בית המשפט חייב את חברת שתית בהפקדת ערובה בסכסוך על בניית בית כנסת

בית משפט השלום בכפר סבא חייב את חברת שתית בע"מ, חברת בנייה מחיפה, להפקיד ערובה בסך 40 אלף שקל להבטחת הוצאות עיריית ראשון לציון, במסגרת סכסוך משפטי מורכב סביב פרויקט בניית בית כנסת בעיר. ההחלטה ניתנה על ידי השופט רונן פלג, לאחר שהעירייה ביקשה להבטיח את יכולתה של החברה לשלם הוצאות משפט במקרה שהתביעה נגדה תידחה.

הסכסוך המשפטי החל כאשר חברת א. הראל בנייה וייזום הגישה נגד שתית ונגד שלום שטרית תביעה כספית בסך 841,593 שקל. על פי הנטען בתביעה, א. הראל שימשה כקבלן משנה של שתית בפרויקט לבניית בית כנסת בראשון לציון, וטענה לחוב כספי ולאי תשלום מלא עבור עבודות הבנייה שביצעה במקום.

שתית לא הסתפקה בהגנה אלא הגישה תביעה כספית שכנגד בסך גבוה יותר של 1,042,094 שקל. בתביעה שכנגד טענה החברה הצפונית שא. הראל ביצעה את עבודתה באופן חלקי וכושל, עד שנטשה את העבודה מבלי להשלים את הבנייה, ובכך גרמה להוצאות עודפות ולנזקים לשתית.

בנוסף לתביעה שכנגד, הגישה שתית גם הודעה לצד שלישי נגד עיריית ראשון לציון. בהודעה זו טענה החברה שאם נותר חוב כלשהוא לתובעת עבור העבודות הקבלניות, הרי שעל העירייה לשפות אותה בגין התשלום. מדובר בטענה משפטית שמטרתה להעביר את האחריות הכספית, אם תוכח, לגורם נוסף שהיה מעורב בפרויקט.

עיריית ראשון לציון הגישה בקשה לבית המשפט לחייב את שתית בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, במקרה שההודעה לצד שלישי נגדה תידחה. הבקשה התבססה על הוראות חוק החברות וחשש העירייה שמא לא תוכל לגבות את הוצאות המשפט במקרה שתזכה בדין.

השופט פלג בחן את הבקשה על רקע תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 353א' לחוק החברות. על פי הוראות אלה, בית המשפט רשאי להורות לחברה תובעת לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אלא אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את ההוצאות או שנסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה.

בהחלטתו ציין השופט כי הכלל הוא שיש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם מצא בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט. בשלב הראשון על בית המשפט לבחון את היכולות הכלכליות של שולחת ההודעה.

שתית טענה באופן כללי שהיא חברה ותיקה, רווחית ובעלת נכסים בשווי גבוה, וכי לא יהיה לה כל קושי לשאת בהוצאות המשפט אם כך ייקבע. עם זאת, השופט פלג קבע כי טענות החברה נטענו באופן כללי וללא כל תימוכין. החברה בחרה לא להציג נתונים כלשהם ביחס למצבה הפיננסי, לא הוצגו דוחות שנתיים או מסמכים אחרים שיעידו על רווחיותה או על כספים נזילים העומדים לרשותה. כמו כן, לא הוצגו מסמכים המעידים על בעלות בנכסים. כל שצורף לתגובה היו צילומים ממה שנראה כאתר האינטרנט של החברה.

השופט ציין גם נתון נוסף בעל משמעות, והוא שההודעה לצד שלישי הוגשה על אותו סך בלתי מבוטל של התביעה, העולה על 840 אלף שקל. בנוסף, על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב מוקדם של ההליך, כתב ההגנה מטעם עיריית ראשון לציון מעלה טענות הגנה כבדות משקל.

ההחלטה מדגישה את חשיבות הצגת מידע פיננסי מהימן בהליכים משפטיים. זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, אך היא מתנגשת עם האינטרס של הצד שכנגד ועם האינטרס למנוע תביעות סרק. משכך, כאשר חברה מגישה הודעה לצד שלישי או תביעה, והצד שכנגד מבקש ערובה להוצאות, על החברה להוכיח ביכולתה הכלכלית באמצעות מסמכים מהימנים.

לאחר ששקל את מכלול השיקולים, החליט השופט פלג להורות לשתית להפקיד בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, סך של 40 אלף שקל להבטחת הוצאותיה של עיריית ראשון לציון, אם ההודעה שהוגשה נגדה תידחה. הסכום שנקבע הוא חלק מהותי מההוצאות הצפויות, והוא נועד להבטיח שהעירייה תוכל לגבות את הוצאותיה במקרה שתזכה בדין.

הסכסוך עדיין נמצא בשלביו הראשוניים, ובית המשפט יצטרך להכריע בשאלות המהותיות לגבי ביצוע העבודות, איכותן, והאחריות הכספית של הצדדים השונים. ההחלטה בעניין הערובה היא צעד פרוצדורלי שמטרתו להבטיח את זכויות הצדדים לקבל את הוצאותיהם במקרה שיזכו בדין.