רשת סחיטה שפעלה לכאורה בצפון הארץ נגד בעלי מלונות ויזמי בנייה מתגלה בחקירה רחבת היקף שמנהל מפלג פרוטקשן צפון של להב 433. מאחורי מעטה של חברות שמירה – חלקן כשרות וחלקן נחשדות כפיקטיביות – התנהל, על פי החשד, מנגנון מתוחכם של גביית דמי חסות, איומים ופעילות כלכלית עבריינית.
הפרשה עלתה על סדר היום המשפטי ביום ד' (4 במרס) בדיון שנערך בבית המשפט בטבריה, שבמרכזו עמד בעלים של חברת שמירה מגבעת שמואל. לפי החשד, הלה מילא תפקיד מרכזי בזרוע הכלכלית של הפעילות – בעוד שחשודים אחרים ביצעו בשטח את מלאכת הגבייה עצמה.
מדובר בפרשה שבה נעצרו מספר חשודים, חלקם בחשד לביצוע בפועל של גביית הכספים וחלקם בחשד לניהול התשתית הארגונית שעמדה מאחורי הסחיטה. מי שסירבו לרכוש את "שירותי השמירה" המוצעים – כך עולה מהחקירה – עומתו עם דוגמאות מאיימות של אנשים שנפגעו או שרכושם ניזוק.
שירותים שמעולם לא סופקו
בדיון שנערך בפני השופט יריב נבון בבית משפט השלום בטבריה, הציגו נציגי המשטרה דו"ח חסוי יחד עם ממצאי פעולות חקירה מרובות. מהחומר שנחשף עלה תמונה של מערך עבריינות מאורגן: בראש הפירמידה עומדים, לפי החשד, גורמים המנהלים את מכלול הפעולות ומתווים הנחיות – ומתחתיהם שורה של מבצעים הנעזרים בחברות אבטחה שונות, חלקן תקינות לכאורה וחלקן קיימות רק על הנייר.
לפי טענות המשטרה בדיון, באמצעות אותן חברות שמירה אולצו הנפגעים לשלם עבור שירותי אבטחה – אך במקרים רבים אותם שירותים כלל לא בוצעו בפועל. כלומר, בעלי עסקים ויזמים שילמו סכומי כסף מבלי לקבל תמורה ממשית כלשהי.
כאשר מישהו מהנסחטים סירב לשתף פעולה, כך עולה מטענות החוקרים, נפתחה מסכת של איומים כבדים: רמזים ברורים לגורמים שנפגעו גופנית או למשפחות שרכושן הושמד בעקבות סירוב דומה לשלם את דמי החסות. שיטה זו, כך נראה, נועדה לשבור את רצונם של הנסחטים ולוודא שהתשלומים ימשיכו לזרום.
בנוסף לעבירות הסחיטה, מיוחסות לחשודים גם עבירות בתחום המיסוי והלבנת הון – דבר שמעיד על כך שמדובר, לפי התשתית הראייתית הקיימת, לא רק באלימות אלא גם בפעילות פיננסית עבריינית נרחבת.
חקירה ממושכת בליווי פרקליטות
כפי שנמסר בדיון, החקירה יצאה לדרך לפני מספר חודשים והיא מתנהלת בליווי פרקליט מלווה מטעם פרקליטות המדינה – עובדה שמעידה על רמת החומרה שבה רשויות האכיפה מתייחסות לתיק. הנחיית פרקליט מלווה שמורה בדרך כלל לפרשיות משמעותיות שבהן נדרשת הכוונה משפטית כבר בשלב החקירתי.
בעל חברת השמירה מגבעת שמואל נעצר לראשונה והובא בפני בית המשפט להארכת מעצרו ב-23 בפברואר. מעצרו הוארך תחילה עד ה-1 במרס, ובהמשך עד ל-4 במרס. בדיון האחרון הושגה הסכמה בין סנגורו, עו"ד דניאל דרוביצקי, לבין המשטרה – והחשוד שוחרר בתנאים מגבילים.
על פי תנאי השחרור, הלה ישהה במעצר בית מוחלט בדירתו בגבעת שמואל, יחתום על ערבות עצמית בגובה 150 אלף שקל ויעמיד ערבים נוספים מטעמו. כמו כן הוצא נגדו צו האוסר עליו לצאת מגבולות המדינה.
עו"ד דרוביצקי מסר בתגובה לשחרור מרשו: "כפי שגרסתי מהרגע הראשון, מרשי פעל באופן חוקי לחלוטין. אני משוכנע שבסיומו של ההליך, הפרקליטות תגיע למסקנה הראויה ותחליט לסגור את התיק נגדו".
חשודים נוספים: מטובא ועד ג'לג'וליה
מלבד בעל חברת השמירה מגבעת שמואל, נעצרו בפרשה חשודים נוספים מיישובים שונים ברחבי הארץ. מבין הנעצרים בולט הפיזור הגיאוגרפי – חשודים מהצפון ומהמרכז כאחד, דבר המחזק את ההערכה כי מדובר ברשת פעילה ולא באירוע מקומי מבודד.
רימון אסמעיל הייב (44) מטובא נעצר ומעצרו הוארך בהסכמת הצדדים עד ה-8 במרס. בדיע טאהא הייב (41), אף הוא מטובא, עובד כשומר על פי הנטען ונחשד במעורבות ישירה בגביית כספים באמצעות איומים. מעצרו הוארך גם כן עד ה-8 במרס. חאלד טאהא הייב (34) מטובא – מעצרו הוארך עד ה-8 במרס. גיהאן הייב (בת 42) מטובא עצורה אף היא מאז ה-23 בפברואר ומעצרה הוארך עד ה-8 במרס.
מג'לג'וליה נעצרו שני חשודים: מוחמד פיסל שוהנה (30), שמעצרו הוארך עד ה-6 במרס, ונשאת עודה (54), העצור מאז ה-23 בפברואר ושמעצרו הוארך עד ה-9 במרס. המשטרה טוענת כי עודה ואחרים מעורבים בקבלת כספים שמקורם בדמי חסות. שניהם מיוצגים על ידי עו"ד איהאב ג'לג'ולי.
מוחמד שוהנה (42) – מעצרו הוארך עד ה-9 במרס.
מאור זוהר, שמעצרו הוארך שלוש פעמים, נחשד כי חלקו בפרשה קשור לחברת שמירה שסיפקה כביכול שירותים לגופים המעורבים. מעצרו הוארך עד ה-6 במרס.
התיק ממשיך להתפתח, וההערכה היא שגורמים נוספים עשויים להיחקר בהמשך, ככל שהמידע מפעולות החקירה ימשיך להצטבר ולהתבהר.
