כתב התביעה, שהוגש נגד הבעל, על ידי באי כוחה של האישה, עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, מגולל מסכת קשה של אלימות פיזית, נפשית ומינית לאורך תקופה ארוכה. בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחרונה בפסק דינו, כי על הבעל המתעלל לשלם בגין מעשיו. נוסף על כך, בהליך נפרד, הוסכם, כי הוא ישלם לאישה גם את דמי כתובתה
בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי על בעל אלים לשלם לאשתו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות, אנס אותה והתעלל בה, פיזית, מינית ומילולית. את האישה ייצגו בהליכים עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה.
כתב התביעה שהוגש נגד הבעל מגולל מסכת קשה של אלימות שחוותה האישה מצד בעלה.
על פי התביעה, בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה. נישואיהם, כך על פי הנטען, היו תוצר של שידוך בכפייה כמנהג העדה של הצדדים, הן מצד הבעל והן מצד קרובי משפחתה של התובעת. הצדדים התארסו כשהתובעת הייתה בת 17 בלבד, ונישאו כאשר היא הייתה בת 18, והנתבע בן 26.
לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כבר בתחילת הקשר הזוגי ביניהם, נהג הנתבע לבצע בתובעת מעשי אינוס בניגוד לרצונה, ובכך להבטיח כי היא תיאלץ להינשא לו, שכן על פי הדעה שרווחה אז בעדה, זוג שביצע אקט מיני מחויב להינשא לאלתר.
על פי הנטען, כשנה לאחר נישואיהם נולד לבני הזוג בנם הבכור, וכמה שנים לאחר מכן, לאחר שעברו להתגורר בחו"ל, נולדה בתם.
כתב התביעה מפרט, כאמור, מעשי אלימות קשים ביותר מצידו של הנתבע כלפי התובעת. כך למשל, נטען, כי כיומיים בלבד לאחר הולדת הבן הבכור, כשהנתבע נהג באלימות מילולית קשה כלפי התובעת, היא ניסתה לשים קץ לחייה על ידי נטילת כמות מסוכנת של תרופות, ובבית החולים הצילו את חייה.
במקרה אחר, כך על פי הנטען, כשבני הזוג התגוררו בחו"ל, אחותו של הנתבע סילקה את התובעת מהבית, יחד עם בנה התינוק, בן ארבעה חודשים בלבד, כשהיא לבושה בבגדי לילה. התובעת ובנה הפעוט נאלצו להמתין שעות ארוכות מחוץ לבית, בקור של מינוס 28 מעלות, עד שחבר משפחה בא להצילם.
לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, לאחר תקופה ארוכה של אלימות פיזית, נפשית וכלכלית, שהגיעה לשיאה כאשר הנתבע סטר לתובעת בחוזקה לעיני ילדיה, עד כדי עילפון, החליטה התובעת לעזוב את הבית בחו"ל ולשוב לישראל עם שני ילדיה.
על פי הנטען, כשהתובעת הגיעה לישראל, היא מיד פתחה בהליכים נגד הנתבע, ועקב כך, הוא מצידו, ביצע הברחה של נכסים, בהם בית המגורים של בני הזוג, מכוניותיהם ובית המגורים של הוריו שהיה רשום על שמו במחצית.
עוד נטען, כי כאשר הנתבע החליט לעשות עלייה לארץ, התובעת, חרף כל מסכת ייסוריה, ניסתה לשקם את יחסיהם, בתקווה שעם מעברו של הנתבע לישראל, הוא ישנה את התנהגותו. מהר מאוד היא התבדתה, שכן הנתבע חזר לסורו והמשיך לנהוג בה באלימות.
לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כשהגיעו מים עד נפש, ומשהתובע לא חדל ממעשיו, ואף ביצע בתובעת מעשי אינוס, החליטה התובעת לסיים באופן סופי את פרק הנישואים בחייה, והגישה בקשה ליישוב סכסוך נגד הנתבע. אלא שלאחר הגשת הבקשה, הנתבע, כך נטען, הגביר את אלימותו כלפי התובעת, עד שהיא נאלצה לפתוח בהליך למתן צו הגנה נגדו.
עוד נטען, כי במסגרת ההליך למתן צו הגנה, קיבל בית המשפט את הצעת הבעל לשלוח את בני הזוג לבדיקת פוליגרף. אלא שבעוד הבעל חזר בו מהצעתו שלו ולא ביצע את בדיקת הפוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה, שבה היא נשאלה שתי השאלות: "האם לפני כחודש וחצי בעלך קיים איתך יחסי מין בניגוד להסכמתך" ו"האם בחודשים האחרונים בעלך נוהג כלפייך באלימות מילולית". האישה השיבה בחיוב לשתי השאלות, ונמצאה דוברת אמת.
בתביעה טענו עורכי הדין דוידי ועזריה, כי בשל התנהגותו האלימה של הנתבע, הפיזית והמינית, התובעת סובלת מטראומות, מפחד יומיומי, מקשיי שינה לרבות סיוטים חוזרים ונשנים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. לדבריהם, בשל מצבה הנפשי הקשה, היא מטופלת על ידי כל גורמי המקצוע והמרכז לאלימות במשפחה.
בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי לאחר שבחן את כתבי הטענות ושמע את טיעוני הצדדים ובאי כוחם, על הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 150 אלף שקלים, וכמו כן עליו לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.
בהליך נוסף שהתקיים, במקביל, בבית הדין הרבני בתביעת הכתובה, שהגישו עורכי הדין דוידי ועזריה בשמה של האישה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הנתבע ישלם לתובעת גם את דמי כתובתה.
עורכי הדין דוידי ועזריה מסרו בתגובה לפסק הדין: "הנתבע טען כי לא ביצע בתובעת כל מעשה אינוס מעולם, ולחיזוק טענתו אף ציין את העובדה, כי התלונה שהוגשה על ידי התובעת נגדו למשטרה בעניין זה – נגנזה. מנגד, בדיקת הפוליגרף וראיות מוצקות נוספות שהצגנו לבית המשפט, תמכו חד משמעית בגרסת התובעת בדבר מעשי האינוס, ובסופו של יום, הצלחנו להוכיח את הנזק הקשה שנגרם לה עקב מעשיו של הבעל, ולפיכך הוא חויב בתשלום סכום נכבד של פיצויים, דמי כתובה וכן הוצאות משפט".
