המשבר הביטחוני והכלכלי שחווה המשק הישראלי בשנתיים האחרונות מותיר את חותמו על תחום ההתחדשות העירונית. בעלי דירות מתקשים לחתום על הסכמים, לוחות הזמנים מתארכים והאמון במערכות שלטוניות נשחק. כך עולה מפרק חדש של הפודקאסט "הוועדה המקומית" של אתר ice, שם התארח אילן גלזר, עורך דין המייצג אלפי בעלי דירות בפרויקטי פינוי-בינוי ותמא 38 ברחבי הארץ.
גלזר, שמשרדו נמנה עם השמות הבכירים בתחום ומלווה פרויקטים שכבר הושלמו ואוכלסו, הציג בפני המארחת מרב מילר תמונת מצב מדאיגה. "הדבר שהכי מאפיין את התקופה הזאת, זה אובדן האמון. אנשים כבר לא יודעים במה ובמי להאמין, ומתקשים לקבל החלטות", אמר. לדבריו, התופעה באה לידי ביטוי בכמה צירים מרכזיים: "ראשית, יש קושי מצד בעלי הדירות להתחייב ולחתום על הסכמים. שנית, יש שחיקה של אמון במערכות – לא רק במערכות השלטוניות ובמערכות העירונית, אלא גם בשחקני ההתחדשות העירונית".
עורך הדין הסביר כי כשמסביב צצים פרסומים על פרויקטים בעייתיים, הדבר מייצר לחץ נוסף אצל בעלי דירות שעדיין לא החליטו להצטרף לפרויקטים. החזרת האמון, לטענתו, תלויה בבעלי מקצוע בעלי ותק וניסיון בתחום. הצלחה של פרויקט התחדשות עירונית לא טמונה רק בהסכם משפטי טוב, אלא בראש ובראשונה בבניית אמון – זה תהליך שלוקח זמן, וחייב להתבצע ברגישות ובסבלנות", הדגיש.
המשרד של גלזר פיתח גישה שמשלבת ליווי צמוד מול נציגות דיירים ומול בעלי דירות בודדים. "יש בעלי דירות שאנחנו מגיעים אליהם ממש לסלון – להיות איתם ולתת להם את התחושה שהם לא לבד. התפקיד שלנו הוא להעניק להם ביטחון, לשמוע על הפחדים והחששות ולספק מענה", תיאר. לדבריו, עורכי דין המלווים פרויקטים כאלה אינם מתעסקים רק בעניינים משפטיים: "הם גם סוג של פסיכולוגים, מגשרים – זה חלק חשוב מאוד מהעבודה שלנו".
המשרד מעסיק עורכי דין דוברי שפות כגון אמהרית ורוסית, כדי להנגיש לבעלי דירות שאינם דוברים עברית את התהליך בשפת האם שלהם. גלזר הדגיש נקודה חשובה: "בפרויקטים של התחדשות עירונית בעלי הדירות לא צריכים להוציא כסף מהכיס שלהם".
אחד האתגרים המרכזיים שעולים בשיחות עם בעלי דירות נוגע לתמורות שהם צפויים לקבל עם סיום הפרויקט. גלזר הזהיר מפני השוואות בין פרויקטים שונים: "אנחנו רואים בעלי דירות שכל הזמן מעסקים בהשוואות, הם נשענים על מה שסיפרו להם לגבי פרויקטים אחרים – ולא מבינים שיש שונות בין פרויקט ופרויקט". לדבריו, השוני יכול לנבוע ממדיניות שונה של רשויות מקומיות, חלקן מצמצמות היום את התמורות, ממיקום שונה של הפרויקטים, או משינויים שהתרחשו בתחום לאורך הזמן.
המשרד מקפיד, לדבריו, על מנגנון של שוויון ושקיפות, כך שכל אחד מבעלי הדירות יידע בדיוק מה מקבל גם השכן שלו. "בנוסף, אנחנו מייצרים בהסכמים המשפטיים סעיפים שנוגעים למנגנון הרווחיות – כלומר עם היזם מרוויח מעבר לרף מסוים, הוא מתחלק ברווח עם בעלי הדירות", הוסיף.
במהלך הראיון חשף גלזר מקרה מעניין שממחיש את המורכבות בשטח. בעל דירה אחד הגיע לבחור את הדירה החדשה שלו, בחן את התוכניות וקם בכעס לאחר שגילה שאין חלון בשירותים. "הסברנו לו שבמגדלים בדרך כלל אין חלונות בשירותים, אבל יש מה שנקרא 'אוורור מאולץ', שהוא אפילו טוב יותר מחלון – אלא שאותו בעל דירה הכריז שאם אין חלון בשירותים הוא בחוץ, שהוא יוצא מהפרויקט", סיפר גלזר. הפתרון נמצא בסופו של דבר: הצוות הביא את המפקח וביחד עם נציג היזם מצאו דרך להזיז את השירותים למיקום אחר בדירה ולהוסיף להם חלון.
