שעות ארוכות של דיונים סוערים, האשמות הדדיות בין קואליציה לאופוזיציה, וטענות על הסתרת נתונים מהציבור. כך התנהלה ישיבת מועצת העיר שהתקיימה ביום שני האחרון, שבסופה אושר התקציב העירוני לשנה הקרובה. אולם ניתוח מעמיק של ספר התקציב חושף תמונה מורכבת בהרבה מזו שהוצגה על ידי הנהלת העיר.
המועצה העירונית אישרה ברוב של 19 חברים מול תשעה מתנגדים את המסגרת התקציבית לשנת 2026. התקציב הרגיל מסתכם בכ-4.2 מיליארד שקלים, הכולל גם את תקציבו של בית החולים בני ציון בסך 736 מיליון שקלים. ללא בית החולים, עומד התקציב העירוני על כ-3.4 מיליארד שקלים. במקביל, תקציב הפיתוח שאמור לממן פרויקטים תשתיתיים ובנייה עומד על 782 מיליון שקלים.
הפער בין התדמית למציאות
בעוד הנהלת העירייה הציגה את התקציב כמבטא השקעה נרחבת בתושבים ובשירותים העירוניים, בחינה מדוקדקת של הסעיפים מגלה תמונה שונה. העלייה המוצהרת בתקציבי האגפים השונים נובעת ברובה מעליית הוצאות השכר, ולא מתוספת לפעילויות ולשירותים הניתנים לתושבים.
במינהל החינוך, שתקציבו הכולל יעמוד על כ-1.05 מיליארד שקלים, נרשמה אמנם עלייה של כ-35 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת. אולם פירוט הנתונים מראה כי כ-36 מיליון שקלים מהעלייה מיועדים להוצאות שכר, בעוד תקציב הפעולות בפועל דווקא קטן במיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהשירותים החינוכיים הניתנים לתלמידי העיר לא צפויים להתרחב בשנה הקרובה.
מגמה דומה ניכרת גם בתקציב הרווחה. סך התקציב יעמוד על 395 מיליון שקלים, עלייה צנועה של כשני מיליון שקלים בלבד. אולם כאשר מפרקים את המספרים לרכיביהם, מתגלה שעלייה של כשישה מיליון שקלים נבלעה בהוצאות שכר, בעוד תקציב הפעולות והשירותים ירד בכ-3.5 מיליון שקלים. תמונה זו עומדת בסתירה לטענות הנהלת העירייה בדבר הגדלת ההשקעה באוכלוסיות מוחלשות.
סערת הרווחה: קיצוצים שנחשפו ונעלמו
אחד הפרקים הדרמטיים ביותר בפרשת התקציב נוגע לתחום הרווחה. בדיוני ועדת הרווחה העירונית שהתקיימו לפני חודשים אחדים, הוצגה תחילה תוכנית קיצוצים מקיפה בהיקף של כ-45 מיליון שקלים. קיצוצים אלה היו צפויים לפגוע באופן ישיר בשירותים קהילתיים, בסיוע לקשישים, בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה ופגיעות מיניות, ובסיוע למשפחות נזקקות.
החשיפה עוררה ביקורת ציבורית נוקבת, ובעקבותיה הודיעה הנהלת העירייה בחודש נובמבר על הגדלת התקציב בכ-20 מיליון שקלים. נציגי העירייה טענו כי הביקורת נבעה מחוסר הבנה של מבנה התקציב ואופן ניהולו, וכי בפועל אין קיצוץ אלא תוספת תקציבית.
יחד עם זאת, ניתוח הנתונים מעלה כי גם לאחר התוספת המוצהרת, תקציב הפעולות ברווחה עדיין נמוך מזה של השנה הקודמת. העירייה מקבלת מהמדינה כ-290 מיליון שקלים לתחום הרווחה, והביקורת מצביעה על כך שהרשות המקומית אינה משקיעה משאבים עצמאיים משמעותיים מעבר לכספי המדינה.
בין התוספות הבולטות שנכללו בתקציב הרווחה: הגדלת התקצוב לתוכנית דרי הרחוב בכ-600 אלף שקלים, תוספת של 7 מיליון שקלים לאחזקת ילדים בפנימיות, 3 מיליון שקלים נוספים לאחזקה במעונות, 6.5 מיליון שקלים לאחזקת אנשים עם אוטיזם במעונות, ו-2.5 מיליון שקלים לאחזקת אנשים עם מוגבלות בפנימיות.
הנטל על כתפי המשלם: ארנונה והנחות
סוגיה מרכזית שעלתה בדיוני התקציב נגעה לנטל הארנונה על התושבים. הגזבר העירוני הבהיר כי משרד הפנים אישר לרשויות המקומיות להעלות את שיעורי הארנונה מעבר לשיעור העדכון האוטומטי, אולם העירייה בחרה שלא לנצל אפשרות זו כדי להימנע מהכבדה נוספת על התושבים.
על פי הנתונים שהוצגו, כ-72 אלף בעלי נכסים בעיר נהנים כיום מהנחות בארנונה שמעניקה העירייה. בנוסף, התייחס הגזבר לחקיקה חדשה המאפשרת הרחבה נוספת של ההנחות, וציין כי העירייה פועלת למנוע את יישומה בשל ההשלכות התקציביות הכבדות הצפויות.
נושא השכר העירוני עלה אף הוא לדיון. העלייה בהוצאות השכר לעומת השנים הקודמות אינה נובעת מהוספת תקנים חדשים, אלא מהסכמי שכר שנחתמו ומהשפעות רוחב החלות על כלל הרשויות המקומיות. העירייה משלמת מדי שנה כ-247 מיליון שקלים עבור שכר ופנסיות של גמלאי העירייה, נטל משמעותי המכביד על התקציב השוטף.
מינהל התפעול: זוכים ומפסידים
תקציב מינהל התפעול יעמוד בשנה הקרובה על כ-636 מיליון שקלים, עלייה של כ-29 מיליון שקלים לעומת 2025. אולם גם כאן, הפילוח הפנימי מגלה תמונה מורכבת של אגפים שזוכים להגדלת תקציב לצד אחרים שנאלצים להתמודד עם קיצוצים.
בצד הזוכים ניתן למנות את מערך התובלה והתברואה, האגף לאכיפה עירונית ואגף רישוי עסקים, שכולם יקבלו תוספות של מאות אלפי עד מיליוני שקלים. הקפיצה הדרמטית ביותר נרשמה בתקציב השיטור העירוני, שיעמוד על כ-31 מיליון שקלים לקראת תחילת פעילות המערך בינואר הקרוב.
מנגד, קיצוצים ניכרים נרשמו במספר תחומים: הפיקוח הווטרינרי, מחלקת גנים ונופים, תחום הביוב והניקוז, החופים העירוניים ורשות החנייה. קיצוצים אלה עלולים להשפיע על רמת התחזוקה והשירות בתחומים הללו.
תקציב הפיתוח: השקעה בעתיד
בניגוד לתקציב הרגיל, תקציב הפיתוח בסך 782 מיליון שקלים מיועד לפרויקטים ארוכי טווח שאמורים לשנות את פני העיר. מקורות המימון העיקריים הם משרדי ממשלה ומוסדות, אגרות והיטלים, הלוואות ומכירת נכסים.
כמחצית מתקציב הפיתוח, כ-383 מיליון שקלים, מיועדת להשקעה במערכת החינוך. הפרויקט המשמעותי ביותר הוא הקמת בית ספר תיכון חדש בשכונת נאות נבון, שתקציבו עומד על 200 מיליון שקלים. בנוסף מתוכננים: בית ספר יסודי בנאות נבון בעלות של 75 מיליון שקלים, אולם ספורט בעלות 23 מיליון שקלים, ושיפוץ והרחבה של מוסדות חינוך קיימים ברחבי העיר.
בתחום גני הילדים מתוכננות השקעות משמעותיות: הקמת גנים חדשים בוואדי סאליב בעלות של 4.5 מיליון שקלים, גנים בקרית שמואל בעלות שישה מיליון שקלים, ומספר מבני גנים בשכונת נאות נבון בעלות כוללת של כ-23 מיליון שקלים. שיפוצי הקיץ במוסדות החינוך יתוקצבו בחמישה מיליון שקלים.
סכום משמעותי נוסף, כ-204 מיליון שקלים, מיועד לתשתיות כבישים ודרכים. בין הפרויקטים המרכזיים: שיקום רחובות וריבודים בעלות של 30 מיליון שקלים, שדרוג כניסות לעיר בעלות חמישה מיליון שקלים, והחלפת תאורה ציבורית לטכנולוגיית לד בעלות 15 מיליון שקלים.
פיתוח שכונות חדשות והתחדשות עירונית תופסים מקום נכבד בתקציב: מתחם חיל הים יקבל 45 מיליון שקלים, שכונת גבעת זמר שמונה מיליון שקלים, פרויקט חזקיהו 12.7 מיליון שקלים, וטיילת בת גלים 11 מיליון שקלים.
בתחום הביטחון והשיטור, לצד תקציב השיטור העירוני, מתוכננות השקעות בהקמת מצלמות בשכונות בעלות 3.5 מיליון שקלים, תשתיות סיבים ברחבי העיר בעלות דומה, ורכישת ציוד מבצעי לפקחים ולניידות.
פרויקטים ייחודיים בתקציב כוללים: שיקום שובר הגלים בחוף הכרמל בעלות תשעה מיליון שקלים, הקמת גשרים תלויים בעלות 17 מיליון שקלים, שיקום גן בנימין בעלות 17 מיליון שקלים, והמשך העבודות בתכנית האב לתשתיות בשכונת נווה שאנן בעלות חמישה מיליון שקלים.
צל המלחמה על התקציב
התקציב גובש על רקע המציאות הביטחונית המורכבת שחוותה העיר בשנה האחרונה. נפילות טילים ופגיעות במבנים פרטיים וציבוריים הותירו את חותמם על ההכנסות העירוניות ועל הוצאות השיקום.
העירייה צופה הפסד של כ-18 מיליון שקלים בשל אובדן הכנסות מעסקים וממשרדי ממשלה שנפגעו במתקפות וטרם שבו לפעילות מלאה. מצב זה הוביל את מכיני התקציב לבחון כל סעיף בקפידה ולאמץ גישה זהירה יותר בתכנון ההוצאות.
בנוסף לאתגרים הביטחוניים, העירייה נדרשת להתמודד גם עם עליות שכר שנקבעו ברמה הארצית והשפעות כלכליות רוחביות. שילוב האתגרים הללו יצר מציאות תקציבית מורכבת שהקשתה על הגדלת ההשקעה בשירותים לתושבים.
קולות מהאופוזיציה
הדיון באולם המועצה היה סוער במיוחד. נציגי האופוזיציה טענו כי התקציב משקף היעדר חזון והתעלמות מצורכי התושבים. הביקורת התמקדה בכמה נקודות מרכזיות: היעדר בשורה משמעותית לעיר, התייחסות לא שוויונית לשכונות השונות, ואי-הבאת משאבים חיצוניים שיאפשרו הגדלת ההשקעה.
חברי מועצה מהאופוזיציה הצביעו על כך שהסתמכות על הכנסות מארנונה ומדוחות פוגעת ישירות בתושבים, וקראו להגדלת הכנסות העירייה ממקורות נוספים. עוד נטען כי העיר מוזנחת ומלאה במפגעים, וכי התושבים אינם עומדים בראש סדר העדיפויות.
נציגי החברה הערבית העלו טענות על פגיעה בתקצוב השכונות הערביות ובתחומי החינוך והתשתיות המשרתים את האוכלוסייה הערבית. הם קראו לשותפות אמיתית ולא להסתפק בביטויים סמליים בלבד.
מנגד, נציגי הקואליציה הדגישו כי מדובר בתקציב אחראי ומאוזן, שנבנה בתנאים מורכבים של מלחמה ואתגרים כלכליים. הם הצביעו על קיומו של תקציב רזרבה המאפשר תיקונים ועדכונים במהלך השנה, והדגישו את ההשקעות המשמעותיות בחינוך ובפיתוח.
מבט קדימה
עם אישור התקציב, עיריית חיפה ניצבת בפני שנה של אתגרים משמעותיים. מצד אחד, נדרשת התמודדות עם הנזקים שנגרמו ממתקפות הטילים ושיקום הפעילות הכלכלית בעיר. מצד שני, קיימת ציפייה להתקדמות בפרויקטי הפיתוח הגדולים שאושרו.
השיטור העירוני, שתקציבו זינק משמעותית, צפוי להתחיל את פעילותו בחודש הקרוב ולהשפיע על תחושת הביטחון האישי של התושבים. פרויקטי החינוך הגדולים, ובראשם התיכון החדש בנאות נבון, אמורים להתקדם לקראת מימוש.
השאלה המרכזית שתלווה את השנה הקרובה היא האם התקציב שאושר אכן ישרת את צורכי התושבים, או שמא הביקורת שנשמעה מהאופוזיציה תתברר כנכונה. התשובה תתגלה רק בסוף השנה, כאשר יהיה ניתן להשוות בין התקציב המאושר לבין הביצוע בפועל.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!