת, בכל אהבה שיש לי למקצוע שאני בחרתי ולעולם".
הכיכר החדשה, הנושאת את שמותיהם, אינה רק מחווה סמלית. היא למעשה מציינת את ליבה הפועם של רפואה הומניסטית, מוסרית ומובילה, שמושרשת עמוק בעיר חיפה ובמרכז הרפואי כרמל. זוהי תזכורת יומיומית לדמויות שהובילו ושינו את פני הרפואה בישראל ובצפון.
האישים שמאחורי השם:
אז מי הם אותם אישים נערצים שזכו לכבוד זה? הכיכר נחנכה על שם ד"ר רות קיצס כהן ז"ל ופרופ' ליאון כהן ז"ל. הם לא רק היו זוג רופאים, אלא ממקימי המרכז הרפואי כרמל, לאחר שנקראו על ידי קופת חולים כללית בסוף שנות ה-70 לעבור לחיפה ולהקים את בית החולים. פרופ' ליאון כהן, שהיה מומחה לנפרולוגיה, ניהל את מחלקת פנימית ב' ואת המעבדה המטבולית בבית החולים, ונחשב לחוקר מגנזיום בעל שם עולמי. הוא כיהן כפרופסור בטכניון ובאוניברסיטת ניו יורק. ד"ר רות קיצס כהן ניהלה את היחידה לפרמקולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, והייתה הרופאה הפנימאית הראשונה בארץ. היא הובילה את תחום התרופות, חיברה את ספר התרופות הראשון של קופת חולים כללית, ועמדה בראש ועדת הלסינקי המרכזית. על תרומתם האדירה והייחודית, הן למערכת הבריאות והן לחברה, זכו השניים בפרס מפעל חיים, והותירו אחריהם מורשת רפואית, אקדמית וערכית שאין שנייה לה. הכיכר הזו היא תזכורת חיה לרוחם פורצת הדרך ולמסירותם הבלתי מתפשרת לחיי אדם.
בשם המשפחה נשאה דברים מיכל, בתם של רות וליאון, לצד אחיה מאיה ודני:
“הורינו, כל אחד בדרכו, היו מעבר לרופאים – הם היו מגדלור של חמלה, ידע ומסירות. ראו כל מטופל לא כעוד מקרה, אלא כאדם עם כאב, תקווה ופחד. הם חינכו אותנו ואת הסובבים אותם להאמין בכוחו של הריפוי – לא רק של הגוף, אלא גם של הנפש ושל הקשר האנושי הכי פשוט. שנים ארוכות של עבודה בארץ ובחול, של השפעה מקצועית עמוקה, של הכשרות, הרצאות ומחקרים – אך יותר מכל, שנים של הקשבה, של עיניים טובות מול עיניים דואגות, של יד שנשלחת באחריות ובאמון. הם חסרים לי בכל יום – בכל, בחוכמתם ובהיצע. אבל הם איתי בכל בחירה, בכל ערך שאני נושאת, בכל אהבה שיש לי למקצוע שאני בחרתי ולעולם״
במהלך הערב שולבו קטעים מוסיקליים בביצוע ורדית ורפי זוהר, ובהם השירים: “אני ואתה נשנה את העולם”, “דרך הכורכר” ו”יום חולין”. בסיום הערב נערך טקס הסרת הלוט מהשלט הרשמי של הכיכר.
כיכר קיצס כהן, הנושאת את שמותיהם של שניים מהאישים המשפיעים בתולדות הרפואה בישראל ובחיפה, מסמנת לא רק את מיקומו של בית החולים אלא גם את ליבה הפועם של רפואה הומניסטית, מוסרית ומובילה. כפי שסיכמה ברכה סלע:
“הכיכר שתיחנך עוד מעט בסמוך לבית החולים, תהווה תזכורת יומיומית לדורות של רופאים, מטופלים ותושבים – כי הדרך לריפוי מתחילה לא רק בידיעה, אלא גם בלב” .
פרופ’ ליאון כהן וד”ר רות קיצס כהן היו ממייסדי המרכז הרפואי כרמל ומחלוצי הרפואה הפנימית בצפון. הם למדו רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, עבדו יחד בבית החולים בילינסון – ובסוף שנות ה־70 נקראו על ידי קופת חולים כללית לעבור לחיפה ולהקים את בית החולים כרמל. ליאון ניהל את מחלקת פנימית ב’ ואת המעבדה המטבולית, היה מומחה לנפרולוגיה, חוקר מגנזיום בעל שם עולמי ופרופסור בטכניון ובאוניברסיטת ניו יורק.
רות ניהלה את היחידה לפרמקולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, הייתה הרופאה הפנימאית הראשונה בארץ, הובילה את תחום התרופות, חיברה את ספר התרופות הראשון של קופת חולים כללית ועמדה בראש ועדת הלסינקי המרכזית.
על תרומתם זכו בפרס מפעל חיים – והותירו אחריהם מורשת רפואית, אקדמית וערכית שאין שנייה לה.
