תביעה בסך למעלה מ-200 אלף שקל שהגישו רוכשי דירה בקריית ביאליק הסתיימה באכזבה מרה עבורם: בית משפט השלום בחיפה פסק לזכותם פיצוי של כ-25 אלף שקל בלבד. השופטת סיגלית מצא קבעה כי סעיף הפיצוי המוסכם בחוזה גורף מדי – ולפיכך נטול תוקף משפטי.
בלב המחלוקת עמדה עסקת נדל"ן שנחתמה בדצמבר 2021 ברחוב דן בעיר. הקונים – ובהם עורך דין העוסק בתחום המקרקעין – טענו כי נתקלו בהפתעות מרות עם קבלת המפתח: ריח ביוב חריף עלה מאזור הסלון, במחסן התגלתה בעיית רטיבות שהוסתרה מהם לטענתם, מערכת הבית החכם פורקה, גופי תאורה נעלמו, וארונות קיר שהיו חלק מהעסקה הוצאו מהדירה – חלקם אף הושלכו לזבל, כך נטען.
הרוכשים ייחסו את התנהגות המוכרים לרצון "לנקום" בהם, ודרשו את מלוא הפיצוי המוסכם בהסכם – 156,400 שקל – יחד עם פיצוי נוסף על עוגמת נפש. סכום התביעה הכולל: 204,190 שקל.
המוכרים הציגו גרסה שונה בתכלית. לדבריהם, הניסיון לנקמה יצא דווקא מהכיוון ההפוך – בעקבות סירובם להיות מיוצגים בעסקה על ידי התובע. הם הוסיפו כי השארת גופי תאורה ורהיטים בדירה אינה נוהג מקובל, וכי בעיית הרטיבות במחסן טופלה לשביעות רצון הקונים עוד לפני מסירת הדירה.
השופטת מצא ניתחה כל טענה בנפרד, בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.
בנושא גופי התאורה נקבע כי הסרת 29 גופים הייתה לגיטימית, בתנאי שיושארו במקומם "פנדלים" – נורה עם חוט. סרטון שהוגש כראיה הוכיח שהמוכרים עמדו בדרישה זו, פרט לשני גופים במרפסת בשווי 140 שקל.
שונה היה המצב במערכת הבית החכם ובארונות. השופטת פסקה כי המערכת החכמה הייתה צריכה להישאר כפי שהייתה, וכי הארונות – כולל אלה שבחדרי הילדים – הם חלק בלתי נפרד מהנכס. היא הבהירה: "בהתאם לפסיקה, 'ארון קיר המותאם לגומחה שמידותיה מיוחדות' הוא בבחינת 'מחובר של קבע', ולפיכך ארון מעין זה הוא חלק מהדירה הנמכרת".
טענת הרטיבות במחסן התקבלה אף היא. השופטת ציינה כי המוכרים התגוררו בנכס כ-13 שנה ונכנסו למחסן "אחת לשבוע, שבועיים" לדבריהם. בהתחשב בריח הטחב במקום, קבעה כי היה עליהם להיות מודעים לליקוי – ואם לא ידעו, בדיקה סבירה הייתה חושפת אותו.
דווקא הטענה המרכזית בדבר ריח הביוב מהסלון נדחתה. הרוכשת העידה כי המפגע התגלה רק לאחר מספר ימי מגורים – עובדה שלא אפשרה לייחס את האחריות למוכרים.
נקודת המפנה המשמעותית הייתה בסוגיית הפיצוי המוסכם. השופטת מצא קבעה כי ניסוח הסעיף בהסכם פגום: הוא מסווג כמעט כל סטייה מהחוזה כהפרה יסודית, ובכך הופך לחסר משמעות משפטית. גם ההפרות שהוכחו, הדגישה, אינן מגיעות לרמת חומרה של הפרה יסודית.
התוצאה: במקום הסכום הנתבע, חויבו המוכרים בתשלום 17,328 שקל פיצוי, בצירוף 7,500 שקל להוצאות משפט ושכר טרחה.
את הרוכשים ייצג עו"ד יניב בולגנים. את המוכרים ייצגו עו"ד עידן יוחאי אדרי ואחרים.
