נתונים מטלטלים שפורסמו הבוקר חושפים פער מדאיג בין גופם של הישראלים לנפשם: בעוד רוב הציבור מדווח על הרגשה פיזית טובה, כל אדם שלישי במדינה מרגיש שהוא זקוק לעזרה מאיש מקצוע בתחום הנפשי. הנתון חריף במיוחד בקרב משרתי צבא, שם כמעט ארבעה מכל עשרה מדווחים על מצוקה.
מכבי שירותי בריאות חשפה יוזמה ראשונה מסוגה בארץ הנושאת את השם "מדד הבריאות של ישראל 2025". המיזם החדש מציג תמונת מצב מקיפה של בריאות האומה לאחר שנתיים של לחימה והשבת החטופים החיים. הנתונים שרוכזו מבוססים על סקר עמדות בקרב 1,100 אזרחים בגילאי 20-75 מכל קופות החולים, לצד מידע קליני ממאגרי הקופה הכוללים כ-2.7 מיליון מבוטחים.
המדד מחולק לשלושה פרקים מרכזיים: סקר בריאות מקיף שבחן תפיסות, תחושות והרגלים בריאותיים של הציבור הישראלי; נתוני רפואה ותחלואה המבוססים על מידע אובייקטיבי ממאגרי הקופה; ונתוני צרכנות ודיגיטל העוסקים בשימוש בשירותי בריאות, אפליקציות ומקורות מידע רפואיים. השילוב בין הנתונים הסובייקטיביים לאובייקטיביים מאפשר בחינה רוחבית של מצב הבריאות הפיזית והנפשית של האומה.
הבשורה החיובית מגיעה דווקא מהתחום הפיזי: 62% מהנסקרים העידו על בריאות טובה מאוד או מצוינת – נתון גבוה מהמדידות שנערכו לפני אירועי השביעי באוקטובר. רק 9% דירגו את מצבם כגרוע או בינוני, שיעור נמוך משמעותית מהשיא שנמדד סמוך לפרוץ המלחמה אל מול אוכלוסיית המדגם שנבדקה. גם ההקפדה על חיים בריאים רשמה עלייה של כ-17% בהשוואה למדגם שנבדק בנובמבר 2023, כאשר 47% מהציבור מצהירים על הקפדה במידה רבה או רבה מאוד על אורח חיים בריא.
אולם מתחת לפני השטח מסתתר משבר נפשי מעמיק שהגיע לשיא חסר תקדים. כל ישראלי שלישי (32%) חש צורך בתמיכה נפשית מקצועית – הנתון הגבוה ביותר מאז החל המעקב אחר הפרמטר הזה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". כ-17% מהציבור מתארים את מצבם הנפשי כבינוני או גרוע, לעומת 13% בלבד בתקופה שקדמה למלחמה (בהשוואה לאותה האוכלוסייה שנבדקה ביוני 2023). הפער הזה, של ארבעה אחוזים, מייצג מאות אלפי אזרחים שמצבם הנפשי הידרדר בשנתיים האחרונות.
המספרים חמורים במיוחד בקרב משרתי צה"ל בסדיר ובקבע שהשיבו לסקר: 39% מהם דיווחו על צורך בסיוע נפשי, 26% מעלים חשש לדיכאון ו-48% – כמעט מחצית – סובלים מנדודי שינה. תמונה עגומה זו משקפת את המחיר הכבד שגובה השירות הצבאי הממושך בתקופת הלחימה. הנתונים מעידים כי כמעט ארבעה מכל עשרה לוחמים ומשרתים חשים שהם זקוקים לעזרה מקצועית – שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי.
המדד חושף גם הרגלי חיים בעייתיים המהווים פצצת זמן בריאותית. הישראלי הממוצע מבלה 8.2 שעות ביום בישיבה, ואחד מכל חמישה מגיע לישיבה של למעלה מ-11 שעות יומיות. כשליש מהאזרחים אינם מבצעים כלל פעילות גופנית אירובית, מול 40% שכן מתאמנים באופן סדיר. היושבנות הקיצונית הזו, בשילוב עם חוסר פעילות, מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות כרוניות.
בתחום השינה נחשפה בעיה נרחבת: 38% מהציבור מעידים כי אינם ישנים מספיק בלילות. מדובר ביותר משליש מהאוכלוסייה הסובלת מחסך שינה כרוני, תופעה הקשורה לבעיות בריאותיות רבות ולפגיעה בתפקוד היומיומי.
בתחום העישון נרשמה החמרה מדאיגה: אחד מכל שלושה מעשנים דיווח כי הגביר את צריכת הסיגריות בהשוואה לשנה קודמת. רק 17% מהמעשנים העידו כי הם מעשנים פחות בשנה האחרונה. המשמעות היא שכ-30% מאוכלוסיית המעשנים בישראל מעשנים היום יותר מאשר לפני שנה – מגמה הפוכה למגמה העולמית של צמצום העישון. הנתון הזה מצטרף לתמונה הכוללת של ציבור המתמודד עם לחץ באמצעות התנהגויות מזיקות לבריאות.
בצד החיובי, פעילות הכושר דרך שירותי הקופה רושמת שיאים מרשימים: כ-2.5 מיליון אימוני ספורט הוזמנו באפליקציית UPAPP של מכבי במהלך 2025. הפעילות הפופולרית ביותר היא פילאטיס, שמהווה למעלה מ-40% מסך האימונים המוזמנים. אחריה חדר כושר עם 27%, יוגה עם 9%, אימוני איזון ויציבה ואימוני כוח עם 5% כל אחד. הימים העמוסים ביותר בהזמנות הם ראשון ורביעי, והיום בו מוזמנות הכי מעט פעילויות הוא שבת. השעות המועדפות על המתאמנים הן בין 8:00-11:00 בבוקר ובין 18:00-21:00 בערב. החודש המבוקש ביותר לאימונים הוא יולי, ואחריו אוגוסט – ככל הנראה בשל חופשות הקיץ וזמן הפנוי המוגבר.
בתחום הרפואה האובייקטיבית עולות מגמות מעורבות המשקפות את מצב האומה. תחלואת החורף זינקה ב-7% בעונת 2024-2025 בהשוואה לעונה של שנה לפני כן (2023-2024). העלייה בתחלואה מעמיסה על מערכת הבריאות ומדגישה את החשיבות של רפואה מונעת וחיסונים.
מספר הלידות רשם ירידה של 4% בשנה החולפת לעומת שנת 2024. הירידה בילודה משקפת ככל הנראה את חוסר הוודאות והלחץ שאפיינו את התקופה, והיא עשויה להשפיע על הדמוגרפיה הישראלית בשנים הבאות.
האבחנה הרפואית השכיחה ביותר בשנת 2025, הן בקרב רופאי המשפחה והן בקרב רופאי הילדים, היא זיהום בדרכי הנשימה העליונות. בקרב רופאי המשפחה, האבחנות הנפוצות הבאות הן כאב בטן, שיעול וכאב גב תחתון. בקרב רופאי הילדים מדובר בדלקת גרון, כאב בטן וחום. הנתונים הללו משקפים את נטל התחלואה היומיומי על מערכת הבריאות.
בתחום הרפואה המונעת נרשמה יציבות בביצוע בדיקות סקר לסרטן השד, לצד עלייה מתמשכת בביצוע בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם – מגמה שמצביעה על עליית המודעות בתחום זה. המשך ההקפדה על בדיקות מונעות גם בתקופת משבר מעיד על מודעות ציבורית גבוהה לחשיבות האיתור המוקדם.
בתחום הטיפול בהשמנה מתרחשת מהפכה שקטה. לפי מאגר הנתונים של מכבי, בשנת 2025 נרכשו מאות אלפי אריזות של זריקות לטיפול בהשמנה – ויגובי ומאונג'רו – על ידי למעלה ממאה אלף חברות וחברי הקופה. התרופות החדשניות הללו, המבוססות על מנגנון של הורמוני שובע, משנות את פני הטיפול בהשמנה בישראל ובעולם. במקביל לעלייה בשימוש בזריקות, חלה ירידה של 17% בביצוע ניתוחים בריאטריים בהשוואה לשנת 2024 – מה שמעיד על הסטת חלק מהמטופלים מטיפול פולשני לטיפול תרופתי.
המדד חושף מהפכה בהרגלי החיפוש אחר מידע רפואי בקרב הציבור הישראלי. 57% מהציבור מעידים שפונים לחיפוש מידע רפואי באינטרנט – המקור הנפוץ ביותר. אחריו 50% שפונים לרופאים ולצוותים רפואיים, 44% פונים לאתרים של קופות החולים ובתי החולים, ו-32% – כלומר שליש מהציבור – מדווחים כי הם פונים לכלי בינה מלאכותית כדוגמת ChatGPT לצורך חיפוש מידע רפואי.
למרות השימוש הנרחב בבינה מלאכותית לצרכים רפואיים, הציבור הישראלי נותר חשדן וזהיר. רק 21% מעידים שסומכים במידה רבה על המלצות מבוססות AI בנושאים רפואיים, בעוד שליש מהנשאלים כלל אינם נותנים אמון בכלי זה. הפער בין השימוש לאמון משקף את החששות הציבוריים מדיוק המידע ורגישות הנושאים הרפואיים. נתונים אלו מציבים אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות בהנגשת מידע אמין ומדויק לציבור.
ממצא מדאיג נוסף עולה בתחום החיסונים, במיוחד לקראת עונת החורף. 40% מהנשאלים בסקר העידו כי לא התחסנו לשפעת מעולם, ורק 4% מהם שוקלים להתחסן השנה. הסיבה המרכזית לאי ההתחסנות היא תפיסה שאינם רואים סיכון בשפעת. הפער בין המלצות המערכת הרפואית לעמדות הציבור בולט במיוחד על רקע עונות חורף מורכבות ושיעורי תחלואה גבוהים. יש לציין כי המידע נאסף בחודש נובמבר, לפני שיא השפעת שנרשם בדצמבר.
המדד חושף גם את עומק המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות: כ-84% מהשירותים והפניות של חברות וחברי מכבי מבוצעים בערוצים דיגיטליים. גם בקרב החברים בגיל השלישי ניתן לראות אימוץ משמעותי של הטכנולוגיה: 65% מהפניות שלהם מבוצעות באפיקים דיגיטליים לעומת 35% שמבוצעות במוקדי השירות הטלפוניים. כ-40% מהפעילויות בפלטפורמות הדיגיטליות מבוצעות בין השעות 8:00-13:00, כאשר שעת השיא הינה 12:00 בצהריים.
עשרות מיליוני כניסות מבוצעות מדי שנה לאתר מכבי, בו אזרחים צורכים מידע בתחומים מגוונים. מניתוח החיפושים לשנת 2025 עולה כי הנושא הפופולרי ביותר הוא היריון ולידה, המהווה שליש מכלל החיפושים באתר. אחריו התפתחות הילד עם 15% מהחיפושים, בריאות הנפש עם 12%, הגיל השלישי עם 10%, ותזונה נכונה עם 5%. הנתונים הללו משקפים את הנושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי בתחום הבריאות.
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות סיגל דדון לוי הסבירה את המניע והחשיבות של היוזמה החדשה: "מדד הבריאות של ישראל שאנו מפרסמים לראשונה מאפשר בחינה מקיפה של מצב הבריאות של אזרחי ישראל על בסיס נתונים אובייקטיביים עדכניים לצד תפיסות הציבור עצמו. בתקופה של שינויים וחוסר ודאות, יש חשיבות ליכולת לראות את המגמות הרחבות ולהבין את הצרכים שעולים מהשטח. המדד נועד לשמש כלי עבודה לכלל העוסקים במערכת הבריאות, ואני קוראת למקבלי ההחלטות בישראל לעשות בו שימוש על מנת לגבש מדיניות מדויקת יותר ולתת מענה אמיתי לאתגרי הבריאות שעל הפרק".
המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות ד"ר ערן רוטמן התייחס להשלכות הרחבות של הממצאים: "נתוני המדד מציגים תמונה מורכבת של הציבור הישראלי לאחר תקופה ארוכה של לחץ ומשבר: לצד שיפור מסוים בתחושת הבריאות, בולטת מצוקה נפשית מתמשכת המתבטאת בצורך גובר בסיוע, בעיות בשינה ואף עלייה בעישון. בריאות הנפש היא לא סוגייה נקודתית, אלא תחום המשפיע באופן ישיר על יכולת ההשתלבות בעבודה, על מערכת הלחינוך, על השירות הצבאי והאזרחי ועל התפקוד של החברה והמשק בישראל. כאשר חלקים נרחבים מהציבור מתקשים להתמודד לאורך זמן, ההשפעה היא מערכתית ולא פרסונאלית".
ד"ר רוטמן הוסיף: "הממצאים האלה מעידים שההתמודדות טרם הסתיימה ומדגישים את הצורך בהרחבת מענים נפשיים, השקעת משאבים ובהקשבה לסימני העומס המופיעים בשטח. לצד זאת המדד מצביע גם על פערים בין המלצות רפואיות לבין התנהגות בפועל של הציבור, ועל גורמי סיכון כמו 'יושבנות', העדר פעילות גופנית ונדודי שינה, המחייבים התייחסות מערכתית רחבה. הנתונים מספקים בסיס להבנת האתגרים שמערכת הבריאות תידרש להתמודד איתם בשנים הקרובות".
סמנכ"לית התקשורת וקשרי הממשל במכבי שיר כהן הוסיפה על הרקע להשקת המדד: "השנתיים האחרונות, שהתאפיינו באתגרים מתמשכים ובשינויים בשגרת החיים, חידדו את הצורך לבחון לעומק את מצב בריאות הציבור בישראל לא רק דרך הנתונים הרפואיים, אלא גם דרך האופן שבו הציבור תופס את בריאותו, במטרה להתאים את המענה לצורכי הציבור ברמה האישית והלאומית כאחד. בעידן של ריבוי מידע, יש חשיבות לתרגם נתונים מורכבים לשיח ציבורי בהיר, אחראי ומבוסס עובדות, שיסייע למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. מדד הבריאות של ישראל 2025, המושק לראשונה ע"י מכבי, מניח תשתית מידע אסטרטגית ואמינה שתסייע בגיבוש מדיניות מותאמת למציאות המשתנה. יוזמה זו נועדה לשמש כלי עבודה עבור מקבלי החלטות, אנשי מקצוע וגורמי מדיניות בריאות לאומית, לצד העלאת המודעות הציבורית לחשיבות הרפואה המונעת ואימוץ אורח חיים בריא וחזרה לשגרה לקראת 2026".
הסקר שעליו מתבססים הנתונים הסובייקטיביים במדד נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 1,100 ישראלים בגילאי 20-75, חברי כלל קופות החולים בישראל. הנתונים האובייקטיביים בנושאי תחלואה, רפואה, צרכנות ודיגיטל נאספו ממאגרי המידע של מכבי בחודש נובמבר 2025. הנתונים כוללים רישומים שוטפים על כ-2.7 מיליון חברות וחברי הקופה, אשר נותחו באופן אנונימי ומבוססים על מידע אובייקטיבי שאינו תלוי בדיווח עצמי של המבוטחים.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!