כשנדיר יזרעאל עזב את הישיבה התיכונית לאמנויות ומדעים בקריית אתא לפני שנים רבות, הוא כמעט בוודאי לא דמיין שישוב אליה כאחד מאנשי ההייטק המשפיעים בישראל. השבוע הוא עשה בדיוק את זה – חזר לאותם מסדרונות, הפעם כמי שמילא תפקיד מפתח באחת מעסקאות הסייבר הגדולות בתולדות המדינה: מכירת "ארמיס" לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת 7.75 מיליארד דולר, עסקה שהעמידה את שוויה הכולל מעבר ל-8 מיליארד דולר כשמצרפים את חבילות השימור לעובדים.
הביקור, שנועד להעניק השראה לתלמידי המוסד החינוכי שבו הוא עצמו גדל, סימן מעגל שהשלים את עצמו. יזרעאל, שצעד את צעדיו הראשונים בבית הספר היסודי "יבנה" בעיר ומשם עבר אל הישיבה התיכונית, ישב הפעם מול מאות עיניים צעירות וסיפר על מסלול חיים שתחילתו בשכונות קריית אתא – וסופו, לפחות בינתיים, בצמרת עולם הסייבר הגלובלי.
הילד מקריית אתא שהפך לשם דבר
הרקע שממנו צמח יזרעאל רחוק מהסטריאוטיפ המוכר של יזם הייטק ישראלי. בראיונות שנתן בשנים האחרונות סיפר כי גדל במשפחה שבה האם סבלה מנכות קשה – עיוורון כמעט מוחלט. את חינוכו קיבל במסגרת דתית, עובדה שלדבריו עיצבה את אישיותו. "למדתי בחינוך דתי, וזה השפיע עליי," אמר בעבר.
לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית גויס יזרעאל ליחידה 8200 של אגף המודיעין הצבאי – היחידה הנחשבת לאחד ממנועי ההייטק הישראלי. שם נחשף לעולם הסייבר ושם גם נוצר הקשר הראשון עם מי שיהפוך לשותפו העסקי: יבגני דיברוב, ששירת באותה תקופה ביחידה 81. השניים שיתפו פעולה בפרויקט צבאי משותף לשתי היחידות שזכה בפרס ביטחון ישראל – אך ההיכרות הממשית ביניהם התעמקה רק מאוחר יותר, כשלמדו יחד בתוכנית המצוינים בטכניון בחיפה.
לאחר השחרור מהצבא והלימודים פנה יזרעאל לעבוד בגוגל, ואילו דיברוב הצטרף כעובד ראשון לחברת אדאלום בניהולו של אסף רפפורט, שהפך בהמשך למנכ"ל וויז. כשאדאלום נמכרה למיקרוסופט ב-2015, חבר יזרעאל מחדש עם דיברוב – וביחד הקימו את ארמיס.
מסטארט-אפ קטן לעסקה רביעית בגודלה בהיסטוריה
ארמיס נוסדה ב-2015 (לפי חלק מהדיווחים – תחילת 2016) על ידי דיברוב כמנכ"ל ויזרעאל כמנהל טכנולוגיות ראשי (CTO), יחד עם שותף שלישי – תומר שוורץ – שפרש מהחברה ב-2017. החברה פיתחה פלטפורמת אבטחה ייחודית למכשירים מחוברים שאין להם הגנות מובנות – ממצלמות רשת ומדפסות ועד ציוד רפואי ומערכות תעשייתיות – באמצעות טכנולוגיית זיהוי נכסים ללא סוכנים (Agentless) שנחשבה לחדשנית בתחומה.
הצמיחה של ארמיס הייתה מסחררת. כבר ב-2020 נרכשה החברה בפעם הראשונה על ידי קרן אינסייט פרטנרס בשיתוף קרן ההשקעות של גוגל (CapitalG) תמורת 1.1 מיליארד דולר. אלא שבניגוד לרכישות רבות שמובילות לספיגה בתוך תאגיד גדול, ארמיס המשיכה לפעול באופן עצמאי. החברה גייסה 300 מיליון דולר ב-2021 לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר, גייסה 200 מיליון נוספים ב-2024 לפי שווי של 4.3 מיליארד, ובנובמבר 2025 – חודש וחצי בלבד לפני עסקת המכירה – השלימה גיוס נוסף בהיקף 435 מיליון דולר שהעריך אותה ב-6.1 מיליארד דולר. את הסבב האחרון הובילה קרן הצמיחה של גולדמן זאקס.
ואז, בדצמבר 2025, הגיע המהלך שהפתיע את השוק: ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר במזומן. העסקה דורגה כאקזיט הרביעי בגודלו בתולדות ההייטק הישראלי, לצד עסקאות כמו רכישת וויז על ידי אלפאבית ב-32 מיליארד דולר. כל אחד מהמייסדים – דיברוב ויזרעאל – המחזיקים כ-6% מהמניות, צפוי להכניס לכיסו כ-465 מיליון דולר. קרן אינסייט, בעלת השליטה עם כ-55% מהאחזקות, צפויה לקבל כ-4.2 מיליארד דולר. כ-950 עובדי ארמיס ישולבו בפעילות של ServiceNow עם השלמת העסקה, הצפויה במחצית השנייה של 2026.
"נדיר אקרמן" החזיר ביקור
הפופולריות של יזרעאל חרגה זה מכבר מגבולות תעשיית ההייטק. דמותו של "נדיר אקרמן" בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" – יזם הייטקיסטי מופרז ומלא בעצמו – נקראה על שמו, לאחר שההפקה חיפשה, לדבריו, "שם הייטקיסטי דושי". יזרעאל עצמו נהנה מהפרודיה אך הקפיד להסתייג: "המערכונים קלעו היטב לאווירה ששררה בהייטק באותה תקופה," ציין בחיוך, "אבל אני מעדיף להאמין שאני מתנהל אחרת."
ודווקא כעת, ברגע של שיא מקצועי, יזרעאל לא הסתיר גם את הצד הכואב של היזמות. בראיון לאחרונה חשף את המחירים האישיים ששילם – גירושים, תחושת בדידות בצמרת, שחיקה גופנית מטיסות בלתי נגמרות. "זו לא עבודה רגילה," אמר, "זה כמו ילד שאין לו כפתור כיבוי. אתה סוחב איתך את המשקל הנפשי של כל שגיאה ושל כל עובד שנאלצת לפטר."
סיכת מאה, עט מאה ומשאלה לעסקה הבאה
ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, ליווה את יזרעאל לאורך הביקור כולו. פרץ הגיש ליזם שני פריטים ייחודיים – "סיכת המאה" ו"עט המאה" – מזכרות שהופקו במיוחד לציון מאה שנה לייסוד העיר. במחווה חמה ציין ראש העיר כי הוא מייחל שהעסקה הבאה של יזרעאל תיחתם דווקא באמצעות אותו עט – סמל, לדבריו, למורשת ולעתיד של קריית אתא.
שורשים בקרקע, ענפים בזירה הגלובלית
שיא המפגש הגיע בחצר בית הספר. יזרעאל, ראש העיר פרץ והתלמידים יצאו לשטח הפתוח ונטעו יחדיו עץ לרגל חג ט"ו בשבט. הנטיעה לא הייתה רק טקס עונתי – היא ביקשה לבטא את הקשר ההדוק בין יסודות עמוקים בקהילה המקומית לבין היכולת לפרוץ מעבר לגבולות.
ראש העיר פרץ לא חסך במילים: "שובו של נדיר יזרעאל אל הנוף שבו גדל והתחנך מעיד בצורה ניצחת על כוחה של מערכת החינוך בקריית אתא, שמתפקדת כחממה לצמיחת מובילים ויזמים ברמה בינלאומית," אמר. "הסיפור של נדיר מממש את החזון העירוני שלנו: זיקה בלתי ניתנת להפרדה לשורשים קהילתיים, לצד אומץ לב ושאיפה להישגים, שמוכיחים לתלמידים שנקודת ההתחלה בקריית אתא יכולה להוליך לכל צומת בכביש הבינלאומי."
פרץ הוסיף: "טקס הנטיעה בחצר בית הספר שבו נדיר עוצב כאדם משקף את מחויבותנו להמשיך ולגדל דור של פורצי דרך, שיטביעו את חותמם על עתיד ישראל ושל העולם בכללותו."
מהפריפריה למרכז – ובחזרה
המפגש בקריית אתא מקבל משמעות רחבה יותר על רקע הפער המתמשך בישראל בין מרכז לפריפריה, ובפרט בשאלה האם אפשר לצמוח מערי שוליים אל חזית הטכנולוגיה. יזרעאל עצמו התייחס לכך לא אחת, וציין כי תנאי הפתיחה שלו לא היו הקלאסיים לעולם ההייטק – חינוך דתי, עיר שנתפסת כפריפריאלית, משפחה שהתמודדה עם קשיים. ובכל זאת, הדרך מקריית אתא דרך יחידת 8200 והטכניון הוליכה ישירות לאקזיט שנכנס לספרי ההיסטוריה.
ארמיס עצמה מותירה אחריה מורשת שחורגת מנתוני העסקה: עשרות עובדים שהפכו למיליונרים, יזמים שיצאו מתוך החברה והקימו מיזמים עצמאיים, ומעגל השפעה רחב באקוסיסטם ההייטק הישראלי. "הגאווה הגדולה שלנו היא גם בכמות היזמים שנגעת בהם במערכת הזו," תיאר יזרעאל בעבר. "אנשים שעבדו בארמיס הלכו והקימו חברות, והאקוסיסטם מאוד תומך ומחבק."
עבור תלמידי הישיבה התיכונית לאמנויות ומדעים, הבוקר הזה היה הרבה יותר מהרצאת אורח. היה זה מפגש עם הוכחה חיה שהמרחק בין כיתת לימוד בקריית אתא לבין צמרת עולם ההייטק קצר ממה שנדמה – ושהשורשים שנטועים כאן הם אלה שמאפשרים לענפים להתפשט אל מעבר לאופק.
