דברים שכדאי לדעת על הליך גילוי מרצון ברשות המיסים

תוכן שיווקי

הליך גילוי מרצון נולד מתוך כמה נסיבות, ובעיקר מהקשחת מדיניות ניהול החשבונות של הבנקים בישראל ובעולם, ומההסכמים לחילופי מידע שישראל חתמה עם מדינות אחרות. נסיבות אלה טרפדו אפשרויות של אנשים להמשיך ולהחזיק בהון או בנכסים לא מדווחים, והעלו מאוד את רף ההסתכנות שלהם.

הליך גילוי מרצון זכה להצלחה רבה, כפי שתראו בהמשך, והביא להחלטת רשות המסים להאריך את האפשרות להגשת בקשות להליך גילוי מרצון, עד 31 בדצמבר 2016. החלטה זו התקבלה בעקבות 3 גורמים: 

• החוק לאיסור הלבנת הון, שקבע כי עבירות מס חמורות ייחשבו לעבירות פליליות קשות, 
• התגובה הציבורית המוצלחת להליך הגילוי מרצון, 
• והדיונים שהתנהלו בין רשות המסים למשרד המשפטים.

איך עובד הליך גילוי מרצון?

הגשת בקשה להליך גילוי מרצון, שעומדת בתנאים המפורטים בהמשך, תוכל להעניק למבקשים חסינות מכתב אישום בגין עבירות הקשורות להלבנת הון. 

חסינות זו מוקנית במקרים שבהם פעילות פלילית הכרוכה בעבירה, נעשית בתחום עבירות המס וחל עליה ההליך הרגיל של גילוי מרצון.

הליך רגיל זה הורחב היום והוא כולל שתי הוראות ביניים נוספות, שמטרתן לפשט את הגשת הבקשות לגילוי מרצון:

1. מסלול אנונימי – במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשון בקשות שלא מציינות את פרטי הנישום כדי לבחון את חבות המס הנגזרת מהבקשה. לאחר בירור חבות המס הצפויה, יידרש המבקש לציין את שם הנישום ופרטיו המלאים.
2. מסלול מקוצר – אם סך כל ההון הרשום בבקשה לא עולה על שני מיליון שקלים, וההכנסה החייבת במס מהון זה לא עולה על 0.5 מיליון שקלים – ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון במסלול המקוצר, הכוללת את תיקון המס הרלוונטי. 

עם תשלום המס בזמן, יקבל המבקש הודעה לפיה לא תיערך חקירה פלילית בנוגע למידע שהתקבל. בכל מקרה, ובכול מסלול שבו תבחרו, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו המקצועיים של עורך דין מיסים, מומחה בנושא.

קצת נתונים

מאז שפורסם נוהל גילוי מרצון בספטמבר 2014 הוגשו 5,131 בקשות לגילוי מרצון, מתוכן:

• 984 השתמשו במסלול הרגיל
• 3.059 השתמשו במסלול האנונימי
• 1,088 השתמשו במסלול המקוצר

בנוסף, נחשף הון בשווי של 17.5 מיליארד שקלים, שנכלל במערכות הדיווח של רשות המסים.

כדי להבין את גודל ההצלחה, נציין שבדרך כלל מוגשות כ-200 בקשות לגילוי מרצון בשנה.

עמידה בתנאי ההליך

נוהל גילוי מרצון קובע שהנישום יכול לחשוף את נכסיו ולהצהיר על הכנסה לא מדווחת, ולשלם את המס הנגזר מנכסים ומהכנסות אלה, ובלבד שהוא עומד בתנאים שהוגדרו בהליך זה. לדוגמה:

• דרישה שהבקשה לגילוי מרצון תוגש בכנות ובתום לב
• דרישה שבעת הגשת הבקשה לא מתקיים בירור או חקירה ברשות המסים הנוגעת למבקש.
• דרישה שהמבקש ישלם מסים לפי חוק, כפי שהבטיח בהליך הגילוי מרצון.

רשות המסים, באישור הפרקליטות, מתחייבת להימנע מפתיחת הליכים פליליים נגד נישומים שעומדים בתנאי ההליך ומשלמים את מלוא סכום המס שנגזר עליהם בהליך הגילוי מרצון.