אחד התפקידים המשמעותיים ביותר של הורים בימים אלה הוא שמירה על הילדים שלנו, על הביטחון ועל החוסן הנפשי-הרגשי שלם. הייתם דגים, קלינאי תקשורת במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, מנדב 10 טיפים להתמודדות עם הילדים בעת מלחמה
בספרו "האני והסתם" (פרויד, תשכ"ח, 1923) כתב פרויד כי האני הוא בראש ובראשונה אני-גוף, והצביע על תהליכים גופניים כמקור של האנרגיה הנפשית (הפסיכית); בו בזמן טען שהתהליכים הגופניים עצמם נתונים להשפעתם של התהליכים הנפשיים ונשלטים על ידם.
כהורים יש לנו תפקידים רבים בימים קשים אלו. אחד התפקידים המשמעותיים ביותר הוא השמירה על הילדים שלנו, על הביטחון שלהם ובטח על החוסן הנפשי-הרגשי אצלם. אחת הבעיות שיכולות להשפיע על הילד שלנו קשורה לחרדה-פחד-קושי בעת מלחמה, שתשפיע על הנפש והגוף. כיום, הוכח מעבר לכל ספק שמתח וחרדה משפיעים על כל מערכות הגוף, כולל מערכת העצבים, הנשימה, הלב וכלי הדם, המערכת האנדוקרינית, העיכול, השלד והשרירים ובוודאי שעל מערכת הדיבור.
טיפים להורים להתמודדות מול הילדים בעת מלחמה
• הקשבה: הקשיבו יותר לילדכם: נסו להעניק לו יותר תשומת לב כשהוא מפנה אליכם את דבריו. אל תפריעו לו בזמן שהוא מדבר. הקשיבו לו יותר.
• לא להעמיס מידע מיותר: צמצמו את מספר השאלות המופנות לילד. במקום לשאול שאלות רבות, שעלולות להעמיס על הילד ולהגביר את המתח שלו, תנו הערה על דבריו או תשובותיו והמתינו.
• רוגע והפחתת לחץ: האטו את מהירות הדיבור בעת שיחה עם הילד. דברו אליו בקצב איטי ועצרו יותר מפעם אחת במהלך השיחה. המתינו מעט עד שהילד יסיים לדבר, אל תענו לו ישירות. נסו לדבר איתו בסביבה רגועה ובטון נמוך. סביבה רגועה היא סביבה בטוחה לילד וזה מה שהוא צריך כדי להרגיש בטוח ומוגן.
• משפחה: הקצו לילדכם זמן יומי לבילוי משותף. שחקו יחד או עסקו בפעילות ספציפית. תנו לילדכם לבחור את הפעילות או את המשחק שהוא מעדיף. תוך כדי תרגול פעילות זו, יש צורך לדבר עם הילד בקצב איטי, להפסיק לדבר הרבה ולתת לו יותר הזדמנות להביע את עצמו.
• סבלנות: אנו ההורים צריכים לנסות ולהיות סבלניים יותר. להיות סבלניים לבכי, לשאלות וגם למריבות בין הילדים. כאשר אנו סבלנים כלפיהם, אנו עוזרים להם להיות סבלנים ורגועים בעצמם. הרוגע שלנו, מרגיע אותם. הלחץ וחוסר הסבלנות שלנו מגבירים את המתח שלהם. כך שגם אם הילד מרבה בשאלות, או הילדה מציקה בלי הרף, כדאי לנשום עמוק.
• משחק: משחקים בבית, משחקים בממ"ד משחקי קופסה כיפיים, כך שהילדים יוכלו להביע את הרגשות שלהם תוך כדי משחק. במהלך משחק רגשי הילד יכול לבטא מגוון רגשות, גם תוקפניים, חרדות או קשיים פנימיים, ובכך לשמור על איזון רגשי.
• סיפור: ביטוי רגשות אצל ילדים דרך סיפור עוזר להם להתחבר עם רגשותיהם, להתמודד עם קשיים ומצוקות. הוא מפתח בילד הבנה לרגשות הזולת וממילא משפר את התקשורת הבינאישית אצלו. קראו סיפורים לילדים שלכם. הקריאה תהיה משותפת ופעילה (גם אם הילד אינו קורא עדיין). כדאי לבחור ספרי תמונות ולשוחח עם הילדים על מה שקורה בתמונות.
• פינתי הקסומה: פינת רוגע לילדים. חשוב לתווך לילד את הפעילות של הקמת פינת רוגע. כשילד חש בהלה, תסכול או דאגה, נוכל לעזור לו להתכנס בפינה משלו ולעסוק בפעילות שמרגיעה אותו (משחק קופסא, סיפור).
• פעילות גופנית משפיעה על הגוף והנפש: הקפיד על פעילות גופנית אירובית (הליכה, ריצה, אופניים, שחייה) קבועה עם הילדים בימים אלה. מדענים הוכיחו את יעילותה להפחתת רמות המתח במקביל לשיפור וייצוב מצב הרוח ושיפור השינה. אפילו חמש דקות של פעילות אירובית יכולה להשקיט תופעות של סטרס שעולה בעקבות מצב ספציפי, נקודתי.
• אנשי מקצוע: אם נתקלתם בקושי עם הילדים שלכם בימים מאתגרים אלו, אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע שיכולים לסייע לכם (פסיכולוג קליני מטפל/ת רגשי, קלינאי/ת תקשורת).
הכותב: הייתם דגים, קלינאי תקשורת מוסמך במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות
