המולת נמל התעופה בן-גוריון היא מחזה מוכר: נוסעים דוחפים עגלות עמוסות, ילדים רצים בין ההמונים, וקולות הכריזה ממלאים את האוויר. אך בין הזרם האינסופי של מטיילים, צוות משולב של שוטרי מחוז חוף מתחנת זבולון, אנשי יחידת 747 של רשות שדות התעופה ומודיעין המכס עומד דרוך. הם ממתינים לאדם אחד, אישה בשנות ה-30 לחייה, תושבת חיפה, שזה עתה נחתה מטיסה מחו"ל. היא נראית כמו כל נוסעת אחרת – תיק כתף פשוט, מזוודה שחורה, מבט מעט עייף. אך המידע המודיעיני שבידי הכוחות מספר סיפור שונה. הם יודעים שהיא מחזיקה במשהו, והם נחושים לגלות מה.
החשודה מובלת לחדר בדיקה סגור, הרחק מהמון הנוסעים. האורות הבוהקים והקירות הלבנים יוצרים תחושה של בידוד. הבודקים מתחילים לעבוד בשתיקה, פותחים את המזוודה שלה, מרימים בגדים מקופלים, בודקים כל כיס. הכל נראה תקין, כמעט משעמם – עד שהם מגיעים לחבילה קטנה, עטופה בקפידה. בתוכה, כמה בובות פרווה קטנות, כאלה שמזכירות צעצועים שמביאים כמתנה לילדים. "למי הן מיועדות?" שואל אחד הבודקים, קולו חד. היא משיבה במהירות, משהו על משפחה, אבל המבט בעיניה מסגיר מתח. הבודקים לא קונים את התשובה. הם לוקחים סכין קטנה וחותכים את התפרים של אחת הבובות. מה שמתגלה בפנים משתיק את כולם: כ-4 קילוגרמים של חומר חשוד כזרעי מריחואנה, מוסתרים בחוכמה בתוך הצעצועים התמימים.
החדר מתמלא מתח. החשודה, שפניה חיוורות כעת, מובלת לחקירה בתחנת זבולון. השוטרים מבינים שזה לא סתם מקרה של תפיסה שגרתית. השיטה – הסתרת חומרים אסורים בתוך בובות פרווה – מעידה על תכנון מתוחכם, אולי חלק ממבצע רחב היקף. בזמן שהיא יושבת בחדר החקירות, צוות משטרתי אחר מקבל צו ויוצא לביתה בחיפה. השכונה שבה היא גרה היא מהסוג שבו השכנים מחליפים חיוכים והרחובות שקטים. אך מאחורי דלת דירתה, השוטרים מגלים עולם אחר לגמרי.
החיפוש בבית חושף ממצאים שמטרידים אפילו את החוקרים הוותיקים. הם מוצאים מגוון רחב של חומרים החשודים כסמים מסוכנים: קוקאין, MDMA, LSD, קריסטל, חשיש, קנאביס, חומרים פסיכדליים נוספים, ואפילו סוכריות תמימות למראה שמכילות חומר חשוד. לצד הסמים, נתפסים כסף מזומן, טלפון סלולרי ואריזות חשודות – כלי עבודה שמרמזים על פעילות שחורגת מעבר להברחה חד-פעמית. הממצאים מעלים שאלות כבדות משקל: האם האישה הזו היא מוח פלילי שתכנן הכל, או שמא היא רק חיילת קטנה במשחק גדול בהרבה?
