המקרה המושלם של ידידות אמת שידעתי בחיי הייתה ברית לבבית בין איש אחד מקאנדיקוט לבין קוף. הקוף טיפס על דקלים בבאראנקוביליה והשליך אגוזי קוקוס לאיש. האיש ניסר אותם לשניים ועשה מצקות שאותן מכר, כל אחת במחיר שהספיק לו בדיוק כדי לקנות רום. הקוף שתה את החלב של האגוזים והואיל וכל אחד שמח בעיסקה, חיו כמו שני אחים.
תוכן שיווקי
בעניין עזרה הדדית בטבע, הצנוניות מקבלות את המקום הראשון. לשתול צנוניות בין כל שורה ושורה. המזיקים הטורפים הכי אוהבים את טעם העלים בצנוניות המרות ולא מגלים שום ענין בשאר צמחי הגינה שיכולים לגדול בשקט ובשלווה. יש גם ידידות אמיצה, סיפור אהבה, בין תירס לשעועית ירוקה, לברוקולי. הברוקולי סגול נפלא. הוא גדל במרץ ובעוצמה, מוציא ראש עמוס וענק, בגאווה שאין כמותה, ואז לאחר שאתה קוטף את עליו, כבר לאחר יום, הוא מוציא אין ספור ראשים חדשים, וכך הלאה. יש לנו ברוקולי לעולמי עולמים, אך אל תטעו, הכרובית היא חד פעמית, יכולה לגדול כמו כלום למשקל של 12 קילוגרם לכן גם היא תרומה נכבדת לאורך ימים. כובע הנזיר חביב עלי במיוחד, יפה תואר, גדל בכל מקום. פריחתו כתומה זרחנית, טובה למאכל, סלט ססגוני ולא שיגרתי. לעזרה הדדית הכרובית ענקית, גם היא אין סופית ומאוד מאוד חברותית, משכיחה בדידות וחיוך שלה שווה מרגליות.
ישבתי בשיעור היומי של בני ברוך ועברנו שוב על כללי הסדנא: כולם שווים וחשובים, הקשבה ותשומת לב נדרשים, רק מוסיפים, מדברים בקצרה ומהלב. אז ישבנו במעגל וניסינו ליישם. כלל ראשון – כולם שווים וחשובים (איך יתכן ומה הצביעות הזאת ויפות הנפש. אפילו לוגית זה לא מסתדר). כלל שני – הקשבה ותשומת לב – איך אפשר? הרי מה שאני רוצה להגיד בוער לי כבר על הלשון, נו, שיגמרו כבר לקשקש, ברור שאני לא יכולה באמת להקשיב כי אני פה חשובה מאוד ורק מה שאני רוצה להגיד חשוב מאוד (אני מתחילה להזיע ולהרגיש ממש רע, מה זה הסיפור ההזוי הזה שנקרא כללי סדנא). כלל שלישי – רק מוסיפים, אני חושבת שכולם מדברים שטויות, חייבת להגיד להם שאני ממש לא מסכימה עם דבריהם. כלל רביעי – מדברים בקצרה ומהלב – אני כבר רותחת מבפנים, אולי הגיע הזמן לעוף משם! ובכן, זה נשמע מאוד מוכר וגם מאוד חביב (הרגל נעשה טבע שני).
למחרת הגיעו חברים שלא היו יום קודם. נדהמו ושאלו מה נשתנה? ואז גיליתי להם את סוד כללי הסדנא. למעלה מ-10 שנים אנחנו מתמידים ועורכים סדנאות חדשות לבקרים. זה הפך לגולת הכותרת של חיי, להקשיב ולשמוע כל אחד מדבר ופיו מפיק מרגליות, הנשמה פורחת לה מהתרגשות, משנה את כל תפיסת המציאות לעזרה הדדית ואהבה חלוטה. כשבסוף שואלים אם יש עוד מישהו שרוצה להוסיף אני מתפללת "אלי אלי שלא יגמר לעולם", תפילה עבור רבים, אמיתית, כנה ואוהבת כמו שלימדו אותי. לקח שנים והיום מוסרת אותה לאנושות כולה. מאמינה שהוירוס הזה הוא כמו מתנה שבאה ללמד אותנו שעולם חדש עומד בפתח, אם רק נצליח לקיים את כללי הסדנא.
