קטטה המונית, נערים שיכורים, סודני עירום, רימון הלם שהושלך על מועדון, אח שממלכד את בית אחותו וצריכת אלכוהול מוגברת. כתבת "זמן קריות" הצטרפה לכוחות השיטור במוקדי הבילוי באזור. היה מפחיד
מאת: אורית פרץ-ארי
החופש הגדול זה כיף גדול, אבל לא הכול ורוד. לבילויים הליליים של בני הנוער מצטרפות תופעות שליליות כגון שכרות, סמים ואלימות.
לקראת הקיץ הקרוב לוקחת משטרת ישראל מחוז חוף את הנושא ברצינות, ומעבה את כל מערך הלילה שלה. כוח "שומר הלילה" מתמקד באזורים הבעייתיים במוקדי הבילוי בחיפה והקריות ובחופי הים.
קווי הלילה המפורסמים מקבלים גם הם תשומת לב וכל זה בנוסף לכוחות השיטור הגדולים המסיירים באזורים אלו. אנחנו הצטרפנו לאחד הצוותים של "שומרי הלילה" בסיור לילי וחזרנו מודאגים מאוד.
הפעם זה נגמר בלא כלום
כל הצוותים מתארגנים על הציוד, ובודקים את הניידות. כולם מכירים את המשימה שלהם, והתדרוך לקראת הלילה עובר בשקט כאשר הקצין התורן נותן התראות פח"ע עדכניות. הוא חוזר על נהלי פתיחה באש ושימוש בכוח, כמנטרה שכולם כבר מכירים. אנחנו יוצאים לתוך הלילה החיפאי, והתחנה הראשונה שלנו היא מול ה"ברברוסה", שם מחכה צוות של יס"מ שבדיוק חזר מאירוע של קטטה המונית שהתברר כלא כלום.
"אנשים למדו שכדי שנגיע מהר, ועם הרבה כוחות – הם צריכים להגזים", מסביר ארז, מפקד הצוות. "אין בזה צורך אמיתי, וזה לרוב רק מטרד. הפעם זה נגמר בלא כלום, אבל אם במקביל היה אירוע אמיתי במקום אחר – היעילות שלנו יורדת".
אני מסתכלת על ניידת הסוואנה הגדולה, עם כל הכלים לפיזור הפגנות, ותוהה למה צריך כוח יס"מ בכלל. "אנחנו מקצועיים במה שאנחנו עושים, זאת העבודה שלנו",
עונה ארז. "בין כוחות הלילה נמצאים כל מיני סוגים של שוטרים, וחשוב שבמקרה שמתפתח אירוע גדול, ובכל מקום שיש בו ריכוז של נוער זה יכול להתלקח בשנייה – שיש כוח ייעודי לדבר".
אירוע רודף אירוע, בלילה יחסית שקט. השוטרים עוברים בין פריצה, לתושבת שמתלוננת שאחיה מנסה לשים חומרי נפץ מסביב לביתה, דרך סודני עירום שמסתובב על הכביש במבואות חיפה ועד אתיופי, שכועס שלא מכניסים אותו למועדון.
אזור נוסף שמקבל תגבור הוא רצועת החוף. תושבי השכונות היושבות אל חופי הים בקרית ים וקרית חיים, כבר התרגלו למסיבות המאולתרות שצעירים תושבי המקום ואורחים מהכפרים הסמוכים, היו מארגנים מול בתיהם. הרעש הבלתי נסבל, והזוהמה המתלווה, כבר היו חלק מהשגרה. חוק שפיכת האלכוהול שינה את המצב, וכעת המשטרה משתמשת בכלי החדש הזה כדי לשפר את חיי התושבים.
רפ"ק משה וייצמן, המכונה קצין ה"פאבים" התורן, מסביר לשוטריו בתדרוך: "מה שקורה בלילות ביולי ואוגוסט, זאת נהירה של עשרות ומאות אנשים לחופי הרחצה. מגיעות הרבה פניות למוקד על הקמות רעש למשל. אם לא ניתן מענה מיידי נחוש – זה אירוע שנצטרך לחזור אליו עוד פעם ועוד פעם".
השוטרים מתפרשים לאורך החופים, ניגשים להציג את עצמם לצעירים חוגגים, וכשהם מוצאים אלכוהול – הם לא מהססים. שני בקבוקי וודקה נשפכים ללא היסוס לקול תחינתם של הצעירים, שנותרו עם משקאות אנרגיה מיותמים. שרה, המשרתת כבר שנים במחלק הנוער, היא חלק נוסף במערך הלילי: "ניגשנו עכשיו לחבורת ילדים, רובם קטינים עדיין, שכבר אין להם לימודים. כמה מהם זיהו אותי מהעבודה היומיומית שלי, כשחקרתי אותם בעבר", היא מספרת בחיוך.
"הם בסך הכל ילדים טובים, וככה צריך להתייחס אליהם גם. כפי שאת רואה אנחנו לא על מדים, וזה עוזר לנו להתערבב וגם קצת מקליל את האווירה. בכל מקרה אנחנו מציגים את עצמנו, ישר איך שאנחנו ניגשים לחבורת ילדים כזו. יש כאלו ששואלים למה אנחנו לא עם מדים, ומנסים להתחכם. אנחנו מראים תעודות, ומסבירים להם בצורה נעימה ככל האפשר".
קריאה מכיוון ציר אח"י אילת, אנחנו מגיעים כשהמתפרעים כבר פוזרו. שני שוטרים מובילים צעירה, שממשיכה לצעוק ולגדף, ודי ברור שהיא שתויה. היא צועקת "ביזיון למשטרת ישראל, שככה מתנהגים", וממשיכה עם סדרת קללות. השוטרים, להפתעתי, נשארים אדישים, ומכניסים אותה בשקט לניידת. היא היחידה שנעצרה מתוך חבורה של עשרים בערך. הסיבה: היא היחידה שהגזימה, והרימה יד על שוטר.
"יש מקרים של אלימות מילולית נוראית, אבל כשזה ממקום של שכרות – אז משתדלים לא לעשות עניין", מסבירה שרה את הגישה העדינה יחסית עם בני נוער. "כשזה מגיע לאלימות פיזית – זה כבר מקרה אחר. אני יכולה עכשיו לצחוק על איך הם נראים, כשאנחנו שופכים להם את הבקבוק, עוד לפני שהם הספיקו לקחת שלוק, אבל איתם זה אחרת.
"הם אפילו ביקשו שנשתה אנחנו, רק שלא נזרוק את זה סתם. אבל השפיכה היא סוג של הצהרה. אנחנו לא מחפשים אותם על קטנות, ולא עושים עניין. שופכים, מזהירים והולכים. מי שיותר מעניין אותנו, אלה המקומות שמוכרים להם את המשקאות".
מלחמות על טריטוריה
אנחנו עוזבים את ציר אח"י אילת, בעקבות רימון הלם שהושלך על פאב במקום. התוצאה: אין פצועים, ונפגעת חרדה אחת מפונה לרמב"ם. הרחוב נסגר, והסקרנים המתקהלים מהווים את עיקר הבעיה של המשטרה. אורן, שגר באזור וישב בפאב סמוך, נבהל מאד מהפיצוץ, אבל הוא לא מופתע: "כל הציר הזה בעייתי. יש כאן מלחמות של כנופיות על טריטוריות. לא סתם יצא שם רע לאזור הבילויים של הקריות, והעובדה שזו בעצם שכונה שגרים בה אנשים – בעייתי לא פחות. המשטרה צריכה לעשות יותר, כדי למגר את התופעות הללו".
נהג האוטובוס של קו הלילה, שסיים זה עתה סיבוב מהקריות לחיפה נראה יחסית משועמם. אנחנו עולים על האוטובוס, אבל הוא כבר ריק. ולדי הוא יחסית חדש בקו, ולא מתלהב מהשיבוץ: "האמת שדי משעמם. אני חדש, אבל לא נתקלתי עוד בשום צרות", הוא מגלה את האמת הלא כל כך מרשימה.
"עדיין שמעתי סיפורים מנהגים ותיקים על דקירות, איומים והתפרעויות, וזה לא בשבילי. אני שמח שהמשטרה עושה סיורים, ועולה על האוטובוסים, אבל דיברו על זה שיהיה שומר צמוד מהחברה – זה לא ממש יצא לפועל. אני מקווה שזה בגלל שאין הצדקה. תכל'ס רוב מי שנוסע הם בסדר. אולי עושים רעש, וכשהם בקבוצות, וזה קורה הרבה, זה מעצבן. אבל בגדול הם בסדר, הם רק עושים דאווינים על חברים שלהם".
רפ"ק אופיר ברקוביץ', הקצין התורן של חיפה, מרחיב על הפעילות עם קווי הלילה: "אנחנו עולים מספר פעמים בלילה על האוטובוסים, שמביאים ומחזירים את הבליינים מאזור הקריות לחיפה ולהיפך. יש כמה תחנות מסוכמות מראש עם חברת האוטובוסים. אנחנו עולים על האוטובוס, ומציגים את עצמנו. עוברים בין הנוסעים, מפגינים נוכחות. מדברים עם הנהג, ומתעדכנים אם מישהו עשה לו בעיות לאורך הנסיעה. אם יש מישהו בעייתי – אנחנו יכולים להוריד אותו מהאוטובוס.
"לפעמים מדובר במצב של שכרות, ואז אנחנו מחזירים אותו להוריו. במקרה של תקרית שנוגעת בפלילים – אנחנו מטפלים בהתאם. בדרך כלל זה מסתכם בזה שאנחנו עולים מקדימה, עושים סריקה ויורדים מאחורה. בין שניים לארבעה שוטרים מבצעים סריקה כזו. אנחנו אף פעם לא יכולים לחזות מראש כמה ילדים יהיו על האוטובוסים האלו, זה תלוי באיפה יש מסיבה ומתי. הרי הנוער הולך אחרי המסיבה הבאה".
זירת האירוע באח"י אילת
ובכל זאת, מה הבעיות הכי שכיחות?
"הבעיות העיקריות שאנחנו נתקלים בהן, זה בדרך כלל בשעות מאוחרות יותר, כשהמסיבות נגמרות, והחבר'ה יוצאים שתויים מהפאבים והמועדונים. לפעמים מתעוררות מריבות מחוץ למועדון, וגם לשם אנחנו מגיעים. זה תמיד על איזו סיבה שטותית. גם באוטובוס זה מתחיל במי יושב איפה. ההוא ישב במקום של האחר, ובגלל המצב הלא יציב של השכרות – זה יכול להתפתח לקטטה, ולדברים גרועים יותר. וכך מדבר ממש קטן מתפתח אירוע גדול".
יש מקרי ונדליזם?
"כן, בדרך כלל עם האלכוהול גם זה מגיע, אבל בזמן האחרון שומעים על פחות ופחות מקרים. אני בטוח שגם הנוכחות שלנו משפיעה. הם יודעים כבר שאנחנו עולים על ההסעות. זה עובר מפה לאוזן, ויוצר הרתעה. הם לא רוצים להסתבך עם המשטרה, ושומרים על עצמם יותר. יש כמובן מקרים קיצוניים של כאלו, שהם כל כך מחוקים שהם כבר לא שולטים בעצמם, ולא משנה מי נמצא מולם. אבל זה כבר משהו אחר לגמרי. גם היום נהגי האוטובוסים עוברים תדרוך, ויודעים מה לעשות. במקרה כזה הם מתקשרים 100, עוצרים בתחנה הקרובה ואנחנו כבר מגיעים".
אתם רואים שינוי בעקבות השימוש בקווי הלילה?
"בוודאי, זה קודם כל הנושא של התאונות. אנחנו גם מדברים הרבה עם הורים, שהם רגועים יותר. זה בייחוד הקווים הבין עירוניים של חיפה קריות, ולהיפך. יש המון פידבק חיובי על העניין הזה, ולכן חשוב לשמור על הקווים האלו בטוחים. שהם ימשיכו להיות חלק מהפיתרון, ולא בעיה חדשה".
הפסקת חשמל במרכז הכרמל גורמת למועדונים להיסגר מעט מוקדם מהצפוי, וזה גורר אחריו אירועים שמזמינים את כוחות שומר הלילה. פתאום מתקבל דיווי על קטטה בין בליין צעיר, חייל, ששתה קצת יותר מדי, לבין השומר שמסרב פתאום להכניס אותו למועדון שנסגר. הקשר מודיע ששני בלוקים משם התפתחה עוד קטטה בין חבורת בנות, וגם לשם נשלחת ניידת.
הבליינים נשפכים החוצה, ואיתם הצרות. כמה מטרים משם, במועדון אחר, תלונה על הטרדה מינית. כל תלונה, גדולה כקטנה, מקבלת תשומת לב ראויה. לבסוף הרחובות והחופים מתרוקנים. אין מה לעשות, חיי הלילה בחיפה והקריות נסגרים מוקדם יחסית. הקצין התורן מסכם אירועים: שפיכות אלכוהול, עצירת רכבים, התפרעויות ותלונות שונות ומשונות. הלילה הגיע לסופו, הקיץ והחופש הגדול רק מתחילים.
