מה שהחל כפעילות מבצעית נחושה בכפר כנא ותפיסת עשרות כדורים חשודים, הפך בתוך ימים ספורים לסאגה משפטית שחשפה התנהלות איטית ומטרידה של רשויות האכיפה. לאחר שלושה דיונים בהם לא הצליחה המשטרה לספק תשובה בסיסית – האם החומר שנתפס הוא אכן סם אסור – הורה בית המשפט על שחרור החשודים, תוך מתיחת ביקורת חריפה על בזבוז ימי המעצר.
הדרמה הלילית החלה לפנות בוקר ה-30 בינואר, כאשר בלשים מתחנת כפר כנא סימנו לרכב חשוד לעצור לבדיקה. בתוך המכונית, בה נסעו סהר בן עטר (25) ודניאל ויצמן (23), תושבי הקריות, גילו השוטרים מצבור מחשיד: 78 כדורים, אבקה בתפזורת באריזות שונות וכסף מזומן. החשד המיידי שעלה היה מעורבות עמוקה בסחר בסמים, והשניים נעצרו בו במקום ונלקחו לחקירה תחת אזהרה.
אולם, הדרך מהמעצר בשטח ועד לביסוס התיק המשפטי התגלתה כרצופת מהמורות. החשודים הובלו לבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, שם התייצבו בפני השופט דניאל קירס. נציג המשטרה, מצויד בדוח סודי ובתיק החקירה, ביקש להאריך את מעצרם, ואישר בפני בית המשפט כי הרכב בו נתפסו החומרים רשום על שמו של בן עטר.
כבר בשלב זה החל המאבק המשפטי על חומרת הראיות. סנגורם של השניים, עו"ד גל דהן, ביקש למתוח קו ברור בין הנהג ובעל הרכב לבין הנוסע שלצידו. בטיעוניו הדגיש כי הימצאותו של אדם נוסף ברכב אינה קושרת אותו אוטומטית לממצאים שהתגלו, וכי עצם הידיעה התיאורטית על קיום הסמים – אם הייתה כזו – אינה מהווה עילה מספקת להמשך שלילת חירותו. מעצרם הוארך תחילה עד ה-2 בפברואר.
התפנית בפרשה החלה בדיון השני, שהתקיים בפני השופטת רות שפילברג כהן. באופן מפתיע, נציג המשטרה נאלץ להודות כי חרף הימים שחלפו, טרם התקבלה חוות דעת מעבדה המאשרת כי החומרים שנתפסו הם אכן סמים מסוכנים. במקביל, דווח כי החשודים מתבצרים בחפותם, מכחישים כל קשר לחומרים ומסרבים לאפשר לחוקרים גישה למכשירים הסלולריים שלהם. המשטרה מצידה התעקשה על מסוכנותם של השניים, תוך ציון עברו של ויצמן שנחקר בעבר בנסיבות דומות, והביעה חשש לשיבוש הליכים.
עורך דין פלילי" class="wp-image-57011" srcset="https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2023/09/GALDAHANN.jpg 900w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2023/09/GALDAHANN-300x215.jpg 300w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2023/09/GALDAHANN-768x550.jpg 768w, https://haifakrayot.co.il/wp-content/uploads/2023/09/GALDAHANN-585x419.jpg 585w" sizes="(max-width: 900px) 100vw, 900px" />בנקודה זו, חידד ההגנה את האבסורד שנוצר בתיק. עורך הדין הפלילי דהן הטיח בנציגי המשטרה כי הם מבקשים להאריך מעצר על בסיס הנחה בלבד, כשלמעשה גם החוקרים עצמם שרויים בעלטה ואינם יודעים לומר בוודאות אם החומר שנתפס הוא סם. למרות הטיעונים, השופטת העניקה למשטרה ארכה נוספת של יומיים.
הקש ששבר את גב הגמל הגיע בדיון השלישי. התברר כי מאז הארכת המעצר הקודמת, החשודים כלל לא נחקרו שנית – נתון שהצביע על קיפאון בחקירה. עם זאת, המשטרה ציינה כי ב-4 בפברואר בוצע חיפוש בביתו של ויצמן, שם נמצאה כמות מזערית של חומר החשוד כסם.
השופטת שפילברג כהן, שנוכחה לדעת כי "האקדח המעשן" – חוות הדעת מהמעבדה – עדיין איננו בנמצא וכי זהות החומר נותרה בגדר תעלומה, החליטה לשים סוף לסחבת. בהחלטה נוקבת קבעה כי היחידה החוקרת לא השכילה לנצל את ימי המעצר ביעילות הנדרשת. היא דחתה את בקשת המשטרה לעכב את הביצוע והורתה על שחרורם המיידי של בן עטר וויצמן למעצר בית ותנאים מגבילים, תוך קביעה כי את המשך החקירה ניתן לבצע גם כשהשניים אינם מאחורי סורג ובריח.
