מהלך משפטי דרמטי. פרקליטות המדינה החליטה לפנות לערכאה הגבוהה ביותר במערכת המשפט הישראלית, במטרה לשנות את תוצאות המשפט בפרשה שזעזעה את הציבור הישראלי. המחלקה הפלילית הגישה ערעור לבית המשפט העליון נגד פסק הדין שהרשיע את אדוארד קצ'ורה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בלבד, וזאת בגין מותה הטראגי של ליטל יעל מלניק ז"ל, נערה בת 17 שנקברה באדמה בעודה נושמת.
עמדת התביעה ברורה וחד-משמעית: יש להחמיר את סעיף ההרשעה לעבירה חמורה יותר של המתה בקלות דעת, שמשקפת לשיטתה בצורה מדויקת יותר את חומרת המעשים הנוראיים שביצע הנאשם.
רקע הפרשה: קשר אסור בין מטפל למטופלת
הפרשה החלה להתגלגל כאשר קצ'ורה, כיום בן 53, שימש כאח מוסמך בבית החולים לבריאות הנפש מעלה כרמל הממוקם בטירת כרמל. במסגרת תפקידו הוא יצר היכרות עם מלניק ז"ל, שהייתה מאושפזת במוסד. בין השניים התפתחה מערכת יחסים רומנטית, למרות הפער העצום בגילאים ולמרות יחסי התלות המובנים בין מטפל למטופלת.
באוקטובר 2021 הגיעה הפרשה לסיומה האיום. קצ'ורה קבר את הנערה הצעירה בעודה בחיים באתר בנייה בקריית מוצקין, ונטש את המקום והותיר אותה לגורלה. מעשה זה הוביל למותה.
הרשעה וגזר דין שעורר סערה
בחודש ספטמבר 2025 הכריע בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק והרשיע את קצ'ורה. אולם ההרשעה הייתה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בלבד, ולא בעבירות חמורות יותר כפי שדרשה התביעה. במקביל, הורשע הנאשם גם בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה וכן בהפרת הוראה חוקית, לאחר שהוכח כי הפר צו שיפוטי שאסר עליו לקיים כל מגע עם הנערה.
בחודש דצמבר האחרון גזר בית המשפט את דינו של קצ'ורה לשבע שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, לצד עונש מאסר על תנאי וחיוב בתשלום פיצויים לבני משפחתה של הקורבן.
המשפחה לא אמרה נואש
משפחתה של מלניק ז"ל סירבה להשלים עם תוצאות המשפט. בשבוע שחלף התקיימה פגישה משמעותית בין בני המשפחה לבין פרקליט המדינה, עמית איסמן. במפגש נכחו גם נציגים בכירים נוספים מטעם הפרקליטות, וכן עורכי הדין המייצגים את משפחת הנרצחת.
במהלך הפגישה הציגו באי כוח המשפחה טיעונים נוקבים. הם תיארו את הזיכוי מעבירת הרצח כהחלטה שאינה עומדת במבחן ההיגיון והצדק. לדבריהם, קיימת סתירה מהותית בין קביעת בית המשפט עצמו, שתיאר את התנהלותו של קצ'ורה כשהותיר את הנערה טמונה בחול כהתנהגות חסרת כל אנושיות, לבין ההחלטה להרשיעו בסעיף של רשלנות גרידא ולא בעבירת רצח.
עוד העלו בני המשפחה טענה משפטית מרכזית: לשיטתם, קצ'ורה לקח על עצמו ביודעין סיכון פלילי ברור כאשר ביצע את מעשיו, ולכן אין מדובר ברשלנות רגילה אלא בעבירה חמורה בהרבה.
הנימוקים המשפטיים בערעור
את הערעור מגישה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, יחד עם עו"ד מוחמד סראחנה מאותה מחלקה. בכתב הערעור מפרטים הפרקליטים מדוע לדעתם שגה בית המשפט המחוזי בסיווג העבירה.
לטענת הפרקליטות, בהתחשב במכלול נסיבות הפרשה, יש להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית המשפט קמא. הערעור מדגיש את מעורבותו הישירה והפעילה של קצ'ורה ביצירת המצב המסוכן שהוביל לטרגדיה. כמו כן, מצביעה התביעה על כך שהנאשם הכיר היטב את מצבה הנפשי השברירי של הנערה המנוחה, בהיותו איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שטיפל בה.
הפרקליטות מוסיפה ומציינת את פער הגילים המשמעותי בין השניים ואת יחסי התלות שהתקיימו ביניהם כשיקולים רלוונטיים. לאור כל אלה, גורסים הפרקליטים כי קצ'ורה היה ער היטב לכך שמעשיו עלולים להוביל לתוצאה קטלנית, ובכל זאת בחר ליטול סיכון בלתי סביר בעליל לחייה של הצעירה.
על בסיס טיעונים אלו, דורשת הפרקליטות מבית המשפט העליון לקבוע כי התיאור המשפטי הנכון והראוי להתנהלותו של הנאשם הוא עבירת המתה בקלות דעת. לעמדת התביעה, סיווג זה בלבד יבטא כהלכה את החומרה האמיתית של המעשים ואת רמת האשמה הגבוהה שיש לייחס להם.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!